שרונה פז־בלוגולובסקי, אחת הבעלים והמנכ"לית של יקב ויתקין, יקב הבוטיק המשפחתי, רואה בתרומה לקהילה את אחד מערכי המותג ותורמת בכל שנה למטרות שמעצימות נשים. "אני אישה, רוב העובדים ביקב ויתקין הם נשים ורוב המנהלים במרכז המבקרים הם נשים. אני גאה מאוד בצוות הנשי, האיכותי והמרשים שמצעיד את היקב קדימה, והנושא קרוב אליי מאוד", היא מציינת.

לפני ארבע שנים שמעה פז־בלוגולובסקי לראשונה על עמותת רוח נשית, המסייעת לנשים נפגעות אלימות להגיע לעצמאות כלכלית, ונשבתה ברעיון. "סיפרו לנו על העמותה, ואני הרגשתי איך העיניים שלי מתמלאות דמעות. התחברתי מיד. העסקנו לא פעם עובדות שהיו במצוקה ונחשפתי לסיפורים, אך לא ידעתי איך לסייע לנשים האלה.

נשות הקולינריה שהתגייסו למען העמותה  (צילום: אורן שלו)
נשות הקולינריה שהתגייסו למען העמותה (צילום: אורן שלו)

"הן הסתבכו עם גברים שהכניסו אותן לחובות שהיה קשה עד בלתי אפשרי לצאת מהם. אני זוכרת בעיקר עובדת ניקיון שבעלה התחתן עם אישה נוספת ורכש לעצמו מכונית חדשה. העובדת שלי מימנה לו את המכונית, והוא צבר לה עוד ועוד חובות. התחלתי לקבל מכתבים מההוצאה לפועל, שלפיהם אני צריכה להעביר את כל המשכורות של העובדת שלי לטובת כיסוי החובות של בעלה. היא נחלצה מזה בסוף, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. לו הייתי יודעת שרוח נשית קיימת, יש סיכוי שהדברים היו נפתרים על הצד הטוב ביותר ומהר יותר".

רוח נשית היא עמותה ללא מטרות רווח, המסייעת לנשים נפגעות אלימות פיזית, מינית, נפשית וכלכלית להגיע לעצמאות כלכלית ולצאת ממעגל האלימות באמצעות ליווי אישי, תמיכה והעצמה מוכוונת תעסוקה. העמותה זכתה באות האפקטיביות לעשייה חברתית ובסטטוס יועץ למועצה החברתית־כלכלית של האו"ם.

חכה ודגים
פז־בלוגולובסקי החליטה להירתם כדי לסייע לעמותה: "הבנו שכמו שאנחנו לא הכרנו את העמותה, יש הרבה נשים אחרות שלא מכירות אותה ואולי זקוקות לה. זאת עמותה שנותנת לנשים חכה ולא דגים. לקחנו על עצמנו את המטרה להעלות את המודעות לקיום האפשרות של נשים להינצל מבחינה כלכלית. תרמנו כספים ורצינו שאנשים ידעו על העמותה, אז לפני שלוש שנים התחלנו לקיים אירועים שמטרתם לקדם את המודעות לה".

האירוע הראשון התקיים בין סגר לסגר ב־2020 ונקרא "בציר ברוח נשית", ואליו הגיעו כ־100 נשים מוכרות ומרשימות בתחומן, שהפשילו שרוולים, בצרו את ענבי היקב ושמעו על העמותה בארוחת בוקר שהוגשה לאחר הבציר. באירוע השתתפו מנכ"לית בנק ישראל ד"ר שולמית גרי, מנכ"לית מכון היצוא איילת נחמיאס ורבין, נשות העסקים גליה אלבין וג'וליה זהר (המזוהה עם מותג הטחינה אל־ארז שנמכר לקבוצת פורטיסימו), נשות התיאטרון והקולנוע ליליאן ברטו ועידית טפרסון, מנכ"לית הוועד האולימפי יעל ארד ועוד נשים רבות ומרשימות.

בשנה שעברה ערך היקב ערב שנועד להעלאת המודעות, ובו הוקרן סרטה של יעל אבקסיס על אמה ריימונד אבקסיס. אולם, השנה החליטו נשות היקב ונשות רוח נשית לקיים אירוע התרמה שינסה לכבוש את לבו (ואת כיסו) של קהל היעד דרך הקיבה.

יקב ויתקין (צילום: יח''צ)
יקב ויתקין (צילום: יח''צ)

בראנץ' מהחלומות
הקהל הרחב מוזמן לרכוש כרטיסים לבראנץ' חלומות בקונספט שכל פודית או פודי יאהבו. על הבראנץ' מופקדות שפיות ישראליות מובילות ומוכשרות לצד דמויות מוכרות מהסצנה הקולינרית בישראל: אביבית פריאל, אפרת אנזל, דנה לי ברמן, טלי פרידמן, יהלומה לוי, לונא זרייק, מאיה דרין, סבינה ולדמן וקרן קדוש. כל ספקי המוצרים יתרמו גם הם את הפרודוקטים, ובהם יעקב'ס, עלה עלה, אגדת לחם, מרינה וגולדה.

יקב ויתקין תורם את הלוקיישן - מרכז המבקרים של היקב, ליד גשר הצבים שעל נחל אלכסנדר בעמק חפר - ואת היין כמובן, כאשר כל ההכנסות מהאירוע הן תרומה לעמותה. מבחינת יקב ויתקין, זה לא הכל: "נוסף על כך, בכל מארזי החג שלנו מגולמת תרומה לעמותת רוח נשית, ובכל מארז מצורפת גלויה שמספרת על העמותה. כל מי שקונה את מארז היין שלנו יודע שהוא תרם", מסבירה פז־בלוגולובסקי.

עסק משפחתי
שרונה פז־בלוגולובסקי מתגוררת עם משפחתה בכפר ויתקין, נשואה לדורון ואמא לשלושה בנים. לפני 21 שנה הקימו בעלה דורון בלוגולובסקי, נכד לדור המייסדים של כפר ויתקין, ואחיה, היינן אסף פז, את יקב ויתקין - יקב בוטיק משפחתי שנחשב לאחד מחלוצי הייננות הים־תיכונית בתעשיית היין הישראלית.

היקב מייצר יינות, בין היתר, מזנים ותיקים שהתאקלמו בנוף הכרמים הישראלי כבר לפני שנים רבות, אך נדחקו מעט הצדה בתקופה שבה נהר כל עולם היין אחר זנים בורדולזיים, כקברנה סוביניון ומרלו. מדובר בזנים ותיקים ונשכחים, כמו קריניאן, גרנאש וקולומבאר, וזנים חדשים וייחודיים, כגון מקבאו (זן שמקורו באזור היין המפורסם ריוחה שבספרד). השנה חוגגים ביקב את בציר 22 עם כ־100 אלף בקבוקים בשנה.

הסדרה הצעירה של היקב "סדרת המסע הישראלי" היא סדרה של בלנדים (עירוב של כמה זני ענבים) לא שגרתיים. אולי זאת הסיבה שבקרב חובבי היין בישראל נהנה יקב ויתקין ממעמד מיוחד של מי שמוציא לשוק מוצרים ייחודיים ומנומקים היטב. "דורון בן זוגי ואסף אחי הגיעו מתחום אהבת היין. אסף למד את התחום בבורדו והיה הישראלי הראשון שעשה זאת, ודורון חי ועבד בשנות ה־80 בתחום האבן באיטליה ולמד לדבר יין ולשתות יין".

שרונה פז־בלוגולובסקי (צילום: יחצ)
שרונה פז־בלוגולובסקי (צילום: יחצ)

לא קשה לעבוד עם משפחה?
"זה לא פשוט, אבל אנחנו עושים את זה כבר יותר משני עשורים, אז כנראה אנחנו עושים משהו בסדר. אנחנו לא העסק המשפחתי הראשון שקם וכנראה גם לא האחרון". פז־בלוגולובסקי הצטרפה ב־2003 למותג המשפחתי כדי לעזור, ומהר מאוד הבינה שעם כל הכבוד לעשייה המקצועית בתחום היין מישהו צריך לנהל את כל העסק. זה לקח לה עוד חמש שנים, עד שהחליטה לסגור את משרד האדריכלות שלה כדי להתחיל בקריירה השנייה - ניהול יקב ויתקין.

"את השם בחרנו באופן מפתיע כי אנחנו בכפר ויתקין. לרוב יקב הוא על שם המשפחה או על שם המקום, אך שם המשפחה שלנו הוא 'בלוגולובסקי'", היא אומרת בחיוך שמסגיר שעם כל הגאווה המשפחתית יקב מסחרי זקוק לשם שהציבור יוכל גם להגות כהלכה.

ללא קמ"ש
גם לדעת פז־בלוגולובסקי, יקב ויתקין הוא יקב בעל דנ"א ייחודי בענף היין הישראלי. "הקמנו נישה ייחודית בארץ של יקב ללא קמ"ש (האותיות הראשונות של זני קברנה סוביניון, מרלו ושרדונה) ופרצנו את הדרך לעסוק בזנים חדשים ועתיקים, בעיקר זנים מקומיים. עד שקם יקב ויתקין, יקבי הבוטיק בארץ הכינו יין בעיקר משלושת הזנים האלו. החזרנו לקדמת הבמה זנים שנשכחו עם השנים. אנחנו עושים יותר יינות לבנים, כי זה מה שמתאים לשתייה בארצנו החמה והלחה במשך כמעט 12 חודשים בשנה", היא מסבירה.

יין אמור לייצג את המקום שבו הוא נולד. יש מושג בעולם היין שנקרא "טרואר", כלומר בית הגידול של היין, משמע מיקום הכרם מבחינת סוג האדמה, האקלים והגובה, אבל גם האנשים, המאכלים והאופי של האזור כולו. ענבים משקפים את המקום שבו הם גדלים. יקב ויתקין פתח את הדלת, והיום כבר הרבה יקבים מספרים על ייננות מקומית וים־תיכונית בזכות החלוציות שלנו משנת 2002".

חובבי היין בישראל כבר למדו להכיר בייחודיות של אזורי גידול, כמו הרי ירושלים, הגליל העליון ורמת הגולן, ואפילו אזורים אחרים כבר עשו לעצמם שם בתחום. אבל מה מיוחד באדמת עמק חפר? "בעמק חפר הכרמים שלנו נמצאים על אדמה חולית, שבה אפשר לשתול גפנים מקוריות ולא צריך לעשות להן הרכבה. חקרתי לצורך התזה באדריכלות שלי, וגיליתי שבעמק חפר גידלו גפנים כבר לפני מאות שנים. הגת הגדולה ביותר שאי־פעם גילו בארץ נמצאת מתחת לכביש 4 ונקראת 'גת חפר', ליד קיבוץ מעברות".

מה אתם מתכננים לעתיד?
"להמשיך לעשות יין טוב ולשמח לבב אנוש, כשאנחנו נהנים מהדרך. אנחנו מאמינים בחיבור של אנשים לעולם היין".