מגמת הירידות בשוקי ההון מתחילת 2022 נמשכה בפברואר במלוא עוזה, כשגם שוקי המניות הגלובליים וגם שוקי האג"ח נסחרו במגמה שלילית בחודש החולף. על רקע הסערה בשווקים העולמיים, שוק המניות הישראלי המשיך להפגין ביצועים עודפים ביחס לעולם. את התוצאות ניתן לראות באופן מובהק בדירוג בתי ההשקעות של מעריב-וואלה בשיתוף קלריטי קפיטל לחודש פברואר, שמציג יתרון מובהק לבתי השקעות שחשופים יותר לשוק המקומי.
הגורמים שהעיבו על המסחר בבורסות בחודש ינואר - החשש מהתפרצות אינפלציונית, הציפיות לעליית ריבית בעולם והמימושים במניות הטכנולוגיה – המשיכו להכתיב את המגמה בשווקים גם בפברואר. אליהם הצטרפה בחודש החולף גם המלחמה באוקראינה: שוקי המניות הגלובליים הגיבו למצב הגיאו-פוליטי החדש והעמיקו את ירידותיהם ככל שהמלחמה הסלימה, ובעקבותיה גם הוחרפו צעדי התגובה הכלכליים.
במקביל, שוקי האג"ח, הנחשבים למקלט בעיתות משבר, לא סיפקו הפעם את מקום המבטחים המצופה והגיבו בירידות לעליית הריבית הצפויה בארצות הברית (שאכן, הגיעה בחודש מרץ, בתוספת צפי ל-6 העלאות נוספות). לפי נתוני הבורסה, בשוק איגרות החוב בישראל נרשמו בפברואר ירידות שערים במרבית מדדי איגרות החוב. כך, למשל, איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד ירדו בכ-3%, בהובלת איגרות החוב ל-10 שנים שירדו בכ-7%. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים המשיכה לעלות והגיעה לכ-1.9% בסוף פברואר, לעומת כ-1.6% בסוף ינואר.
זאת, בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, שהגיעה לכ-2% בסוף פברואר, לעומת כ-1.8% בסוף ינואר. עלייה בתשואות האג"ח לפדיון של אג"ח אלה, משקפת את ציפיות המשקיעים למספר העלאות ריבית השנה.
דרוגים בתי השקעות נוספים:
דירוג בתי השקעות חודש 12/2021
דירוג בתי השקעות חודש 1/2022
למעשה, כמעט שלא היו נכסים שהציגו עליות במהלך החודש החולף, למעט השקעה בזהב ובסחורות כמו הנפט והחיטה, שהגיבו בעליות באופן ישיר למלחמה ולחששות ממחסור בהם. רוסיה היא ספקית נפט גדולה, ובעקבות המלחמה חלה ירידה משמעותית ברכישת נפט ממנה, כאשר מדינות כמו ארה"ב ובריטניה אף אסרו על כך. הנפט מסוג ברנט הגיב בעלייה של כ-10% בפברואר, ל-99 דולר לחבית. במקביל, אוקראינה ורוסיה אחראיות יחד ל-30% מאספקת החיטה העולמית, ל-20% מאספקת התירס והשעורה ול-80% מאספקת שמן החמניות.
כמו בדירוג של חודש ינואר, בתי ההשקעות המצטיינים החודש הם אלה שהציגו חשיפה נמוכה-בינונית למניות וחשיפה נמוכה-בינונית לחו"ל באופן כללי. מור, בניהולם המשותף של יוסי ואלי לוי, ואנליסט, בניהולו של איציק שנידובסקי, המשיכו לקצור את פירות חשיפת היתר לשוק המקומי ושמרו על המקומות 1 ו-2 בדירוג. אנליסט גם ממשיך לבלוט בהצטיינות שלו לרוחב קטגוריות רבות, כשהוא דורג באחד משלושת המקומות הראשונים ב-8 מתוך 11 קטגוריות.
למקום השלישי טיפס החודש הפניקס, בניהולו של אייל בן סימון, עלייה של שלב אחד לעומת המקום ה-4 בחודש הקודם. הפניקס ממשיך להשתפר זה החודש השני, לאחר שגם בחודש הקודם רשם עלייה למקום ה-4, לעומת המקום ה-7 בחודש דצמבר. זאת, בין היתר, בזכות החשיפה הנמוכה-בינונית שלו למניות ולנכסים בחו"ל.
מי שעשה את הדרך ההפוכה הוא מיטב (שמו החדש-ישן של בית ההשקעות, שנקרא עד כה מיטב-דש), שירד מהמקום השלישי בחודש שעבר למקום הרביעי החודש. זהו החודש השני ברציפות שמיטב יורד בדירוג, אחרי שבחודש הקודם ירד מהמקום ה-1 לשלישי. מיטב, שהחודש גייס את החבר דיוויד שווימר (רוס גלר מ"חברים") להוביל את קמפיין הפרסום שלו, אמנם יצא מהשלישייה המובילה אך נותר בחלק העליון של הדירוג.
במקום החמישי נמצא משתפר נוסף – כלל, בניהולו של יורם נווה, שעלה מהמקום השמיני בחודש הקודם. ניתן להעריך כי השיפור של כלל נרשם, בין היתר, על רקע האחזקה שלו במניות חברת טאואר, שנמכרה לאינטל בחודש שעבר. גם הפניקס, על פי הערכות, יצא מורווח מהמכירה.
את הטבלה סוגרים גם החודש, בדומה לחודש שעבר, מנורה ואלטשולר שחם, שהתברגו במקומות ה-9 וה-10 בהתאמה. ייתכן מאוד שהבשורה עבורם תגיע בחודש מרץ, שהיה שונה משני החודשים הראשונים של השנה.
לדברי ערן פלג, האסטרטג הראשי של קלריטי קפיטל, "חודש מרץ התאפיין בירידות חדות באפיק האג"ח הגלובלי אך שוקי המניות הציגו תיקון חד כלפי מעלה. יהיה מעניין לראות האם מור, אנליסט והפניקס יצליחו לשמור על מקומותיהם גם בדירוג חודש מרץ או שנראה בתי השקעות עם חשיפה גבוהה יותר לחו"ל משפרים את מעמדם.
מאחורי המספרים: איך דורגו בתי ההשקעות?
מודל הדירוג החדש, בהובלת האסטרטג הראשי של Clarity Capital, ערן פלג ומנהל ההשקעות מאור לוי, מתמקד בשינויים בביצועי בתי ההשקעות בטווח הבינוני. "התובנות הייחודיות של המודל צריכות להיות רלוונטיות גם לציבור המשקיעים וגם לבתי ההשקעות עצמם", אומר פלג. "מה שקרה לפני שבע או עשר שנים, לא רלוונטי במיוחד לקבלת החלטות בעת הנוכחית".
המודל בוחן את השינויים בתשואות בטווח הבינוני של כל בתי ההשקעות המובילים במוצרי חסכון ארוכי-טווח, כמו חיסכון לכל ילד, גמל תלוי גיל, קופות גמל להשקעה וקרנות השתלמות. הסיבה, לדברי פלג היא שבטווחים הבינוניים ניתן למדוד בצורה יותר מובהקת את ההשפעה של יכולות מנהלי ההשקעות השונים. במרבית בתי ההשקעות, בטווח הארוך, צוות מנהלי השקעות אינו יציב. מנהלי ההשקעות מתחלפים ועוברים תפקידים. המודל מודד את ההיסטוריה והשינויים בביצועיהם של בתי ההשקעות וכמובן שלא מנבא ביצועים עתידיים.
פלג מסביר: "בחרנו 11 קטגוריות מרכזיות של מוצרי השקעה ארוכי-טווח (ללא קרנות נאמנות וקרנות פנסיה) בהם מיוצגים מרבית בתי ההשקעות: קרנות השתלמות במסלול כללי, שלוש קטגוריות של מניות ואג"ח, גמל להשקעה כללי וגמל להשקעה מניות, חיסכון לכל ילד במסלול בסיכון מועט, בינוני או מוגבר וגמל לבני 60 ומעלה, 50 עד 60 ו-50 ומטה. המסלולים השונים שנבחנו הם מניות, אג"ח ומסלולים כלליים".
כדי לייצר בסיס הוגן להשוואה בין מוצרים המנוהלים על ידי בתי ההשקעות השונים, בתוך כל קטגוריה נוטרלו מוצרי השקעה שהיקף הנכסים המנוהל בהם קטן באופן חריג יחסית למקובל בקטגוריה ו/או שאורך היסטוריית הביצועים שלהם קצרה.
"בכל קטגוריה בחנו תשואות מוצרי ההשקעה המובילים של בתי ההשקעות בטווחי זמן של שלוש שנים (משקל 50%), שנה (משקל 35%) ושישה חודשים (משקל 15%)", פלג מפרט. "זה מאפשר לאזן בין ביצועים ארוכי-טווח לשינויים שמתרחשים בטווח הקצר יותר".
בנוסף לטווחי הזמן השונים, מתודולוגיית הדירוג לוקחת בחשבון גם את החשיבות של הקטגוריה עצמה. השיטה היא לתת משקל גדול, באופן יחסי, לקטגוריות בהן מנוהלים כספי ציבור רבים על ידי חישוב של אחוז ההיקף הכספי של הקטגוריה מסך כל הנכסים המנוהלים בכל הקטגוריות. לדוגמה: הקטגוריה הגדולה ביותר מבחינת הנכסים המנוהלים היא קרנות ההשתלמות במסלול הכללי ולכן היא בעלת משקל גבוה בשקלול הציון הסופי. מנגד, בקטגוריית חיסכון לכל ילד היקף הנכסים נמוך, והיא זוכה למשקל נמוך יותר בהשוואה ליתר הקטגוריות.
