אם גם אתם זוכרים את הפרסומת הראשונה ששודרה בטלוויזיה הישראלית לשניצל מן הצומח, בטח גם אתם תסתקרנו לקרוא את הסקירה החדשה של בית ההשקעות ילין-לפידות על מהפכת הפוד-טק העולמית. מה שהיה בשלהי שנות ה-80 רעיון מוזר שמיועד לאוכלי נבטים, הפך בחלוף כמה עשורים לאחת התעשיות העולמיות הכי מעניינות – וגם חשובות – לעתיד כדור הארץ והאנושות. אבל העסק לא כל כך פשוט. כדי לא להשאיר אתכם מורעבים – אמלקנו. ולמי שירצה תוספת – מבטיחה לצרף גם קישור לסקירה המלאה.

הדר וינר-שורץ, סמנכ''לית המחקר בילין-לפידות. (צילום: מולי נעים)
הדר וינר-שורץ, סמנכ''לית המחקר בילין-לפידות. (צילום: מולי נעים)

1.     קודם כל, כדאי לשים לב לשינויים העולמיים באוכלוסייה. אוכלוסיית העולם גדלה בהתמדה: לא מזמן נולד האדם ה-8 מיליארד, ועל פי התחזיות עד 2050 תגיע אוכלוסיית העולם לשיא של 11 מיליארד. במקביל לגידול הדמוגרפי – האוכלוסייה הזאת גם ממשיכה לנדוד מן הכפר אל העיר. אם ב-2009 מחציתנו גרנו בערים, היום מדובר כבר על 55% והצפי הוא עלייה לכ-70% עד 2050. זה אומר שבמקביל קורים כאן שני דברים – יותר פיות להאכיל, ופחות חקלאים שיכולים לספק את הסחורה.

2.     ובמקביל, לנזקים הבלתי נתפסים בהיקפם שגורמת תעשיית הבשר. גידול בעלי חיים לצורכי מאכל משפיע דרמטית על מצב ההתחממות הגלובלית – תעשיית הבשר אחראית על כ-15% מפליטות גזי החממה, שזה יותר מסך מכל הפליטות של רכבים, מטוסים, רכבות, וסירות יחד. תעשיית הבשר אחראית גם על צריכה אדירה של מים מתוקים לשתייה מצד אחד - וזיהום מקורות מים מתוקים מצד שני. היא צורכת מזון ואנטיביוטיקה בכמויות אדירות וגורמת בכך עוד המון נזקי משנה לסביבה ולאדם.

3.     כיוון שלמרות זאת האדם כרוך אחרי בשר, מרב המאמצים בתעשייה הולכים לכיוון הזה. גודל השוק המוערך לתחליפי החלבון נע בין 100 מיליארד דולר ל-370 מיליארד דולר בשנה על פי האומדנים השונים, והיא הולכת ומשתכללת הרבה מעבר לעולמות הטופו, המוכרים לנו כבר שנים, אל מחוזות של ייצור והדפסת מוצרים שמעוצבים כבשר אמיתי ושואפים לספק חוויה זהה.

4.     אלא שאולי אלו כבר יותר מדי מאמצים. ממספר חברות קטן שהתמחו בתחום ואף בלטו בו במשך זמן מסוים, עלה המספר במאות אחוזים וכיום, במקביל למחקר שמתפרש לכיוונים רבים (כמו למשל זה שפיתח זן אפונה עשיר בהמוגלובין שתורם לתחושת טעם בשר במוצרים). השוק הזה עדיין מגייס מיליארדים בכל שנה ממשקיעים נלהבים, אבל הצרכן כבר הולך לאיבוד בין המוצרים, ולעתים גם מפקפק ברשימת הרכיבים הבלתי מזוהה במוצרים.

5.     אז מה בעצם האתגר עכשיו? נוסף על המרוץ הטכנולוגי להשגת התחליף המושלם – חייבת להיווצר היתכנות כלכלית שתהפוך את המוצרים לכדאיים ללקוח, ומתחרים, מבחינת המחיר, גם במקור – כלומר בשר ממש. הצורך הוא ממשי, הדחיפות האקולוגית עדיין כאן (מומחים מעריכים כי תעשיית תחליפי הבשר עשויה להביא לירידה של 30-90 אחוז בפליטת גזי חממה) – ועכשיו צריך לתת לשוק לעשות את שלו ולסנן החוצה את החברות העודפות. אנחנו נעקוב. ובינתיים – כדאי לקרוא את הסקירה המלאה של הדר וינר-שוורץ באתר בית ההשקעות ילין לפידות: