במקביל, שוקי האג"ח, הנחשבים למקלט בעיתות משבר, לא סיפקו הפעם את מקום המבטחים המצופה והגיבו בירידות לעליית הריבית הצפויה בארצות הברית (שאכן, הגיעה בחודש מרץ, בתוספת צפי ל-6 העלאות נוספות). לפי נתוני הבורסה, בשוק איגרות החוב בישראל נרשמו בפברואר ירידות שערים במרבית מדדי איגרות החוב. כך, למשל, איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד ירדו בכ-3%, בהובלת איגרות החוב ל-10 שנים שירדו בכ-7%. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים המשיכה לעלות והגיעה לכ-1.9% בסוף פברואר, לעומת כ-1.6% בסוף ינואר.
זאת, בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, שהגיעה לכ-2% בסוף פברואר, לעומת כ-1.8% בסוף ינואר. עלייה בתשואות האג"ח לפדיון של אג"ח אלה, משקפת את ציפיות המשקיעים למספר העלאות ריבית השנה.
למעשה, כמעט שלא היו נכסים שהציגו עליות במהלך החודש החולף, למעט השקעה בזהב ובסחורות כמו הנפט והחיטה, שהגיבו בעליות באופן ישיר למלחמה ולחששות ממחסור בהם. רוסיה היא ספקית נפט גדולה, ובעקבות המלחמה חלה ירידה משמעותית ברכישת נפט ממנה, כאשר מדינות כמו ארה"ב ובריטניה אף אסרו על כך. הנפט מסוג ברנט הגיב בעלייה של כ-10% בפברואר, ל-99 דולר לחבית. במקביל, אוקראינה ורוסיה אחראיות יחד ל-30% מאספקת החיטה העולמית, ל-20% מאספקת התירס והשעורה ול-80% מאספקת שמן החמניות.
המודל בוחן את השינויים בתשואות בטווח הבינוני של כל בתי ההשקעות המובילים במוצרי חסכון ארוכי-טווח, כמו חיסכון לכל ילד, גמל תלוי גיל, קופות גמל להשקעה וקרנות השתלמות. הסיבה, לדברי פלג היא שבטווחים הבינוניים ניתן למדוד בצורה יותר מובהקת את ההשפעה של יכולות מנהלי ההשקעות השונים. במרבית בתי ההשקעות, בטווח הארוך, צוות מנהלי השקעות אינו יציב. מנהלי ההשקעות מתחלפים ועוברים תפקידים. המודל מודד את ההיסטוריה והשינויים בביצועיהם של בתי ההשקעות וכמובן שלא מנבא ביצועים עתידיים.
פלג מסביר: "בחרנו 11 קטגוריות מרכזיות של מוצרי השקעה ארוכי-טווח (ללא קרנות נאמנות וקרנות פנסיה) בהם מיוצגים מרבית בתי ההשקעות: קרנות השתלמות במסלול כללי, שלוש קטגוריות של מניות ואג"ח, גמל להשקעה כללי וגמל להשקעה מניות, חיסכון לכל ילד במסלול בסיכון מועט, בינוני או מוגבר וגמל לבני 60 ומעלה, 50 עד 60 ו-50 ומטה. המסלולים השונים שנבחנו הם מניות, אג"ח ומסלולים כלליים".
כדי לייצר בסיס הוגן להשוואה בין מוצרים המנוהלים על ידי בתי ההשקעות השונים, בתוך כל קטגוריה נוטרלו מוצרי השקעה שהיקף הנכסים המנוהל בהם קטן באופן חריג יחסית למקובל בקטגוריה ו/או שאורך היסטוריית הביצועים שלהם קצרה.
"בכל קטגוריה בחנו תשואות מוצרי ההשקעה המובילים של בתי ההשקעות בטווחי זמן של שלוש שנים (משקל 50%), שנה (משקל 35%) ושישה חודשים (משקל 15%)", פלג מפרט. "זה מאפשר לאזן בין ביצועים ארוכי-טווח לשינויים שמתרחשים בטווח הקצר יותר".
בנוסף לטווחי הזמן השונים, מתודולוגיית הדירוג לוקחת בחשבון גם את החשיבות של הקטגוריה עצמה. השיטה היא לתת משקל גדול, באופן יחסי, לקטגוריות בהן מנוהלים כספי ציבור רבים על ידי חישוב של אחוז ההיקף הכספי של הקטגוריה מסך כל הנכסים המנוהלים בכל הקטגוריות. לדוגמה: הקטגוריה הגדולה ביותר מבחינת הנכסים המנוהלים היא קרנות ההשתלמות במסלול הכללי ולכן היא בעלת משקל גבוה בשקלול הציון הסופי. מנגד, בקטגוריית חיסכון לכל ילד היקף הנכסים נמוך, והיא זוכה למשקל נמוך יותר בהשוואה ליתר הקטגוריות.
התרעות פיקוד העורף