למה לא לחבר את תעשיית ההייטק לנושא השואה ולאתגרי ניצולי השואה? בשאלה זו התחבט היזם נתן לייבזון יחד עם חברו ארז גביש. בסופו של דבר נולד מכך ההאקתון "ניצוץ לדורות", שלאחרונה בתום הפסקה בת שנתיים בגלל הקורונה התקיים בפעם השלישית בהשתתפות כ־120 איש. "אנחנו מתכננים להמשיך ולעשות את ההאקתונים גם בשנים הבאות, על מנת שזיכרון השואה יישמר גם לדורות הבאים", אומר לייבזון.
משקיעים מהנשמה
ביום שלישי הקרוב נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. "כל כך הרבה אנשים מחוברים לנושא השואה, וברגע שניתנת להם ההזדמנות ליצור משהו מהמקום הכי אישי שלהם, הם משקיעים בזה את הנשמה", אומר לייבזון, שגם לו נגיעה אישית לנושא. "סבתא שלי מצד אמא, פירה ז"ל, הייתה ניצולת שואה. היא וכל משפחתה היו בגטו באוקראינה. אמא שלה הייתה במחנה השמדה והצליחה לברוח. סבא שלי ומשפחתו היו במנוסה מהנאצים", הוא מספר. "גרנו עם סבתא, היא גידלה אותי והשפיעה עליי בצורה עמוקה. סיפורי שואה היו תמיד ברקע. כשאני מארגן את ההאקתונים, אני מרגיש שסבתא פה איתי".
כשיצאו לדרך בשנת 2018 עם ההאקתון הראשון הם היו ארבעה יזמים: לייבזון, גביש, אלון רפפורט וענת גרימלנד. "כיום אנחנו כבר שמונה אנשים ושותפים איתנו מעל 20 גופים, כולל עמותות, מוסדות אקדמאיים וחברות טכנולוגיה, בהן ,Microsoft for Startups AppsFlyer ,ironSource ארנסט אנד יאנג, המכללה ללימודי השואה בירושלים, ועידת התביעות, הג'וינט ישראל־אשל, ועוד", אומר לייבזון.
"הפוקוס בהאקתון הוא טכנולוגי, אבל לפעמים פתרונות מעניינים לא חייבים להיות שיא הטכנולוגיה. משתתפי ההאקתון עבדו כדי ליצור פתרונות לשלל האתגרים, הבעיות והקשיים הקיימים בנושא אתגרי היום־יום של הניצולים ובנושאי חינוך והנצחה. אנחנו מבינים שהזמן שלנו אוזל. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים, ולנו נותרו שנים בודדות לקחת את הידע והזיכרון שלהם ולשמר אותו למען הדורות הבאים. המטרה היא לעשות כל מה שביכולתנו כדי לשמר את הסיפורים וההיסטוריה ליום שבו כבר לא יהיו ניצולי שואה בעולם".
ספר על כמה רעיונות שנרקחו שם.
"למקום השלישי הגיעו חבר'ה מעמותת למענם - רופאות ורופאים למען שורדי שואה, שיצרו אפליקציה שמתממשקת לדאטה־בייס שלהם ויודעת לשדך לניצולי שואה שזקוקים עכשיו לרופא את הרופא שהם צריכים בזמן ובמקום שיהיה נוח להם. במקום השני זכתה קבוצה בשם פנים. המיזם שלהם מבוסס בינה מלאכותית ונועד מצד אחד להפיג בדידות של ניצולי שואה על ידי התכתבות איתם, ומצד שני להשוות סיפורי ניצולי חיים, ואם למשל המערכת תמצא שורדי שואה מאותה עיירה בפולין, היא תוכל לחבר ביניהם. ואילו במקום הראשון זכתה קבוצה בשם Savee שיצרה פלטפורמה שמטרתה להילחם בהכחשת השואה באינטרנט".
מה עלה בגורלם של רעיונות שעלו בהאקתונים הקודמים?
"יש כאלה שהתקדמו עם הרעיונות שלהם הלאה, ביניהם כמה כאלה שפועלים עד היום. מצד שני, יש גם מיזמים שנסגרו אחרי שנת פעילות אחת, בגלל הקורונה או בגלל תקציבים. לצערי, בקרב משקיעים אין התלהבות להשקיע במיזמים מהסוג הזה כי בסופו של דבר אלה מיזמים חברתיים. במיזם חברתי ישקיעו רק קרנות חברתיות, ומהן יש מעט מאוד".
שואה במציאות מדומה
אחד המיזמים שכן הצליח לשרוד הוא Never Again VR - הנצחת סיפורי שורדי שואה בפלטפורמת מציאות רבודה/מדומה. "נושא השואה מאוד קרוב אליי", מספר רועי פרידמן, שהעלה את הרעיון. "סבא וסבתא שלי, שניהם שורדי שואה מאושוויץ־בירקנאו. אבא שלי מוציא משלחות לפולין כבר כ־40 שנה. ב־1997 הייתי במשלחת לפולין כתלמיד. ב־2016 הצטרפתי לאבא שלי למשלחת, ואז ראיתי את ההבדל בין השנים הללו. ב־2016 כבר כמעט ולא היו איתנו שורדי שואה באוטובוסים. ואז ניסיתי לחשוב איך אני יכול להעביר לתלמידים שייצאו בעתיד למשלחות את מה שאני הרגשתי, כשכן היו איתי ניצולי שואה במשלחת. כל הזמן חשבתי איך אני מביא תלמידים בעתיד לפגוש את השורדים, כאשר בעוד כ־20 שנים כבר לא יהיו כאלה בינינו".
מהו הפתרון שחשבת עליו?
"צילמנו שורדי שואה בטכנולוגיה וולומטרית חדשנית קיימת לצורך יצירת תוכן במציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR). זאת, על מנת להנציח את הסיפורים של ניצולי השואה כדי שגם בעתיד תלמידים יוכלו לפגוש שורדים פנים מול פונים".
פרידמן, העוסק בהשקעות נדל"ן באנגליה, השתתף בשלושת ההאקתונים שהיו. "בהאקתון ב־2018 ניסיתי להבין מה אפשר לעשות, כאשר הרעיון הבשיל בסופו של דבר ב־2020. השתמשנו כאמור בטכנולוגיה קיימת וצילמנו בשיתוף חברת Yoom שורדי שואה באולפן צילום מיוחד שלהם. ד"ר יונתן גירון מאוניברסיטת רייכמן סייע לנו מבחינה טכנולוגית. הרוב היה במימון עצמי שלי ובעזרת אנשים שהתנדבו לעזור, וכך חסכנו תשלום לבעלי מקצוע. צילמנו 15 שורדי שואה, והמטרה היא להמשיך".
היה קשה לשכנע אותם להצטלם?
"לא היה קשה. יש יותר אנשים שרוצים להצטלם ממה שאנחנו מסוגלים לצלם. אם יהיה לנו סטודיו שלנו, נוכל לצלם יותר. חברת Yoom עזרה לנו כמה שיכלה, אבל הם לא יכולים להביא לנו את הסטודיו שלהם כל יומיים. אנחנו צריכים בערך 2 מיליון שקל כדי להקים סטודיו שלנו לטובת הצילומים האלה. המטרה לצלם לפחות 100 שורדי שואה בטכנולוגיה הזו. אגב, כרגע זה צילומי שורדי שואה, אבל בעתיד זה יכול להתמקד למשל, גם באנשים שיספרו על רגעים משמעותיים בהקמת המדינה".
פרידמן מודה שלהשיג משקיעים זו אחת הבעיות. "יש הרבה גופים שמקבלים הרבה כסף לטובת נושא השואה, אבל אולי דווקא בפרויקט הזה לא מספיק מבינים את החשיבות של צילום השורדים בעזרת הטכנולוגיה החדשנית. מאוד קשה להשיג כסף לטובת פרויקט כזה. אנו מנסים כל הזמן לפנות לגופים שונים בתקווה שהסכום יימצא".
בתוצרי הצילומים שהתקיימו, פרידמן מתכנן כבר להתחיל להשתמש. "למשל, בהאקתון האחרון עבדנו עם תיכון מקיף י"א באשדוד", הוא מספר. "יש להם מגמה משואה לתקומה. עבדנו יחד איתם על הכנת מערך שיעור לתלמידים עם המציאות המדומה. זאת אומרת, שמחר בבוקר השגרירים האלה של המגמה כבר יכולים לעבור בין בתי ספר ולהעביר שיעור באמצעות ההולוגרמות לתלמידים".
לחבר בין שורדים
"הייתי במשלחת לפולין לפני כמה חודשים דרך האוניברסיטה, ובעצם זה חיבר אותי ממש לנושא השואה", אומרת דין קוספל, 24, סטודנטית לתקשורת ושיווק ברייכמן, ששותפה יחד עם ליה בלום ורפאל רובנס למיזם "פנים", שזכה השנה במקום השני. "הבנתי שאני רוצה להעביר מה שחוויתי בפולין הלאה. אני גם מלגאית של הסוכנות היהודית, מתנדבת עם ניצולי שואה וגם שותפה להקמת מיזמים להנצחת זכרון השואה. שמחתי לשמוע שיש האקתון שמטרתו לשים את שורדי השואה במרכז.
"לרפאל יש כבר מיזם בשם 'פנים' ביחד עם שותפים אחרים. המיזם שלו מיועד לאנשים מבוגרים. מזינים לתוך בינה מלאכותית איזושהי הקדמה על מה למשל מבוגרים אוהבים לדבר, על מה לא אוהבים, ואז הצ'ט מתחיל לראיין את האדם המבוגר, לשוחח איתו בצורה מאוד חביבה וידידותית. בסופו של דבר, התוכנה כותבת עבורו ביוגרפיה שלמה עם כל קורות החיים שלו. את רפאל הכרתי בהכנה להאקתון ולקחנו את המיזם הקיים שלו לטובת ניצולי שואה".
אילו התאמות עשיתם?
"התאמנו את התוכן והשאלות לניצולי שואה. התוכנה תראיין למשל את הניצול על ילדותו, על תקופות חיים שונות, תכתוב ביוגרפיה שלמה. השלב השני הוא שהבינה המלאכותית תוכל להשוות בין כל הדאטה, בין כל הביוגרפיות ואז דרך מילות מפתח להבין אם יש שורדים מאותה עיר, מאותו אזור, מאותו מחנה, שורדים עם תחביבים משותפים - ואז אפילו לקרב וליצור ביניהם חיבור. המטרה היא כפולה: גם להפיג בדידות וגם לעשות הנצחה דיגיטלית לדורות הבאים בזכות הביוגרפיות. השתמשנו בבינה המלאכותית, שזה דבר מאוד מדובר היום, לטובת זיכרון העבר".
"המוצר הבסיסי שלנו כבר מוכן. בימים הקרובים נתחיל להריץ טסטים עם כמה עמותות בארץ. אנחנו גם מנסים לגייס כסף כדי להמשיך ולהשמיש זאת לקהל יעד רחב", מוסיף רובנס.
עונים למכחישים
בין משתתפי ההאקתון האחרון היו, כאמור, לא מעט חבר'ה צעירים, סטודנטים וחיילים, שעבדו על מציאת פתרונות לאתגרי השואה. "התפקיד שלי היה לגשר את עולם התוכן של השואה לחבר'ה הצעירים הטכנולוגיים, לתווך את הידע שלי בעולם התוכן לצעירים, כדי שיוכלו לתרגם זאת למיזמים, לשאוב רעיונות", אומרת תמר קאופמן, בת לניצול שואה, העוסקת בתחום הנצחת השואה, שהייתה מנטורית ושופטת בהאקתון. "הדבר הכי מהותי שראיתי זה החיבור הבין־דורי, שהצעירים רוצים להיות קשורים לשואה אבל בשפה המהירה שלהם. מבחינתי זה היה דבר מכונן. כמי שנמצאת כל כך הרבה בעולמות ההנצחה, במוזיאונים ובארכיונים ראיתי שזה כן מעניין אותם, אבל כשזה מונגש בשפה המהירה שלהם. למשל, צוות שזכה במקום הראשון עסק בפיתוח הקשור בהכחשת שואה, כלומר איך מייצרים דרך הארכיונים המוסדיים מענה לאמירות של הכחשת השואה שנמצאות ברשת.
"היה גם שימוש בהולוגרמות, מה שנותן מענה לשאלה מה נעשה בעולם ללא עדים. צוות נוסף הציע לקחת תערוכה קיימת בבית לוחמי הגטאות, שחלקה עוסק במרד גטו ורשה, ולעשות צ'טבוט עם אחד ממובילי המרד כדי להפוך זאת למשהו דינמי וחי".
קאופמן מוסיפה: "כדי לחבר את האינפורמציה לצעירים, צריך ללכת בדרך שלהם, לתווך את הידע לטכנולוגיה, לשפה שלהם. כאמור, זה היה מכונן לראות את החיבור הבין־דורי ואת ההיענות הגדולה של הצעירים. אם רוצים לקשור את בני הדורות הבאים לשואה, צריך להשתמש בשפה הטכנולוגית שלהם, במה שהם מבינים ורוצים לראות. אנחנו נמצאים בהחלפת משמרות. ניצוץ לדורות מהווה גשר מתווך לדור הצעיר"