דינה שובל, 37
מנכ"לית חטיבת האוכל, שטראוס

השכלה: תואר ראשון במדע המדינה ותקשורת ציבורית (בהצטיינות), אוניברסיטת בר אילן; בוגרת קורס למנהלים בכירים, אוניברסיטת הרווארד; בעלת תעודה בעיתונאות ותקשורת, אוניברסיטת בר־אילן, ותעודה בפלנינג, תכנון אסטרטגי, הבצפר.

חוויות מהאוניברסיטה: "התואר הראשון אפשר לי להעמיק בעולמות שהייתה לי אליהם זיקה רבה, חשיפה להוגים חשובים ומשמעותיים והעמקה בתפיסות עולם שונות ומגוונות שאני מרפררת אליהן עד היום והן נותנות לי פרספקטיבה. בחרתי ללמוד באוניברסיטת בר־אילן כדי להעמיק גם את לימודי היהדות שלי לצד התואר שבו בחרתי. בנוסף, עולמות התקשורת מאז ומתמיד משכו אותי. אני מרגישה שההבנה התקשורתית היא יתרון משמעותי בכל תפקיד ניהולי שמילאתי, ובמיוחד בחברה שמתמקדת בצרכנים.

"אחת החוויות הכי משמעותיות במהלך הלימודים הייתה לי כשחקרתי את התופעה שנקראת 'חשיבת יחד' ודרכה למדתי לעומק על סיטואציות רבות שנפלו בהן בכך. זה השפיע עליי בצורה משמעותית. כך למדתי כמה קריטי לשמוע דעות מגוונות לפני קבלת החלטות ולהקפיד שכל הפרספקטיבות והזוויות יהיו ויישמעו בחדר".

עבודה סטודנטיאלית: "כסטודנטית עבדתי במשרד יחסי הציבור גיתם פורטר נובלי, בהתחלה כהתמחות ומהר מאוד הועסקתי כתקציבאית מן המניין. כך נחשפתי לעולם העסקי והחלטתי בהמשך הדרך שזה המקום שאני רוצה להיות בו, בניגוד למה שחשבתי בתחילת הדרך שהקריירה שלי תהיה בין כותלי האקדמיה".

דינה שובל, חטיבת האוכל, שטראוס (צילום: נופר חסון הנדלמן)
דינה שובל, חטיבת האוכל, שטראוס (צילום: נופר חסון הנדלמן)

אהוד דנוך, 54
מנכ"ל אקרשטיין תעשיות

השכלה: תואר ראשון במשפטים; תואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת מנצ'סטר.

חוויות מהאוניברסיטה: "ללימודי משפטים נרשמתי כי חשבתי לעסוק בעריכת דין ולעבוד במקצוע. מעבר לנושאים המשפטיים הכלליים, אחד הדברים שריתקו אותי בלימודים היה העולם הכלכלי - מיזוגים ורכישות, פירוקי חברות ופשיטות רגל. בתחילת דרכי המקצועית עבדתי כעורך דין במשך מספר שנים ואז נקרתה בדרכי הזדמנות מרתקת להתגייס למגזר הציבורי. עבדתי מספר שנים במשרד האוצר ואז במשרד החוץ כראש מטה השר ומשם נשלחתי לכהן כקונסול הכללי של מדינת ישראל בלוס אנג'לס. לאחר שחזרתי לישראל ניהלתי מספר חברות, ביניהן שח"ם מקורות ביצוע וסולל בונה. לאחר מכן עברתי לתפקידי הנוכחי באקרשטיין תעשיות, שלה שלושה אתרי ייצור בישראל ושניים בארה"ב.

"הלימודים נתנו לי כלים מאוד משמעותיים להתמודדות עם סוגיות שבאות לידי ביטוי בעולם העסקים. תואר במשפטים, לא משנה לאיזה תחום מקצועי תלך בסופו של דבר, נותן ערך משמעותי. תואר במנהל עסקים נותן כלים, לפחות התחלתיים, וגם הבנת עולם המושגים של העולם העסקי והמסחרי. ואילו כשמדובר על ניהול, אין ספק שהאוניברסיטה הטובה ביותר זה הניסיון".

עבודה סטודנטיאלית: "עבדתי בתור ברמן".

אהוד דנוך, אקרשטיין תעשיות (צילום: אסנת רום סטודיו)
אהוד דנוך, אקרשטיין תעשיות (צילום: אסנת רום סטודיו)

רו"ח איתן זינגר, 54
מנכ״ל חברת סיבוס סודקסו

השכלה: תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה; תואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת תל אביב; תואר שני במשפטים, אוניברסיטת בר־אילן; בוגר ניהול אקזקיוטיב מהרווארד ביזנס סקול, בוסטון.

חוויות מהאוניברסיטה: "החלטתי ללמוד חשבונאות וכלכלה רק מפני שלא התקבלתי למשפטים באוניברסיטת תל אביב. במבט לאחור זו הייתה החלטה מעולה שנתנה לי תשתית לראות כל מיזם ועסק בחיים תמיד גם דרך שורת הרווח וההפסד. בלימודים נהניתי מכל רגע בכלכלה ולא סבלתי אף שיעור בחשבונאות. נראה לי שעד היום אני מונע בעיקר מקסמי הכלכלה קדימה בכל החברות שניהלתי, ופחות מתחבר לניתוח לאחור, שזו אומנות החשבונאות. בדיעבד הייתי לומד אותו הדבר, אבל ללא ספק מוסיף לימודי קולנוע. זו החתיכה החסרה שלי".

עבודה סטודנטיאלית: "עבדתי דקה וחצי כמלצר גרוע בקייטרינג לחתונות, ואז התפרנסתי במהלך התואר הראשון מפעילות ציבורית, שבשיאה כיהנתי כיו״ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב".

איתן זינגר, סיבוס סודקסו (צילום: אלעזר נבו)
איתן זינגר, סיבוס סודקסו (צילום: אלעזר נבו)

רות שהם, 59
מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה

השכלה: תואר ראשון במתמטיקה; תואר שני בחקר ביצועים, שניהם מאוניברסיטת תל אביב.

חוויות מהאוניברסיטה: "כילדה צעירה מאוד אהבתי והייתי מאוד טובה במתמטיקה. מכיוון שבזמני רוב הנשים בצבא הועסקו כפקידות, החלטתי להיות עתודאית ולעסוק במקצוע בצבא, מה שהוביל אותי ל־25 שנים שבהן שירתי בצה"ל. בתפקידי האחרון הגעתי לדרגת אלופת משנה וכיהנתי כראש מנהלת המעבר לדרום של חיל המודיעין.

"מה שהכי זכור לי מתקופת הלימודים לתואר ראשון זו הסביבה החברתית בתור צעירה בנוף האקדמי, כשרוב הסטודנטים בתחומים הללו היו גברים. למדנו בקבוצה, הייתה הרבה מאוד עזרה הדדית, היינו נפגשים בבתים, מתפנקים על אוכל טוב, הייתה אווירה.
"המשכתי ללמוד תואר שני תוך כדי השירות. לדעתי, מנכ"ל אוניברסיטה צריך תואר שני שכולל בתוכו תזה מחקרית. כשאתה לומד שני תארים אתה גם מבין, בין היתר, יותר טוב ללבו של הסטודנט. מעבר לזה, הרבה מחוזקותיי בתחומים האנליטיים עזרו לי בצורה משמעותית בעבודתי באוניברסיטה. אני משתמשת בניתוח נתונים ובכלים שקיבלתי, ובעיקר כלים כמו החשיבה הביקורתית, ניתוח, חיזוי מגמות ועוד.

"מאוד נהניתי מהלימודים. התארים שעשיתי הקנו לי את הבסיס שעליו התפתחתי למה שאני היום. בדיעבד, הייתי משלבת בלימודיי קורס או שניים בתחומים של מדעי הרוח, כמו היסטוריה או פסיכולוגיה. בסוף החיים לא רק אנליטיים ואין נוסחה אחת ברורה. במהלך הקריירה אתה נפגש בצורך לדברים היותר רכים וחשובים לא פחות".

עבודה סטודנטיאלית: "הייתי עתודאית צעירה מאוד, גרתי עם ההורים, ככה שלא הייתי צריכה הרבה, ובכל זאת, התפרנסתי מצוין משיעורים פרטיים במתמטיקה".

רות שהם, מנכ''לית האוניברסיטה הפתוחה (צילום: עודד קרני)
רות שהם, מנכ''לית האוניברסיטה הפתוחה (צילום: עודד קרני)

ד"ר מורית בארי גיל, 57
מנכ"לית בית החולים אלי"ן - מרכז שיקום ילדים ונוער

השכלה: ד"ר לרפואה, האוניברסיטה העברית, מומחית ברפואה ילדים; תואר שני במנהל ציבורי, אוניברסיטת הרווארד (ביה"ס לממשל על שם קנדי, כעמיתת קרן וקסנר).

חוויות מהאוניברסיטה: "התכוונתי ללמוד משפטים או הנדסת כימיה. ברגע האחרון הוספתי רפואה כאופציה שלישית, משום שהייתי מאוהבת בסטודנט לרפואה - וכדרכן של מאוהבות, ראיתי בחלומותיו את עתידי. וכן, אנחנו כולנו עדיין יחד. אני והרפואה, ובן הזוג.

"זכורים לי לימודים מתישים, ארוכים. שינון אינסופי של תכנים מדעיים לעומת מיעוט בדיונים על משמעות תהליכי החשיבה, חוויית המטופל, ערך החיים מול איכות החיים ועוד דברים שהייתי מדגישה ושלאט תופסים יותר מקום בתוכנית הלימודים. נהניתי ללמוד שיטות חשיבה וניתוח, תהליכי בירור רפואי, דיונים באבחנה מבדלת והבנה של תהליכי מחלה וריפוי.

"במיוחד נהניתי משיטת לימוד חווייתית לצד מיטת המטופל, כשוליה לצד רופאים מצוינים שנהגו בעדינות והבנה (אותם ניתן היה לחקות), ורופאים מעולים אחרים שלא ידעו להיות רכים כשצריך, או לא ידעו לקבל החלטות בחוסר ודאות (ומהם למדתי מה לא לעשות)".

עבודה סטודנטיאלית: "עבדתי תקופה כמוקדנית בביפר תקשורת, ודרכי עברו הודעות מסמרות שיער בשעות הקטנות של הלילה... בהמשך תפקדתי כאחות במחלקה כירורגית. הייתה זו חוויה מכוננת. אני מצטערת מאוד שכיום סטודנטים לרפואה כבר לא יכולים לעבוד בתקני סיעוד. הידע שרכשתי אז אפשר לי להבין יותר טוב ולעבוד יותר נכון עם אחיות במהלך כל הקריירה שלי".

ד''ר מורית בארי גיל, בית החולים אלין (צילום: נועה ארד)
ד''ר מורית בארי גיל, בית החולים אלין (צילום: נועה ארד)

יורם אלדר, 59
מנכ"ל הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל

השכלה: תארים ראשונים במדע המדינה ומשפטים; תואר שני בהתנהגות ארגונית, שלושתם מאוניברסיטת בר־אילן.

חוויות מהאוניברסיטה: "שירתי 25 שנים בממר"ם וביחידות טכנולוגיות שונות בצה"ל ועברתי שם הכשרות וקורסים רבים בתחומי המחשוב, הטכנולוגיה ומערכות מידע. לכן, החלטתי להרחיב את השכלתי באוניברסיטה ולהעשיר את עצמי דווקא בתחומי ידע ודיסציפלינות שאינם מתחומי הטכנולוגיה. ואכן לאורך כל הקריירה הניהולית והמקצועית שלי מצאתי את עצמי משתמש בעבודה היומיומית שלי בכלים ונושאים שלמדתי באוניברסיטה כמו פוליטיקה, משא ומתן, סוגיות משפטיות או השלכות משפטיות, וכמובן סוגיות ניהוליות באספקטים שונים מתוך עולם הניהול וההתנהגות הארגונית שלמדתי בתואר שני. נהניתי מאוד בלימודים, אני מרגיש שההשכלה הנרחבת והמגוונת שרכשתי סייעה לי להיות מנהל טוב יותר".

עבודה סטודנטיאלית: "לשמחתי הרבה, אופי השירות הצבאי שלי כאיש קבע ביחידה טכנולוגית במרכז הארץ, אפשר לי ללמוד בלימודי ערב באוניברסיטה".

יורם אלדר, הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל (צילום: יחצ)
יורם אלדר, הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל (צילום: יחצ)

עידן זו־ארץ, 51
מנכ"ל קבוצת רב־בריח

השכלה: תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מערכות מידע; תואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב.

חוויות מהאוניברסיטה: "בחרתי בהנדסת תעשייה וניהול מתוך שאיפה לשלב שני תחומים שיש לי תשוקה כלפיהם: מצד אחד, הצד הריאלי החזק שלי שמשך למקצועות ההנדסה; ומצד שני, התנסות בתפקידי פיקוד בשירות הצבאי שהובילו לרצון להתפתח בתחום הבין־אישי והניהולי. תקופת הלימודים באוניברסיטה זכורה לי כאחת התקופות המהנות בחיי. זה היה מעבר למגורים רחוק מהבית בדירה בבאר־שבע ויצירת קהילה של חברים מהלימודים, חברויות שמחזיקות מעמד עד היום. אוניברסיטת בן־גוריון הייתה אז בערך חצי מגודלה היום, וההרגשה הייתה שכולם מכירים את כולם, סוג של קיבוץ. היום, אגב, אני חבר בוועדה המייעצת של הפקולטה לניהול של האוניברסיטה".

"זכור לי שהלימודים היו די אינטנסיביים, אבל מעניינים ומאתגרים. התואר השני היה כבר בשלב יותר מאוחר, והיווה סוג של שבירת שגרה ורענון מהעבודה היומיומית. היום, כמנכ"ל קבוצת חברות עם יותר מ־1,200 עובדים ופעילות בארץ ובעולם, היישום של מה שלמדתי בתארים הוא בעיקר של תפיסת עולם שמושתתת על השילוב בין כלים של הנדסה וטכנולוגיה שבאים מהצד של התואר ההנדסי, וגישות של ניהול, מנהיגות, שיווק וכספים שבאים מה־MBA. שני התארים אפשרו לי לפתח שרירים שונים ונתנו לי כלים משמעותיים להתפתחות אישית ומקצועית".

עבודה סטודנטיאלית: "בתואר הראשון אומנם זכיתי במלגת הצטיינות שמימנה לי חלק ניכר מהתואר, אך כדי להתפרנס עבדתי בכל נקודת זמן לפחות בשלוש עבודות. למשל, איש ביטחון באוניברסיטה, מתרגל במספר קורסים, מורה, וגם מחסנאי, מתקין מכונות כביסה ועוד".

עידן זו-ארץ, קבוצת רב בריח (צילום: אייל טואג)
עידן זו-ארץ, קבוצת רב בריח (צילום: אייל טואג)

רו"ח אתי אלישקוב, 46
מייסדת ומנכ"לית ליברה, חברה לביטוח

השכלה: תואר ראשון במנהל עסקים וחשבונאות, המכללה למינהל.

חוויות מהלימודים: "תמיד הייתה לי אהבה למספרים ולתחום הפיננסי. אני אוהבת חידות, אתגרים ותחומים מורכבים. מעבר לכך, אמא שלי תמיד אמרה לי שצריך שיהיה לכל אחד מקצוע. למדתי מקצוע שעד היום מעניין ומאתגר אותי. גם ההווי החברתי בתקופה הסטודנטיאלית היה נורא כיף. הכרתי אנשים חדשים שעם חלקם אני בקשר עד היום. אחד החברים שלי מתקופת הלימודים, דודי בן חיים, מלווה אותי כבר שנים רבות, בהתחלה בהכשרה חברה לביטוח, וכמובן שהיה חלק מצוות המייסדים שהקים איתי את ליברה. כיום הוא משנה למנכ"ל.
"אני חסידה של מקצוע ראיית חשבון. אני משתמשת בהרבה מאוד מהדברים שלמדתי, אם זה ניתוח דוחות וניתוח ביצועי חברות, שזה חלק חשוב שמלווה אותי עד היום. כיזמת ומנכ"לית של חברת ביטוח הרקע החשבונאי שלי משרת אותי היטב בניהול החברה, הגדרת תוכניות עבודה, יעדי מכירות, רווחיות ועוד".

עבודה סטודנטיאלית: "כאמור, התחום הפיננסי תמיד היה אהוב עליי. בתקופת הלימודים עבדתי בבנק דיסקונט. התחלתי כטלרית ועם הזמן קודמתי לתפקיד סגנית מנהל הסניף".

אתי אלישקוב, מנכ''לית ליברה חברה לביטוח (צילום: אבי מועלם)
אתי אלישקוב, מנכ''לית ליברה חברה לביטוח (צילום: אבי מועלם)