דרמה ענקית שהתרחשה בחלל לפני 10 שנים הייתה זאת שהזניקה את אורי אורון לתפקיד מנהל סוכנות החלל הישראלית. "לא תכננתי להגיע למקום הזה", מספר אורון בראיון מיוחד, "אבל אנחנו נמצאים במציאות שבה החלל הופך להיות הרבה יותר נגיש, מתחילה להתפתח בו תחרות בין גופים פרטיים, לא רק מדינות, ובאנלוגיה, אפשר להשוות את האצת הנגישות שלו לשימוש של מדינות העולם באינטרנט באמצע שנות ה־90".
באותן שנים רק 30% מתושבי כדור הארץ השתמשו באינטרנט. לנותרים לקח קצת פחות מעשור להדביק את הפער והיום אנחנו לא יכולים לחשוב על חיים ללא חיבור למרשתת. "כיום, בחלל, אנחנו בערך באמצע שנות ה־90 של השימוש באינטרנט", מסביר אורון את המקבילה הגלקטית. "אני לא יודע מי יהיה הוואטסאפ של החלל עוד עשור, אבל בטוח שיהיה".
אורון, בן 56, שירת בחיל האוויר כראש להק המודיעין וכמפקד בסיס חצור והוא קצין במילואים בדרגת תת־אלוף. הוא נולד וגדל בקיבוץ להב, בנם של נילי וחיים אורון. מאז שחרורו בנה וניהל את התחום האופרטיבי בחברת הסטארט־אפ SparkBeyond המפתחת טכנולוגיה לפתרון בעיות בכלים של בינה מלאכותית, ובשנת 2021 מינה אותו משרד המדע לתפקיד מנהל סוכנות החלל הישראלית. אורון הוא בוגר המכללה לפיקוד ומטה של חיל האוויר של ארה"ב, בעל תואר ראשון מאוניברסיטת אובורן מאלבמה ותואר שני במדיניות ביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה.
הפרטת החלל
סוכנות החלל הישראלית הוקמה לפני 40 שנה והיא תוצר של הסכמי השלום עם מצרים, כחלק מהמאמץ שאותו השקיעה בזמנו המדינה לכניסה לתחום החלל. ייעודה של הסוכנות הוא לקדם את מטרותיה האזרחיות של ישראל בחלל. מסתבר שאחת ממטרותיה האזרחיות של ישראל בחלל היא ביסוס תעשיית חלל מתקדמת וחדשנית. אחרי הכל, גם נאס"א נעזרת כיום באילון מאסק וב־SPACEX.
בהתאם לקידמה ול"הפרטת" החלל, מסביר אורון, העלויות השתנו. "באמצע שנות ה־80 עלות שיגור קילוגרם אחד לחלל עמדה על 90 אלף דולרים. כיום, בעיקר הודות לאילון מאסק, אותו קילוגרם עולה פחות מ־2,000 דולר והעולם שואף להגיע לאזור ה־100 עד 200 דולר לשיגור של קילוגרם אחד לחלל. יהיה הרבה יותר קל והרבה יותר זול להגיע לחלל וזו הדרמה. נפתחת תחרות של שוק חלל שעומד כיום על 400 מיליארד דולר בשנה. אנחנו מדברים על שוק חלל שתוך עשור ינשק את אזור הטריליון דולר. הדרמה הזאת עומדת לקרות".
"בואו נסתכל על זה בצורה לאומית ונשקיע בצורה מושכלת כך שנקדם ונטפח את מדינת ישראל בהרבה מובנים. חלק גדול מהזמן שלי מוקדש לשינוי נקודת העבודה, תוך צעידה במסדרונות וניסיון לשכנע, להביא משאבים ופרויקטים. נושא שני הוא קידום המדע והמחקר, שמעורבים בהם אוניברסיטאות בישראל, שבהן יש תמיד משהו שקשור בחלל. בואו נטפח את ההון האנושי ונהיה עסוקים גם בחינוך באזורים מאוד ממוקדים. בואו נתפוס ילדים, נערים ונערות בגיל התיכון ונגרום להם להבין שיש משהו מרתק בחלל. זה מושך אותם לטכנולוגיה בכלל ולתחום החלל בפרט".
"כיתה של 25 תלמידים בונה לוויין שמשוגר מקייפ קנדי על טיל של SPACEX, החברה של מאסק. אנחנו יודעים לעשות את זה. הנענו את 'תבל 2' עם שבעה בתי ספר ואני מקווה שיהיה לנו תקציב להוסיף עוד שני בתי ספר. הרעיון הוא שאנחנו לא מכשירים תלמידים ותלמידות להיות מהנדסי חלל, אבל נותנים להם ידע מוחשי ומוטיבציה כי יודעים שזה הגיל לתפוס אותם.
"הם בונים לוויין קטן, משגרים אותו וכשמסיימים את האירוע הזה נפתח לפניהם עולם חדש. אנחנו משערים שחצי מהם יתעסקו אחרי זה בטכנולוגיה ואולי כמה מהם יגיעו לעולמות התוכן של חלל. הצלחנו להגדיר יחידה אחת בבגרות לחלל למי שבוחר לעשות חמש יחידות פיזיקה".
"כשמסתכלים על המפה העולמית יש מעט מדינות שיודעות לעשות את זה. אנחנו צריכים למנף את זה לחדשנות, ליוזמות ולמדע. המטרה שלי היא שהבן שלך לא יחשוב רק על סייבר ו־AI, אלא יגיד מעניין אותי חלל. נפתחות עכשיו המון אפשרויות ואני רוצה את החבר'ה האלה מתעניינים בפוטנציאל שיש בחלל ויש שם פוטנציאל גדול".
בעיות חניה
שוק החלל בישראל כולל מכירות של מידע שיורד מהחלל (טלוויזיה בלוויין) ומוערך במכירות של 800 מיליון עד מיליארד דולר בשנה. "זה לא נחשב הרבה", מבהיר אורון. "יש כ־60 חברות עם היקף מכירות שנתי של קצת פחות ממיליארד דולר, כולל צבאי ואזרחי. שוק החלל העולמי עומד על 470 מיליארד דולר בשנה.
"רוב הכסף שעושים היום בעולם מגיע משני אזורים, תקשורת וניווט ומה שאנחנו קוראים לו חישה מרחוק, כלומר צילומים. זה עומד להשתנות כי נפתח לנו שוק חדש, על איך מנצלים את חוסר הכבידה. הכוונה היא מוצרים שיעזרו לנו בכדור הארץ, אבל הייצור שלהם ייעשה בחלל במיקרו או בחוסר כבידה כי זה יותר פשוט ויותר זול".
"איך אוכלים? איך שומרים על אנשים בריאים? איך יודעים אם אדם חולה או לא חולה? זה 400 אלף ק"מ מכדור הארץ. אם אסטרונאוט חוטף התקף לב? מתי נותנים טיפול? אילו תרופות נותנים על הירח? יש שם קרינה כל כך חזקה כי אין אטמוספרה בירח שתגן, איך מתמודדים עם זה?
"מה עושים בסופת שמש, התפרצויות על השמש שגורמות לשינויים בסביבה האלקטרומגנטית של העולם. סופת שמש יכולה להימשך שבועיים על הירח ולאסטרונאוטים אין הגנה מפני זה. זה אירוע שמחייב להבין איך מגינים על האנשים. נפתחת שורה של אתגרים שארטמיס הולכים לפתור חלק מהם, כדי שנוכל להתקדם קדימה".
שלושה אנשי עסקים בונים את ביתם ועושים לו בחלל. הראשון היה ריצ'רד ברנסון, בעלי וירג'ין, שני, ג'ף בזוס והשלישי אילון מאסק, שהגדיל ושלח טסלה אדומה שמסתובבת שם עדיין כמפגן כוח של האיש המסקרן בעולם. "אמזון עמוק בתוך האירוע. הם רוצים לייצר ענן מידע בחלל, משקיעים מאות מיליונים להביא את הענן לחלל מסיבות עסקיות".
התרעות פיקוד העורף