"היעד הוא להגיע להכפלת החברה בעשור הקרוב. קצב הצמיחה שלנו הרבה יותר מהיר מהשוק", אומר מנכ"ל חברת אדמה חן ליכטנשטיין על רקע השינויים הדרמטיים המתרחשים בשוק העולמי של מוצרי ההדברה החקלאית, שינויים שיוצרים חלון הזדמנויות. חברת אדמה, שבעבר נקראה מכתשים־אגן ושינתה לפני כחמש שנים את שמה כחלק מהמהלך למיתוגה מחדש, עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של חומרי הדברה גנריים לחקלאות. 


החברה, שבבעלותה יותר מ־270 חומרי הדברה פעילים, מפתחת ומשווקת קוטלי עשבים, חרקים, פטריות, תולעים ושלל מזיקים נוספים בכ־120 מדינות בעולם. אדמה מדורגת בין שש החברות הגדולות בענף מוצרי ההדברה הגנריים, ותוכניתה האסטרטגית היא להפוך בטווח הארוך לחברה המובילה בסין ומהמובילות בעולם.


ליכטנשטיין מצביע בגאווה על קצב הצמיחה המהיר של החברה. בשנת 2017 הסתכמו המכירות של אדמה בכ־3.5 מיליארד דולר, לעומת 3.3 מיליארד דולר ב־2016 ו־3.1 מיליארד דולר ב־2015 - זינוק של כ־400 מיליון דולר תוך שנתיים. השוק העולמי של מוצרי ההדברה לחקלאות מוערך בכ־60 מיליארד דולר, וקצב הצמיחה בשוק הסיני, המוערך בכמעט 6 מיליארד דולר בשנה, עומד בשנים האחרונות על ממוצע שנתי של 8%־6% - פי שלושה מקצב הצמיחה בעולם.


אדמה נרכשה על ידי ענקית מוצרי ההדברה הסינית כימצ'יינה, שבבעלות ממשלת סין, בשני שלבים: ב־2011 נרכשו 60% ממניות אדמה, וב־2015 רכשה כימצ'יינה את 40 האחוזים הנותרים והשליטה הסינית הפכה למלאה. אדמה, שהרחיבה את פעילותה בסין, התמזגה עם סנונדה, חברת בת של כימצ'יינה. המיזוג הביא לזינוק במכירות לשוק הסיני - מ־180 מיליון דולר ב־2016 ל־255 מיליון דולר ב־2017. 


הפעילות המוגברת מהווה חלק מההיערכות למהפך העובר על שוק ההדברה החקלאית. “התוקף של רבים מהפטנטים, שהזכויות עליהם מוגנות למשך 20 שנה, עומד לפוג בשנים הקרובות. נערכנו לזה, ואנו מפתחים תערובות ייחודיות של חומרים פעילים. הכל נפתח", מסביר ליכטנשטיין, הרואה בשוק הסיני קרקע פורייה לזינוק לצמרת שוק ההדברה העולמי.


ליכטנשטיין מקבל פרס מפעל חיים. צילום: יח"צ


התחרות בסין מאתגרת. לצד החברות הגדולות, יותר מ־500 יצרנים קטנים וגדולים של חומרי הדברה פועלים בשוק הסיני הצומח. “סין מהווה את הבורסה הגדולה ביותר בעולם למכירה ולקנייה של חומרי הדברה", מציין ליכטנשטיין ומזכיר שהיו חברות גדולות בעולם בתחום מוצרי ההדברה שלא שרדו את השינויים הגלובליים.


איך שיתוף הפעולה עם הממשל הסיני?

“יש קשרים טובים מאוד, ואנחנו מקבלים גיבוי מלא. אדמה מביאה איתה ערך מוסף טכנולוגי. הראייה של הסינים היא לטווח הארוך. הם מסתכלים 100 שנים קדימה ונותנים משקל לניהול על פי כללי השוק ובמסגרת כלכלית וחברתית, התואמת את היעדים שהוצבו".


במה בא לידי ביטוי בשטח הערך המוסף הישראלי?

“למרות שמצב החקלאות בישראל אינו מזהיר, הידע החקלאי בישראל הוא מהגבוהים ביותר בעולם, וכך גם בתחום הגנת הצומח. היכולות הגבוהות שפותחו בארץ עוזרות לתעשייה. כצעד אסטרטגי החלטנו להקים את מרכז המחקר והפיתוח הגלובלי בבאר שבע. אנחנו מחלקים את העבודה בין ישראל לסין".


ליכטנשטיין מזכיר את הטיפול באיכות הסביבה כמרכיב חשוב נוסף בערך המוסף הישראלי. “ב־10־15 שנים עשינו קפיצת מדרגה עצומה, ואנחנו עובדים בסטנדרטים הנהוגים בארה"ב ובאירופה. אנחנו מיישמים את הידע שצברנו באיכות הסביבה גם בסין, שהציבה את שמירת הסביבה כיעד לאומי".


החקלאות העולמית עוברת שינוי מהותי?

“בהחלט. יש צמצום של שטחים חקלאיים בשל המדבור והבנייה המואצת. נמשכת תופעת העיור (מעבר מהכפר לעיר), ואנו עדים לגידול מתמיד בצריכת מוצרי מזון. התופעות האלה מהוות מנוע צמיחה לשוק מוצרי ההדברה החקלאיים, שכן ההשקעה בכל יחידת קרקע עולה. אם חקלאי עיבד בעבר 2,000 דונם, הוא אולי הרשה לעצמו לא להשקיע כסף בהדברה, אבל כאשר הוא מעבד 1,000 דונם בלבד - הוא משקיע הרבה יותר".


כיצד אתם נערכים לעידן החדש?
“אנחנו משקיעים את הרווחים בפיתוח, כי זה העתיד ומנוע הצמיחה שלנו".


ואכן, ההשקעות המסיביות יוצרות מציאות חדשה בשוק ההדברה החקלאית. השתתפתי בסיור עיתונאים מטעם אדמה בסין. הסיור החל בביקור במטה החדש והמושקע של החברה בבייג'ינג, החולש על הפעילות הענפה של שלושה מפעלים לייצור ופרמול חומרי הדברה, מרכז הפיתוח החדש, מאות המפיצים בסין וקשר עם אנליסטים. 


לאחר מפגשים בבייג'ינג עם בכירים באדמה ובכימצ'יינה, בהם המנכ"ל יאנג שינגצ'יאנג, ראינו את הזרועות הביצועיות של אדמה בשטח, במקומות מרוחקים מהבירה הסינית. המפגשים והסיורים המחישו את האחיזה הישראלית הגוברת בשוק ההדברה החקלאית בסין, הנחשב לשוק בעל עוצמה ופוטנציאל ענק לנוכח 1.4 מיליארד התושבים שצריכתם עולה בהתמדה.


עובדים במפעל באוהיאן. צילום: משה כהן


בעיר אוהיאן, כשעתיים וחצי טיסה מבייג'ינג, שבמונחים סיניים נחשבת עיר קטנה (מספר תושביה כ־2.5 מיליון בלבד) הקימה חברת אדמה מפעל פורמולציה גדול ומשוכלל (המבוסס על אוטומציה) שנכנס לשלבי הרצה. המפעל ייצר תערובות של חומרי הדברה, והן ישונעו לסין, למדינות במזרח הרחוק ואמריקה הצפונית והדרומית. 


ממכונות המפעל שבהרצה המשכנו בנסיעה של כשעה וחצי למרכז הפצה של אדמה, בלב אזור כפרי ענק של שדות אורז ושאר ירקות ופירות במדינת המחוז ג'יאנגסו.


באמצעות המפיץ הסיני האזורי (המוכר לכפריים גם מוצרים של חברות אחרות), המקום הנידח הפך מוקד אספקת חומרי הדברה לאלפי חקלאים.

מחסן מודרני, שנראה כבית מרקחת עמוס בעשרות סוגים של חומרי הדברה, בולט בלב שדות וכפרים שבהם הזמן כמו עמד מלכת. “לכל חקלאי יש את הצרכים שלו. אנחנו גם מייעצים לו ואז הוא קונה את חומר ההדברה המתאים לגידולים שלו", סיפר אחד המפיצים.


המראות של חקלאים סינים לבושים בכובעי קש, הצועדים במשך ימים שלמים עם מכל כבד על כתפיהם ומרססים את שדות האורז, הופכים נחלת העבר. “יותר משתלם להשתמש ברחפן שחוסך הרבה ימי עבודה ומבצע עבודה יסודית, יעילה ומדויקת יותר", מסבירים לנו במרכז ההפצה. משם המשכנו למרכז המחקר והפיתוח שהקימה אדמה בעיר נאנג'ינג. במו"פ שבשלבי התרחבות מועסקים 29 חוקרים סינים. 


על רקע המעבדות המשוכללות ציין סמנכ"ל חברת אדמה לפיתוח ומחקר ד"ר אלעד שבתאי את המאמץ המוגבר בפיתוח מוצרי הדברה, שהפך למרוץ נגד הזמן לקראת סיום תוקף הפטנטים של מאות מוצרי הדברה חקלאיים בעולם והשינויים הדינמיים בענף. לדבריו, מרגע תחילת פיתוח המוצר במעבדות ועד קבלת הרישוי ושיווקו, עוברות בממוצע חמש־שמונה שנים. לכן חייבים להסתכל שנים ארוכות קדימה. “צריכים לצפות מה יקרה בעוד שמונה שנים", הוא מסביר, “כי עד אז מוצר עלול להיות לא רלוונטי".


מכשול נוסף שעמו מתמודדים החוקרים והכימאים הוא איתני הטבע. “צמחייה מפתחת לעתים עמידות לחומרי הדברה לאחר שלוש־ארבע שנים בלבד", הוא אומר. “הטבע יוצר עמידות, ואנחנו מנסים לפתח מערכת יותר מורכבת". גם הדרישות של איכות הסביבה הביאו לשינויים בתוכניות פיתוח המוצרים העתידיים. “אין סיכוי שחומרים שאושרו פעם ייכנסו כיום לסל המוצרים. הבדיקות והדרישות לרישוי מאוד נוקשות", מסביר עוד ד"ר שבתאי.


אתם חוששים שהחקלאות האורגנית תנגוס בכם?

“הנתח של החקלאות האורגנית בעולם עומד על אחוז אחד בלבד. ללא הדברה, התוצרת החקלאית והתנובה יורדות בעשרות אחוזים. החקלאות האורגנית, שהעלויות הכספיות שלה גבוהות בהרבה משל החקלאות המתועשת, תישאר בגדר נישה".


ד"ר שבתאי מזכיר שעל רקע הצמצום המתמיד בשטחים חקלאיים בעולם, המחסור בידיים עובדות והעמידות שהטבע מפתח לחומרי הדברה, החקלאות העולמית עוברת שינויים דרמטיים. "החקלאים נדרשים כיום לעשות יותר", הוא מדגיש.


במה זה מתבטא?

“שימוש בטכנולוגיה מתקדמת יותר. החקלאות הופכת למדויקת יותר, וכך גם ההדברה".


כחלק מהמאמץ לפיתוח מואץ של חומרי הדברה, מרכז המחקר והפיתוח בנינג'אנג יורחב ויועסקו בו בעתיד כ־70 חוקרים, רובם בעלי ניסיון תעשייתי.

ד"ר שבתאי מספר שכ־550 עובדים, המהווים כ־10% מעובדי החברה, מועסקים במחלקות המחקר והפיתוח של אדמה בישראל, בסין ובהודו. 


“הפיתוח חוזר לליבת החברה והוא נשען על היכולות של החברה", אומר עוד ד"ר שבתאי, והוא אף מציין בהקשר זה את מצוקת גיוס כימאים בישראל.

“כשהתחלתי ללמוד לתואר ראשון בכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים היינו 100 סטודנטים", הוא מספר. “כשסיימתי בשנת 99' את הדוקטורט היינו 30 בוגרים, ורובם הלכו להוראה. כיום קשה מאוד לגייס כימאים בישראל. הישראלים מעדיפים ללכת להייטק".


השכר הממוצע של דוקטור לכימיה היוצא לשוק העבודה בישראל עומד על כ־15 אלף שקל בחודש, בעוד בהייטק השכר גבוה לפחות פי שניים. בחברת אדמה מנסים להתמודד עם המחסור באמצעות שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע בעידוד לימודי הכימיה ובפעולות הסברה. אבל בינתיים, לנוכח המחסור בכימאים, החברה מפתחת מרכזי מחקר ופיתוח בסין, בהודו ובברזיל.


הכותב היה אורח של חברת אדמה.