לא מזמן שכן של מכר התקשר כדי להתייעץ על רכישת רכב חדש. אחרי שלב הגישושים של השאלות המסורתיות כמו מהו נפח מנוע, כמה ליטרים מושקעים בתא המטען, והאם יש מקום לרגליו הארוכות, ממש לפי רשימת קניות שהכין, הוא עבר איתי על צרור אביזרי הבטיחות, במטרה לסמן “וי" הכרחי.

כשהגיע לשלב המתקדם של “מה עם בקרת שיוט אדפטיבית?", שאלתי אם הוא מבין על מה הצעקה. לא כי רציתי חלילה לקנטר, אלא כי לא כולם יודעים שמדובר ביכולת הרכב להתנייד במהירות קבועה, כשבמקרה הצורך הוא ישמור מרחק מהרכב שלפניו, יאט ויאיץ בהתאם. בהתחלה הבחור עשה קולות של נעלב, “נו, בחייך, שאני לא אדע מה זה?". אחרי זה הודה שהוא קצת מתקשה בתיאור הטכני, אבל הסבירו לו שזה חשוב וכדאי שיהיה.

סוזוקי ויטארה (צילום: יחצ)סוזוקי ויטארה (צילום: יחצ)

כן. היום, כשבאים לקנות רכב חדש, עניין הבטיחות הפך להכרחי, כמעט כמו גלגל קדמי. חובה שיהיו אביזרי בטיחות, והכוונה היא לא רק לחבורת העילית שמתהדרת בשלל חידושים, אלא לכל רכב - כולל זה שלא נראה עליו - יש וכמה שיותר, יותר טוב.

וכאן אני מגיע למועמד שלנו להיום - סוזוקי ויטארה, 1,400 סמ"ק טורבו, 4X4. רכב מהונדס לפי כל כללי הטקס, אבל מה, במשך תקופה ארוכה היצרנית היפנית לא ממש הזדרזה לציידו במערכות בטיחות מתקדמות. כל העולם התחמש במיטב הארטילריה, ואילו בסוזוקי העדיפו לנמנם בעמידה.

ניערו אותם, הזהירו שהקוריאנים פולשים באגרסיביות, שהאירופים בשלבי פיתוח אחרונים, ואילו במפקדה בשיזוקה זמזמו את ההמנון. אצלנו, למשל, היבואנית הסתפקה בהתקנה מקומית של מערכת מובילאיי, אותו פיתוח ישראלי גאוני, שהיום לא ממש משאיר רושם על השוק. נהגים רוצים רכב שינהג עבורם, יוריד את הילדים בגן ויתלה את הכביסה לפנות ערב.

רק כמו שקרה לא פעם במהלך חייה, סוזוקי התעוררה משנת היופי וחזרה כשהיא מצוידת למלחמת עולם שלישית. אם עד לא מזמן ציון האבזור הבטיחותי גירד את תחתית החבית, הרכב שנהגתי בו בסופ"ש האחרון כבר זכה לציון המרשים 7, כזה שעונה על כל השאלות. כל פריט שאותו מכר שאל בשיחת הטלפון, מופיע במפרט. בלימה אוטונומית, התרעה על סטייה מנתיב, סיוע בשטח מת וכן, גם בקרת שיוט אדפטיבית, כולל כזו שיכולה להסתדר במצב של פקק תנועה. אז נשאלת השאלה הפשוטה, למה נזכרתם רק עכשיו?

חבל על הזמן שבוזבז והלקוחות שנדדו למקומות אחרים, כי אם יש לסוזוקי נקודת חוזק, היא נמצאת באגף היצירתיות והיציאה מהקופסה. סוזוקי איגניס היא לטעמי מכונית המיני הכי מגניבה במראה, ג'ימני הוא להיט היסטרי, מהרכבים היותר יפים שמסתובבים על הכביש, וויטארה, בעולם הג'יפונים העמוס לעייפה, שונה במראה החיצוני.

סוזוקי ויטארה (צילום: יחצ)סוזוקי ויטארה (צילום: יחצ)

אם רוב העדר מעגל פינות, מעדן במעט את המראה, ויטארה נשאר קופסתי, ג'יפאי. מסתכלים עליו ואומרים “איזה חיים נעשה ביחד במדבר יהודה". לא שהוא ממש מסוגל לביצועי־על מול הבולדרים המאיימים, אבל הוא בהחלט נראה כזה. ויטארה מגיע ארצה עם שני מנועים - 1,000 סמ"ק ו־1,400 סמ"ק, שניהם טורבו, בעלי הזרקה ישירה. אני נהגתי בגרסה עם המנוע החזק יותר, אבל אני מכיר מצוין גם את המנוע הקטן ויכול לומר בפה מלא, שיש הבדל מאוד גדול באיכות הביצועים.

המנוע הקטן נחמד, בעל יכולות עירוניות בסך הכל טובות, אבל ה־1,400 משאיר לו אבק. 140 כ"ס, מומנט של 22.4 קג"מ שמופיע ב־1,500 סל"ד. פה מרגישים את הבעיטה הקלילה בגב, שרומזת שהגיע הזמן להאיץ, והרכב הזה לא אטי, הוא מאיץ מ־0 ל־100 קמ"ש תוך 9.5 ש'.
ויטארה 1,400 סמ"ק, 4X4, גם פוזל בשבילכם לטובת השטח. תמצאו כאן בקרת ירידה במדרון, שאכן משגיחה על הירידה. חוגה שמאפשרת נסיעה בתנאי שלג לא קלים, אבל עדיין מומלץ לא להשתולל. אין כאן מיגון המתאים לשטח, ועם כל הכבוד, מרווח הגחון הוא לא ממש מפנק - 18.5 ס"מ.


מצב הנהיגה הרגיל של ויטארה הוא 4X2, אבל כשהרכב מזהה ירידה לשבילים בעייתיים, אוטומטית הוא יעבור למצב של הנעה 4X4. מצב של הנעה כפולה גם יופיע כשנעביר למצב נהיגה ספורטיבית, ואז גם תעוכב התערבותה של בקרת היציבות האלקטרונית, כדי לאפשר הנאה מהסגנון המשוחרר.

אז אולי לא כל מכשול ניתן לעבור עם הרכב, אבל הוא בהחלט מאפשר למשפחות בורגניות להתרחק מההמון אל מעמקי היער ולהיכנס לשבילים מאתגרים כמו שעשינו בסופ"ש, דרומית לבית שמש. ויטארה מגהץ נפלא את אותן דרכים ולא מתרגש גם מאתגרים. כשסיימנו את הסיבוב, הסתבר שוויטארה בעל המנוע הגדול לא ממש זולל דלק, גם לא לעומת אחיו היותר קטן. סיימנו את המבחן עם ליטר על כ־14 קילומטרים. מבחינת זיהום האוויר, דרגת הזיהום היא 12.

הרכב המשודרג לא שונה ממה שהכרנו. אם תרצו, נקודת השיא נמצאת בעיקרה במערכות הבטיחות שהשתנו לחלוטין. עיצוב הפנים נשאר כשהיה, כולל מערכת המולטימדיה, בהתקנה מקומית, שהיא בהחלט שיחוק ובטח עם המסך הענק. יחד עם זאת, יש עדיין נקודות תורפה. בידוד הרעשים, למשל. זה רכב שבו אתם שומעים היטב את המנוע ואת הכביש, גם מבחינת נוחות הנסיעה לא תמצאו כאן רכות ורוגע, במיוחד בנסיעה אטית, במרכז עיר, שמכניסה פנימה חלק מהשיבושים. עם זאת, לא מדובר במטרדים מחריבי חיים.

אז איך נסכם? אומנם באיחור ממש לא אופנתי, אבל סוזוקי ויטארה מגיע עם מערכות בטיחות מתקדמות, מנוע חזק ויכולות שטח בהחלט נאות. הוא מוכן ומזומן לקלוט בחזרה את כל מעריציו, השאלה היא מה עם אלה שהגיעו לפני שנה, התאכזבו כשלא פגשו בקרת שיוט אדפטיבית וניגשו לרעות בשדות זרים, האם גם הם יחזרו הביתה? 


גלגלים רזרביים

סמלת הנחיתה בארץ את אבולטיס, ספינת הדגל של סובארו (בתמונה למטה). כן, מדובר בספינת דגל עם דגש וסימן קריאה. SUV ענק באורך חמישה מטרים, עם מקום לשבעה או שמונה נוסעים, תלוי באיזו רמת גימור בוחרים. גרסת השמונה, אגב, מחירה הוא 299 אלף שקל. אז מה יש בנוסף למקום מרווח? מפרט עשיר הכולל מערכת שמע של הרמן קרדון בעלת 14 רמקולים וכמובן מנוע בוקסר בנפח 2,400 סמ"ק, הנעה כפולה, הספק של 260 כ"ס, שמונע על ידי תיבה אוטומטית רציפה בעלת שמונה הילוכים. עם כל הגודל והמשקל הדבר הזה מסוגל להאיץ מ־0 ל־97 קמ"ש תוך 7.4 ש׳.

סובארו אוולטיס (צילום: יח''צ)סובארו אוולטיס (צילום: יח''צ)

למבינים ולבעלי אפשרות. צ'מפיון מוטורס מנחיתה שני רכבי קצה שהמילה “טירוף" הולמת אותם. הראשון אאודי RS TT. רכב עם מנוע בנפח 2,500 סמ"ק, הספק של 400 כ"ס ומומנט אכזרי של 48.97 קג"מ. לחיצה על הדוושה תטיס את ה־TT מ־0 ל־100 קמ"ש תוך 3.7 שניות. המחיר, כפי שהדגשנו, לבעלי יכולת - 553 אלף שקל. חכו, עוד לא נגמר. גם אאודי A4 מקבל גרסת RS. קבלו את אאודי RS4 אוונט. מנוע V6, בנפח 2,900 סמ"ק, הספק של 450 כ"ס, מומנט מפלצתי של 61.22 קג"מ והאצה תוך 4.1 ש׳ מ־0 ל־100 קמ"ש. מחיר הבונבוניירה יחל ב־684 אלף שקל.

וממנועי הבנזין העוצמתיים, נחזור לירוק.
ה־MG ZS EV, הג׳יפון החשמלי הפופולרי (יחסית לרכבים חשמליים), ממשיך לקרוץ למיינסטרים ומציע רמת אבזור שמוזילה את המחיר ההתחלתי ומציבה אותו על 129 אלף שקל בלבד, 10,000 שקל פחות מגרסת הכניסה, שהושקה בתחילת השנה. מדובר ברכב בעל טווח נסיעה של 263 קילומטרים, מטעינה לטעינה, לפי תקן ה־WLTP, והוא מחזיק מנוע חשמלי בעל הספק של 143 כ"ס. קבוצת לובינסקי, היבואנית, הבהירה שמי שיקנה את הגרסה הזו עד סוף השנה, יקבל גם עמדת טעינה ביתית והתקנה בסיסית ללא תשלום.