שוק ההון הוא למעשה הזירה או הפלטפורמה שבה נפגשים סוחרים במוצרים סחירים כאלו ואחרים, לרבות מניות וניירות ערך ומכשירים פיננסיים נוספים. שוק ההון הוא בעצם חלק מהותי ובלתי נפרד מכלכלה חופשית ובין-לאומית ומהווה במידה רבה את עמוד השדרה הכלכלי של מדינות רבות בעולם המערבי.
בשוק ההון בעצם נפגשים המוכרים עם הקונים – כלומר אלו שרוצים לגייס כסף (חברות ציבוריות וממשלתיות המפתחות שירותים ומוצרים שונים) לבין מי שרוצה להשקיע כסף – דהיינו הקונים והמשקיעים בכל אותן חברות בתקווה שערכן יעלה וכך למעשה ייצרו רווח. בין השחקנים המרכזיים בשווקי ההון בארץ ובעולם תמצאו את הבנקים כמובן, אבל גם את קרנות ההון סיכון וקרנות הנאמנות, קופות הגמל, חברות הביטוח ועוד שלל גורמים נוספים. שוק ההון למעשה מספק למוכרים ולקונים סביבת מסחר מאובטחת ומפוקחת שבה אפשר לבצע את הפעילות השונות בצורה בטוחה.
בחלוקה גסה, ניתן לחלק את שוק ההון לשניים:
הבורסה במובן הפשטני ביותר שלה היא שוק, כשהסחורה הנסחרת בו היא מוצרים פיננסיים, דהיינו ניירות ערך, מניות וכדומה. יש המגדירים את הבורסה בתור הגורם המתווך בין קונים ומוכרים ובין חברות מנפיקות ומשקיעים. אל הבורסה מגיעים בעצם כל מי שרוצים לסחור בניירות ערך, ועל כן היא הפלטפורמה המרכזית של עולם ההשקעות בשוק ההון.
כל השחקנים והנפשות הפועלות בבורסה מחויבים לפעול לפי החוקים, ההנחיות והכללים שהגדירו הגופים המפקחים על הבורסה. החוקים שרירים ורלוונטיים לכל הצדדים השונים המשתתפים במסחר, לרבות חברי הבורסה (למשל הבנקים ובתי ההשקעות), החברות המנפיקות וציבור המשקיעים הפרטי. בישראל קיימים גופים המפקחים על הבורסה כמו רשות שוק ההון ביטוח וסיכון, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ועוד.
ומי אלו אותם הגופים המכונים חברי בורסה? אלו הם בעצם הבנקים ובתי ההשקעות שקיבלו הרשאה לשמש בתור חברי בורסה (צריך לעמוד בדרישות מסוימות מחמירות למדי) ונמצאים תחת פיקוח שוטף שלה. המשמעות של ההרשאה הזאת היא שכל מי שמעוניין לקיים מסחר בבורסה מחויב לעשות זאת דרך אחד מאותם החברים המציעים פתיחת חשבון מסחר אצלם. זה אומר שהלכה למעשה – כל ניירות הערך הסחירים וכל פעולות המסחר עוברות דרך אותם החברים. בין חברי הבורסה בישראל תמצאו את מרבית הבנקים המקומיים, שלושה בנקים זרים מחו״ל ומספר בתי השקעות אקסלנס, מיטב דש ועוד.
באשר לגופים המגייסים כספים דרך הבורסה, הרי שאלו מגוונים למדי וכוללים חברות פרטיות מצד אחד, כאלו המעוניינות לגייס סכומי כספים דרך הציבור ומחויבות לעמוד בדרישות רגולטוריות מחמירות שקיפות, פרסום נתונים כספיים וכן הלאה. מצד שני, גם ממשלת ישראל רשאית לפעול בבורסה ולהנפיק ארבעה סוגים שונים של אגרות חוב ממשלתיות. הבורסה לניירות ערך בישראל היא הבורסה בתל אביב, חברה עסקית שהתאגדה בשנת 1953 והפכה לציבורית בשנת 2019 (היום כשמונים אחוזים ממנה הם בידי הציבור). זו הבורסה היחידה בישראל והיא קיבלה רישיון לניהול שוק מוסדר למסחר בניירות ערך ובכך מהווה זירת מסחר אמינה, בטוחה ומתקדמת.
כשמדברים על מסחר בשוק ההון, אחד המושגים הבסיסיים והחשובים ביותר הוא המושג מדד. ישנם סוגים רבים של מדדים כאשר המדד הנפוץ ביותר הוא מדד המניות. המדדים הם לרוב האינדיקטורים הטובים ביותר למצבו של שוק הון מסוים והוא מספר לנו איך ציבור המשקיעים מרגיש לגבי אותו שוק והמצב הכלכלי בו. במדד אפשר להשתמש כאינדיקטור כללי כשרוצים לבחון את כיוון הרוח בשווקי ההון, אך גם אפשר להשקיע במדדים ישירות.
כל מדד כולל בתוכו מספר מניות מוגדר לפי כללים מנחים ברורים ומוגרים. הוא אוסף נתונים שונים מכל חברה שכולם יחד קובעים את ערכו. מדדים יכולים לשקף את מצב שוק ההון הכללי ולכלול את כל המניות הגדולות ביותר, אך ישנם מדדים המרכזים תחומים ספציפיים בשוק מבחינת שווי החברות או התעשיות שבהן הן פועלות. כמו כן אפשר לראות מדדים המרכזים מניות מבורסה אחת לצד גלובליים המתרכזים בתעשיות מסוימות במרכזים חברות ממדינות שונות ושווקי הון אחרים. הינה כמה דוגמאות למדדים העיקריים בבורסה בתל אביב ובעולם שיעזרו להבין את המושג הזה קצת יותר טוב:
מניות הן ניירת ערך המעניקות למשקיע שמחזיק בהן בעלות כלשהי בחברה שהנפיקה אותן, על כל החובות והזכויות הכרוכות בדבר. מי שמחזיק במניה כלשהי רשאי להצביע באסיפה הכללית של החברה שאת המניה שלה הוא מחזיק, לקבל דיבידנד ולהיות זכאי לקבלת הון מהחברה. המניה הראשונה בעולם הייתה שייכת לחברת הודות המזרחית ההולנדית והיא נסחרה בזמנה בבורסת אמסטרדם.
חלוקת המניות בין בעלי המניות בעצם מייצגת את שיעור הבעלות שלהם בחברה. מכאן אפשר להבין כי המניה היא נכס שלו ערך כספי מסוים. אם לחברה כלשהי למשל יש 1,000 מניות ואדם מסוים מחזיק ב-10 מהן, הרי שהוא מחזיק באחוז אחד מהחברה. אדם אחר שמחזיק ב-2,000 מניות מחזיק ב-20 אחוזים מהחברה וכן הלאה. מי שמחזיק ברוב המניות הוא זה שנקרא בעל השליטה בחברה. כאשר המניות מחולקות בין הרבה מאוד גורמים, בעל השליטה הוא זה שמחזיק בנתח הגדול ביותר.
באופן כללי קיימות שתי דרכים להרוויח מהחזקת מניות:
איגרות החוב הן מוצר פיננסי נוסף שחשוב להכיר והן למעשה סוג של הלוואה שמנפיק האיגרת לווה מציבור המשקיעים בבורסה. החברה המנפיקה מקבל סכום כספי ומתחייבת להחזירו בתוספת ריבית במועד שנקבע באגרת עצמה. תשלום החוב יעשה בהתאם לקבוע באגרת ויכול להתבצע בתשלום אחד או במספר תשלומים. יש ערבויות שונות לאגרות החוב המבטיחות החזרה של החוב כמו שעבודים למשל, אך אף על פי שמדובר בהשקעה סולידית ובטוחה יחסית, עדיין יש סיכון באגרות החוב – לדוגמה שחיקת הערך שלהן או חוסר יכולת של החברה המנפיקה להחזיר את ההשקעה. חשוב לדבר באופן ספציפי על שלושה סוגים עיקריים של אגרות חוב:
עוד שני מושגים שחשוב לדבר עליהם בהרחבה הם חוזים עתידיים ואופציות. חוזה עתידי הוא עוד סוג של מוצר פיננסי שאפשר לסחור בו. זהו בעצם חוזה בין שני צדדים – מוכר המחויב לספק כמות מסוימת של סחורה על מוצר עתידי שנקבע מראש והצד השני שקונה ומשלם על אותה הסחורה.
החוזים האלה בעצם עוברים דרך המסלקה של הבורסה וניתן לסחור בהם ממש כשם שסוחרים במניות. אחד המאפיינים החשובים של חוזה עתידי, שהוא גם יתרון מובהק, הוא העובדה שהחוזה יכול לדבר על כל סוג של סחורה ולא מוגבל לניירות ערך בלבד. חוזה עתידי לצורך העניין יכול גם לדבר על כמות מסוימת של סחורה חקלאית שהמוכר מתחייב להעביר לקונה. ישנם שני סוגים עיקריים של חוזים עתידיים.
חוזה עתידי מסוג Future – החוזה הסטנדרטי שהמסחר בו מתבצע בדומה למסחר בניירות ערך. חוזים מהסוג עוסקים לרוב בסחורה פיזית או במדדים, איגרות חוב, מט״ח ונכסים אחרים. הסוג השני הוא חוזה עתידי מסוג Forward – חוזה שנערך בהתאמה אישית כאשר המוכר והקונה קובעים תנאים משלהם. לרוב אלו חוזים שנערכים בין משקיעים פרטיים לבין הבנקים ובדרך כלל גם עוסקים במטבע חוץ.
כתבי אופציה הם מסמכים המאפשרים למי שמחזיק בהם לקנות מניות של חברה מסוימת בסכום כזה או אחר ובתקופת זמן מוגבלת. רוב האופציות תקפות לפרק זמן של שנה עד ארבע. חברה שמנפיקה אופציות צריכה לצרף תשקיף שבו מפורט כמה יעלה לממש אותן ולהפוך אותן למניות החברה. כאשר מחזיק אופציה רוצה לממש אותה, תנפיק עבורו החברה מניות חדשות. מתי כדאי לממש אופציה? זה תלוי אם המחיר הנקוב בה נמוך או גובה מערכה הנוכחי בשוק. ערכן של אופציות של חברות רבות בתחילת הדרך עולה באופן ניכר עם הזמן.
המסחר בבורסה מחולק לחמישה חלקים – שלב טרום הפתיחה, שלב הפתיחה, שלב המסחר הרציף, שלב טרום הנעילה ושלב הנעילה. נסביר על כל אחד מהשלבים בנפרד:
הדרך שבה מתבצעת הקנייה והמכירה בבורסה בפועל מכונה "פקודות מסחר", כלומר אותן ההוראות שאנחנו נותנים בתור משקיעים לפעול באופן כזה או אחר, נניח למכור מניות שבהם אנו מחזיקים. יש מגוון של סוגי פקודות, תתי סוגים ופקודות מיוחדות, אבל בגדול אפשר לדבר על ארבע סוגי עיקריים של פקודות מסחר:
פקודת מרקט היא פקודת קנייה בסיסית למדי שלא מציבה מגבלה כלשהי לקנייה. הפקודה הזאת בעצם תביא לרכישה של מספר המניות הנקוב בכל מחיר שהוא ולכן זוהי גם פקודה שצריך להיזהר איתה. אפשר לחלק את פקודות המרקט לשניים – פקודת LMO שהיא רכישה של המניה עם פתיחת יום המסחר הנתון בבורסה ופקודת LMC – קנייה בנעילת יום המסחר. במערכות אוטומטיות הפקודה מתבטלת אם לא מצליחה להתבצע מסיבה כזו או אחרת.
אחת הפקודות הבסיסיות ביותר של ברוקרים ושל מערכות מסחר, שאומרת שכאשר נייר ערך כשלהו עולה לסכום מסוים נמכור אותו, או לחלופין אם הערך של מניה כלשהי יורד לסכום מוגדר נרכוש אותה באופן אוטומטי.
פקודות המסחר המותנות הן הפקודות המתקדמות יותר וכאן כבר אפשר למצוא לא מעט כאלו. סטופ לוס – הגדרה של שער מכירה אוטומטי מסוים כדי למזער הפסדים, סטופ לימיט – פקודה קצת יותר מורכבת שלה שני שלבים שונים, עצירת מסחר ופעולות קנייה או מכירה. עוד פקודות כאלו שחשוב לדבר עליהן הן פקודת טריילינג סטופ – פקודת מסחר סטופ בעלת טריגר משתנה שבה יש להגדיר את מרווח הטריגר שיפעיל את הפקודה לפי כמות הדולרים או האחוז ממחיר הנייר. ופקודה שנקראת הוראת OCO – פקודת מסחר מיוחדת שמאפשרת ליהנות מכל העולמות במובן מסוים. אפשר להגדיר שאם המניה מגיעה לשיא מסוים נמכור אותה כדי לממש את הרווחים או לחלופין אם היא מגיעה לשפל מסוים. במצב כזה כאשר כל אחד מהתנאים מתקיים אזי הפקודה השנייה מבוטלת.
לצד פקודות הלימיט והמרקט יש עוד מספר פקודות לא מותנות שהן מעט יותר מורכבות. למשל פקודה לביצוע מידי של פעולת קנייה או מכירה ואם אי אפשר להשלים את הפעולה הפקודה מבוטלת, פקודה מסוימת המגדירה ביצוע של מספר פעולות באופן הדרגתי ועוד.
יש כל מיני דרכים שונות לסחור בבורסה ולא דרך אחת בלבד. גם אנשים שפותחים קרנות גמל והשתלמות בעצם משקיעים בבורסה דרך ברוקרים של קרנות הביטוח שעושים זאת עבורם בכסף שהם מפקידים. כלומר, אפשר להתחיל באופן הזה ואפשר לבצע מסחר באופן עקיף ולא ישיר, אך אם נרצה להתנסות בזה בעצמנו ולסחור באופן עצמאי, זה כבר סיפור אחר לחלוטין. כדי להתחיל לסחור באופן הזה עלינו לפתוח חשבון מסחר אצל אחד מחברי הבורסה – חלקם מציעים ניהול של המסחר עבורנו על ידי ברוקרים ואחרים מציעים פלטפורמות למסחר עצמאי. נרשמים למערכת ומקבלים שם משתמש וסיסמה להתחברות. בנקודה הזאת צריך גם להזין אמצעי תשלום ולקנות קרדיט ובעצם אפשר להתחיל לסחור.
את הפעולה הזאת כל אחד יכול לעשות, אבל מומלץ בחום לגשת למסחר עצמאי רק אחרי למידה וצבירת ידע וניסיון. צריך לזכור תמיד שמדובר בסכומי כסף לא מבוטלים בכלל ומסחר לא אחראי עשוי להביא הפסדים כבדים. האפשרות הטובה ביותר שעומדת לפני מי שמשקיע בפעם הראשונה היא לימודי שוק ההון שבהם לומדים את כל העולם הזה לעומק, מתעכבים על המושגים החשובים ובעצם מקבלים הדרכה והדגמה של איך מתבצע מסחר פעיל. אם לסכם את הנושא הזה, למסחר בשוק ההון יש צורך בכסף להשקעה, חשבון מסחר פעיל, ידע מעמיק וסבלנות ללמידה ובחינה של השטח ובמידה מסוימת גם תעוזה.
השקעה בבורסה נחשבה פעם למותרות ששמורות לעשירים. היום, הנוף השתנה וכמעט כל אחד יכול להשתתף במסחר פעיל בבורסה בכמה וכמה דרכים שונות. ראשית, אפשר להשקיע בבורסה באמצעות פתיחת חשבון מסחר. חברי הבורסה השונים מציעים פלטפורמות מכירה מקוונות מתקדמות המאפשרות לקנות ולמכור מניות, אג"ח וניירות ערך אחרים. אפשר להשקיע בסכום כספי חד פעמי או להגדיר הפקדות קבועות לחשבון, שיאפשרו לנו ליהנות מהרווח על הריבית.
אפשרות נוספת היא השקעה בקרנות הנסחרות בבורסה. תעודות סל הן סוג של קרן השקעות הנסחרת בבורסה, בדיוק כמו מניות בודדות. תעודות סל למשל הן בעצם השקעה במדדים מובילים בבורסה בתל אביב או מדדים עולמיים כמו הנאסד״ק והדאו ג׳ונס. זוהי דרך השקעה בטוחה יחסית למתחילים ומאפשר חשיפה לסוגים מניות מובילים בעלות נמוכה יחסית. לצד כל אלו, אפשר גם להשקיע בקרנות נאמנות. הקרנות בעצם מאגדות כסף ממספר משקיעים לרכישת מניות, אג"ח וניירות ערך אחרים. קרנות ההשקעה בעצם מנהלות את ההשקעות עבורנו דרך מומחי ההשקעות של החברה וזוהי דרך בטוחה ופשוטה למתחילים שרוצים להשקיע.
בשורה התחתונה, השקעה בבורסה היא כבר לא נחלתם הבלעדית של העשירים. כל אחד יכול לסחור בבורסה באמצעות פתיחת חשבון מסחר, השקעה בתעודות סל או בקרנות נאמנות ובעוד מגוון דרכים אחרות. בעזרת סבלנות והדרכה נכונה שאפשר לקבל אך ורק בקורסים מקצועיים של שוק ההון, השקעה בבורסה יכולה להיות דרך משתלמת להגדיל את האיתנות הפיננסית שלנו בטווח הארוך.
האחת השאלות הנפוצות של כל מי שמתכוון להתחיל לסחור בשוק ההון היא האם ללמוד באופן עצמאי דרך ספרים ודרך האינטרנט או דרך קורס רציני במוסד מקצועי? התשובה היא מורכבת, מן הסתם, ומה שמתאים לאדם אחד לא מתאים בהכרח לאחר, אבל כאן אפשר לדבר על ההבדלים בין האפשרויות ועל היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן.
למידה עצמאית תדרוש מאיתנו לדלות כמויות אדירות של ידע בעצמינו, לשלב בין מקורות שונים ולהפיק מהם את הידע הפרקטי שיאפשר לנו לסחור בצורה בטוחה. זוהי אפשרות טובה לאנשים שיש להם את הכלים לעשות את זה, בעיקר כאלו שהם אוטו דידקטיים במהותם ושיש להם את הפנאי להעמיק בנושא. צריך לזכור שיש בזה לא מעט סיכון, כי אין דרך בטוחה לדעת שמידע שקיבלנו הוא טוב ונכון.
ממש לקראת סיום, הינה כמה טיפים חשובים שכדאי לאמץ כשמתחילים לסחור בשוק ההון:
זה היה המדריך המקיף והשלם למשקיע המתחיל בשוק ההון. עם הידע הזה אפשר בהחלט לצאת לדרך, וכמו שאפשר לראות הדרך הבטוחה ביותר לעשות את זה היא לאחר שרוכשים את הידע המתאים בקורס מקצועי. זה הזמן להכיר את הקורסים של מכללת פסגות שייתנו לכם את כל הכלים למסחר בטוח ומניב בשוק ההון.