כן, עוד ג'יפון. בהגדרתו, יונדאי קונה הוא רכב פנאי–שטח. אחד נוסף בנוף ארצנו. עוד לפני הכניסה אליו הוא גורם להרהר בשאלה מה יהיה הטרנד בעוד כמה שנים, אחרי שהאופנה הזו תיעלם מהעולם. חשמל? גז? הנעה בדחיפה? הרי יהיו חייבים למצוא משהו כדי לסתום לנו את התיאבון. בינתיים אני חוסה תחת ההגדרה "פראייר של ג'יפונים".

אני אוהב את הממדים, את הקריצה לשטח, את המראה המעט קרבי. באזור המדובר קונה אכן שונה מאחיו, בטח בביצועיו המרשימים, אבל לצערנו גם במחיר. אין מה לעשות, ביחס למתחרים כמו פיג'ו 2008, רנו קפצ'ור ובטח סיאט ארונה, יונדאי קונה הוא חתיכת עצם בגרון מבחינת התג. גרסת הבסיס עולה 134 אלף, שלא לדבר על הפרימיום - 140 אלף. מדובר כבר במחיר שמתייחס לכיתות גבוהות יותר, כמו סובארו XV. אם תידרשו בבוא העת לבחור בין השניים, לכו על סובארו בלי למצמץ.

קונה הוא ג'יפון קומפקטי, 416 ס"מ אורכו. מתאים בול לממדי העיר הגדולה, למצוקת החניה. וכשעוברים לשלב הביצועים, בסביבתו אין מתחרים. הנציג הדרום קוריאני מחביא מתחת למכסה מנוע עוצמתי בנפח 1,600 סמ"ק, טורבו. יש לו כוח, הרבה כוח, יותר מאשר לחבריו הקטנים. מפה כנראה מגיעה היומרה של המחיר.

***

בסוף השבוע האחרון גיהצתי את העליות המרהיבות של הגלבוע, הלוך ושוב. מבחינת נהיגה, קונה העניק חוויה מהנה, עשירה, נמרצת. המנוע הזה, כשמאמצים אותו, מספק 177 כ"ס. הוא מחובר לתיבה אוטומטית, כפולת מצמד, בעלת שבעה הילוכים. כשמגיעים לענייני תאוצה, נתון כמו 7.9 שניות מ–0 ל–100 קמ"ש לא תצליחו כנראה למצוא בין הקולגות למדף הג'יפונים. בטח לא מהירות מרבית שחוצה את ה–200 קמ"ש.

קונה קצת הזכיר את החבר'ה הנמוכים שמשוכנעים שהם יכולים לשחק כדורסל לא פחות טוב מהג'ירפות. אז לקלוע לשלוש הם כנראה יכולים, אבל לא לקחת ריבאונד. הרי קונה לא רק מדבר על התמודדות עם כבישי אספלט אלא גם מספר לנהג שהוא יכול לרדת איתו לשטח, סעיף שעליו רוב הג'יפונים בוחרים לדלג בשמחה. פה לא מדובר רק בדאווין, הרכב לא חושש מאתגרים.

לקונה יש כפתור לנעילת דיפרנציאל ובקרת נסיעה במורד. הוא נוסע על הנעה כפולה קבועה. כל הדברים אכן מרמזים שצריך לתת לו להיאבק בתנאי הקרקע הקשים, אבל בשורה התחתונה זה לא ממש מומלץ. כשירדנו לשבילי עפר, הוא אכן גמע בהם מרחקים ואפילו דילג מעל בורות, שבמקרה של פרייבט יותר עדין היינו שוקלים להאט לקראתם. רק אל תתפתו ותאמצו אותו יותר מדי. מרווח הגחון כאן הוא 17 ס"מ בלבד. זאת אומרת, נתון המספר לכם שאם לא תיזהרו, עוד תגרדו את האדמה.




אז את השביל הקשוח עקפנו בשמחה וחזרנו לכביש המהיר. חייבים לציין שהמתלים של קונה מעט נוקשים. מי שאוהב את הרכב שלו משייט בסגנון אמריקאי, ספינתי, לא ימצא את זה כאן. הרגשנו לא פעם את פגעי הכביש. גם בידוד הרעשים לא ממש סטרילי. כשבחרנו להאיץ, אפשר היה לשמוע את המנוע חודר פנימה. אבל מי שמחפש ג'יפון עם נוכחות, ללא ספק ימצא אותו כאן.

בכלל, לקונה יש מראה מיוחד, שונה. בחזית מוצבים פנסים סיניים. ככה אני מכנה את סט הפנסים המלוכסן והמיוחד שהוא מציג, חלק מחרטום די אגרסיבי. בתי הגלגלים מודגשים בפלסטיק שחור, מה שנותן ממד נוסף של שטח. שוב, מדובר בנמוך בחבורה שרוצה לקפוץ כיתה.

דווקא בפנים הרכב הייתה מעט אכזבה. פלסטיקה כהה מדי וחסרת עניין. מסך מולטימדיה בולט בפרונט. זו מערכת מקורית של היצרן, שכוללת מעבר למערכת קונקטד–קאר של כלמוביל שמציעה מידע על הרכב, אפליקציות כמו ווייז ופנגו, וגם רדיו אינטרנטי מגניב שמספק היצע גדול לחובבי המוזיקה. אבל אני חייב לומר שהמערכת לא הייתה כל כך קלה לתפעול. היא מחייבת תרגול עד שאפשר יהיה לשלוט בה.

קונה מציע מרווח ליושבי השורה הקדמית, אבל קצת פחות לאלה שמתמקמים מאחור, במיוחד כאשר מדובר באנשים גבוהים. עצה נוספת: אל תנסו לדחוף יותר משניים. גם תא המטען לא ממש ענק, 366 ליטר בלבד, אבל הוא לפחות בנוי נכון. עוד בעיה שניתן להתעכב עליה נמצאת בסעיף צריכת הדלק. מי שקונה ג'יפון הרי עושה זאת לא פעם למטרות עירוניות ומקווה שלפחות בקטגוריה הזו יתחשבו בכיסו. קונה הוא לא רכב חסכוני. סיימנו את יום המבחן עם ליטר על כל 11 ק"מ, ואת רוב הנסיעות עשינו מחוץ לעיר. מבחינת ביצועים קשה היה למצוא לקונה מתחרים, אבל כאן הוא כבר השתרך מאחור.

הג'יפון חוזר לעצמו עם נקודות זכות רבות כשמגיעים לתחום הבטיחות. שם הוא כבר זוכה לציון הגבוה 7. ביונדאי לא חסכו: בלימה אוטונומית בזמן חירום, התרעה על סטייה מנתיב שכוללת תיקון מצב ההגה, זיהוי רכבים בשטחים מתים - וזו רק רשימה חלקית.

***

אני מודה שהיה לי קשה לאכול את הרכב הזה. מצד אחד, מאוד נהניתי מביצועיו על הכביש. איפה הוא ואיפה הג'יפון האישי שלי? מהבחינה הזו הוא שווה בריבוע. מצד שני, יש דברים שצריך להביא בחשבון כשבאים לשלב הסיכומים. המחיר? בתוספת של כמה אלפים תקבלו, לפחות לטעמי, רכב עדיף. צריכת דלק? אין יותר מדי נקודות זכות. עיצוב פנים? די סטנדרטי.

אבל חייבים לזכור שקונה מגיע ממשפחה מאוד פופולרית בישראל. יונדאי מסרה ב–2017 יותר רכבים מכל יצרנית אחרת. הג'יפון הזה הוא אחד מחמישה דגמים שאמורים להיכנס לשוק בזמן הקרוב. שם טוב כמובן נכנס למערכת השיקולים. השאלה היא אם המשפחה תהיה מספיק חזקה כדי לדחוף נציג בכיר נוסף למרומי הפסגה.

גלגלים רזרביים:

אופל ישראל השיקה השבוע שני דגמים מעניינים מאוד - קרוסלנד וגרנדלנד (בתמונה למטה). חברים נוספים במשפחת רכבי הפנאי–שטח, אחים למוקה, אבל העניין לא נמצא רק בצורתם וביכולתם אלא גם בתג המחיר. אופל ירדה מההר הגרמני המתנשא ומדברת כעת אל העם.

אופל גרנדלנד. צילום: יח"צ

קרוסלנד, שיתחרה בסיאט ארונה ובפיג'ו 2008, יימכר ב–115 אלף שקל. גרנדלנד, שמתחרה במשקל יותר כבד, עם קיה ספורטאז' וניסאן קשקאי, יימכר ב–140 אלף. שני הדגמים מצוידים במנוע בנפח 1,200 סמ"ק טורבו. מנוע הגרנדלנד, הרכב הגדול יותר, מסוגל לספק 130 כ"ס, ואילו הקרוסלנד 110 כ"ס.

באופל מתגאים במחיר התחרותי, בתא הנוסעים המרווח, באבזור הבטיחותי ובצריכת הדלק המנצחת. מנכ"ל אופל ישראל, חזי שייב, משוכנע שעם הדגמים החדשים הם יהיו גורם משמעותי בקטגוריה הצומחת ביותר בארץ.

קבוצת סמל"ת, יבואנית JEEP, מביאה את HEMI OVERLAND, רמת הגימור המפוארת של גרנד צ'ירוקי. מדובר ברכב בעל מנוע בנפח 5,700 סמ"ק, שיכול להוציא מעצמו 352 כ"ס ומגיע מ–0 ל–100 קמ"ש ב–7.3 שניות. לרכב השטח יש הנעה כפולה, מתלי אוויר מתקדמים ואבזור בטיחותי עשיר. המחיר, לאנשי פרימיום, הוא 579 אלף שקל.