קבלו נתון מרשים: בין השנים 1997 ו–2016, פרט ל–2001, טויוטה קאמרי הייתה מכונית המשפחה הנמכרת ביותר בארצות הברית. כמי שרק עכשיו טייל שם, אני יכול לספק עדות מהשטח. מדובר בבת בית, כמעט על תקן סנאטורית.

הטויוטה הזו מתאימה לאמריקאים כמו כפפה ליד. מכונית פרברים קלאסית. לוקחת מהחניה, מחזירה בול לבלטה, מאוד נוחה. נוחות תמיד הייתה שם המשחק. עניין זה כבר דבר אחר. במשך שנים אפשר היה לעבור ליד הקאמרי ולפהק, בוודאי כשמוסיפים ליד השם את התואר המחייב “היברידי", שהקשר בינו לבין הרפתקנות הוא די מקרי. מדובר היה ברכב מנהלים מפנק, אבל חסר פלפל. אם אתם משקיעים את מיטב כספכם במכונית, לא תרצו קצת שובבות, איזו קריצת עין ממזרית?

היפנים הבינו שהעולם מתקדם ושהם חייבים לעמוד בקצב. לקאמרי ההיברידית החדשה יש כבר את הקיק הנדרש, היא הרבה יותר מרתקת. לא עוד רכב מנהלים אפרפר שניתן לחלוף על פניו ללא תגובה. קודם כל, הצורה לבשה חג. כמו שבטויוטה הבטיחו לפני מספר שנים, אחרי הפריוס שהייתה החלוצה, גם המותגים האחרים נבנו על הפלטפורמה המודולרית של ה–TNGA. בתרגום לעברית: הארכיטקטורה העולמית החדשה של טויוטה.

איכות הנסיעה שופרה, והמראה עבר שיפוץ כללי. המכונית נמוכה יותר, מתוחה, הגריל שונה, התאורה הקדמית הוחלפה. היא נראית ספורטיבית, כנראה שמדובר במגמה שהחלה עם המוחצנות של ה–C–HR. תראו אותנו, אנחנו לא רק יעילים אלא גם מיוחדים. עובדה, נהגתי ברכב בצבע לבן, לא בדיוק שיא הנועזות. ועדיין הקאמרי החדשה לא הייתה זקוקה ליותר מדי איפור כדי לספר שהיא נמצאת בשטח.

טויוטה קאמרי. צילום: jpeg image טויוטה קאמרי. צילום: jpeg image

הפלטפורמה החדשה הביאה לשינוי ממדים: הרכב נמוך ב–30 מ"מ ורחב ב–19 מ"מ. בסיס הגלגלים גדל בכמעט חמישה ס"מ, ל–282 ס"מ. משמעות המהלך האחרון: יותר מקום. גם בלי ההגדלה היה מדובר ברכב מרווח בצורה מרשימה, עכשיו רק סגרתי לעצמי חדר ומרפסת. מושבים? כורסאות מפנקות.

נהגתי בגרסה המשודרגת, ה–XLE, שמוסיפה חימום במושבים קדמיים, סאן–רוף נאה ומערכת מצוינת של JBL שכוללת עשרה רמקולים. הגרסה היקרה גם כוללת פתחי מיזוג ליושבים בספסל האחורי, שבגרסה הנמוכה יותר, שמחירה 175 אלף שקל, לא קיימים. קצת מוזר לחסוך בקטנות. אהבתי את מיקומו של מסך המולטימדיה - בקונסולה המרכזית. מדובר במסך טאץ' שלא בולט יותר מדי. השלמתי את סיבוב ההיכרות עם תא המטען.

הקאמרי נאלצה לוותר על מעט מקום לטובת אחסון הסוללות. התא לא הכי גדול שיש, 427 ליטר. בנוגע לסוללות, כדאי לציין שיש הבדל בסוגים בין שתי הגרסאות של הרכב. הזולה יותר, ה–
LE, מחזיקה סוללת ליתיום–יון, והבכירה סוללת ניקל–מטאל.

בצריכת הדלק דווקא ה–LE מנצחת, בזכות המערכת המשולבת שלה. לפי נתוני היצרן, ליטר בנזין יספיק למעבר של 22.2 ק"מ, לעומת 19.6 ק"מ לליטר בדגם היותר בכיר. אני מדדתי ליטר לכל 17 ק"מ.

לא התפרעתי יותר מדי עם הקאמרי. גם אחרי השינויים שעברה היא מבהירה היטב עבור מה היא מיועדת. וכמו שהבנתם, לא מדובר בקיה סטינגר חובבת המסלולים. יש לנו עסק עם רכב שיוט קלאסי, בעל הנעה קדמית. היפנים הכניסו בקאמרי מנוע חדש בנפח 2,500 סמ"ק, ארבעה צילינדרים, שיודע להוציא מעצמו 178 כ"ס. תוסיפו את כוחה של המערכת החשמלית, שמסוגלת לסייע עם 118 כ"ס, וביחד, במאמץ משולב, יש לכם עסק עם 208 כ"ס.

אבל לא מומלץ לבנות יותר מדי על היכולת החשמלית. היא תסיע אתכם במטרים הראשונים, מהירות זחילה חרישית, אבל כבר בלחיצה הראשונה על הדוושה מנוע הבנזין יתערב. יש לרכב הזה כוח, הוא לא נחנח כמו שפעם תייגו אותו. הוא בעל תיבה אוטומטית רציפה בעלת שישה הילוכים שיודעת להריץ אותו מ–0 ל–100 קמ"ש תוך 8.2 שניות.

טויוטה קאמרי. צילום:  jpeg image טויוטה קאמרי. צילום: jpeg image


אבל שוב, כשמדברים על קאמרי מדברים על נהיגה רגועה. תנו לה את קטעי הכביש המעונבים מהיציאה של תל אביב עד לשער הגיא. עשרות ק"מ שבהם אפשר לדבר עם המשרד על ענייני היום או לסגור חופשה. הכל בניחותא, בלי דרמות מיותרות.

זה בטח מה שקנה את האמריקאים. המתלים של הקאמרי מכוילים על הצד המרוכך של הסקלה. בולעים היטב את מהמורות הכביש המהיר, לא מטלטלים את היושבים. הם קצת פחות סייעו כשהגענו לכביש משובש. בסך הכל הנסיעה עברה בנעימים, לא מעט בזכות מערכת השמע המצוינת.

עוד נקודת זכות מגיעה מהתחום הבטיחותי: הקאמרי זוכה בציון הגבוה 7. רוב המחמאות מגיעות למערכת המקורית האוטונומית, טויוטה סייפטי סנס, שכוללת מערכת קדם–התנגשות, שמזהה רכבים או הולכי רכב ובמקרה הצורך בולמת. עוד בתפריט: בקרת שיוט אדפטיבית והתרעה על סטייה מנתיב ותיקון הסטייה. לרכב עשר כריות אוויר, והוא זכה לחמישה כוכבים לפי תקן הבטיחות האמריקאי. גם במדד זיהום האוויר הרכב ההיברידי היפני הוא מהמצטיינים בכיתה: ציון 2.

אין ספק שהקאמרי בגרסתה הנוכחית היא יותר מושכת ועדכנית. היא גם מציגה שיפור בנסיעה ובנהיגה. אבל בעוד שבארצות הברית מדובר ברכב שגרתי, אחד מהחבר'ה, אצלנו היא מקוטלגת כמכונית מנהלים. עוד נקודה למחשבה: אצלנו מעדיפים ג'יפים וג'יפונים. אפילו ספינת טיולים מפנקת כמו זו לא גורמת לנו לחשוב עליה כעל אופציה.

ואם כבר שקלנו את הנוחות היפנית, אז יש מתחרים לקאמרי. למשל יונדאי סונטה - אטרקציה במחיר נמוך יותר. הקאמרי, אחרי שנים של היכרות הדדית, גילתה שכאן זה לא אמריקה, למרות הפיתוי הגדול שהיא מציעה.

 גלגלים רזרביים

קונצרן PSA מציג בתערוכת הרכב המתקיימת בימים אלה בפריז את הפלטפורמה החדשה CMP שעל בסיסה ייבנו הדגמים החדשים של פיג'ו, סיטרואן, DS ואופל. מדובר בפלטפורמה שיכולה לספק שלושה אורכים שונים לבסיס הגלגלים ושני מפשקי סרנים. היא מתאימה למכוניות עירוניות וגם לרכבי SUV ומיועדת לכל אפשרויות ההנעה, מבנזין ועד חשמל. יושם בה דגש על בטיחות, טכנולוגיה ובידוד רעשים.

ה"גיבלי רבל". צילום:  jpeg image ה"גיבלי רבל". צילום: jpeg image

בשורה לנסיכי ונסיכות השופוני: שני רכבים מהמהדורה המוגבלת של מזראטי גיבלי רבל (משמאל) יגיעו ארצה עד סוף השנה. הם אמורים לעלות החל מ–650 אלף שקל. מדובר במהדורה ממש מצומצמת של 200 רכבים שמיוצרים שמפעלי פרארי במאראנלו, איטליה. היא תוצע עם מנוע טורבו–דיזל שיודע לספק 275 כ"ס או עם שני מנועי בנזין, טווין־טורבו, אחד בעל כוח של 350 כ"ס והשני של 430 כ"ס.

בחול המועד סוכות נערך המרוץ הראשון לעונה השנייה בליגת קאדילק טיים אטאק לנהגים חובבים במסלול מורשה. במרוצים השתתפו כ–60 נהגים. בקטגוריה A, לרכבים בעלי הספק מרבי של 130 כ"ס, ללא טורבו, ניצח אלכסיי אודינצוב עם הונדה סיוויק. בקטגוריה B, לרכבים בהספק מרבי של 205 כ"ס, ניצח ניר מי–פז עם מאזדה MX–5. בקטגוריה C, לרכבים בהספק מרבי של 240 כ"ס, ניצח איליה סוולקין עם סובארו אימפרזה.