השקל התחזק, העלויות ירדו אבל המחירים בסופר צפויים לעלות בקרוב. ד"ר יצחק ספורטא, מרצה בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שפך אור על הסוגייה בשיחה עם "מעריב": "נקודת המבט של היבואן היא להסתכל על מה שהתרחש לפני חודש, אז הדולר היה גבוה יותר ולכן 'אין ברירה להעלות מחירים".
הנתונים נחשפים: מה היה השכר הממוצע בשנה שעברה למשרת שכיר?
"אנשים ירצו לפצות את עצמם": מומחים לצרכנות עם תחזית אופטימית ל-2024
הוא מוסיף: "לפני ימים אחדים נתקלתי בדו"ח שמראה שהרווחים של היבואנים הגדולים גדול פי 2 או 3 מהרווחים של היבואנים הקטנים, בערך כ12 וחצי אחוז מהמחזור".
ואיך אנחנו בעניין הזה ביחס לעולם?
"בכל הנוגע למחירי המוצרים, המחירים בארץ ב-2005 היו נמוכים מאלו שב-OECD. ב-2009 בערך המחירים היו שווים, והיום זה 30% יותר מאשר המדינות האחרות. שככל שמדברים יותר על תחרות – התחרות קטנה, והמחירים עולים. מדברים על פתיחת המשק לייבוא ובסופו של דבר אותן חברות נהנות מכך, יש פה בעיה עקרונית והרווחים זזים רק בתוך אותה הקבוצה".
אז אם כך מה נוכל לעשות כאזרחים לשנות את המצב?
"צריך להבין שחוץ מדיפלומט, כל החברות הן פרטיות ולא ניתן לדעת מה התחשיבים שלהם. אנחנו צריכים לדרוש הוכחות לעליות המחירים ולדרוש גם שצריך לרדת שהמחירים ירדו. גם אם לא מורידים אוקיי, אז אל תעלו בפעם הבאה".
יש כאלו שטוענים שאי אפשר לבוא בטענות לחברות, כי מטרתן היא להרוויח כסף.
"זו בדיוק המחלה שלנו, החברות מורכבות מבני אדם, הם לא מכונות אוטומטיות. התפיסה הכלכלית הזאת שהן רק רווחים לא מקובלת, הם רוצים כוח, קבלה והכרה. אנחנו הרי רוצים התנהגות אנושית מהילדים מהשכנים מהחברים, ואני רוצה שיסתכלו מה קורה מסביב ויבינו שזה זמן כזה שלא ניתן להגדיל בו רווחים. אני מקבל כתפיסה שחברות כלכליות צריכות להרוויח, השאלה היא כמה ואיך".
בחזרה אלינו, מה יכול אם כך לסייע?
"חייב להיות לחץ ציבורי ולחץ צרכני, גם לתקשורת יש חלק – היא יכולה לשאול את המנהלים האם רק הכסף מעניין אותם? צריך להבין שיש גם עניין פוליטי בשיקולים, יש אנשי עסקים שעשו כסף באופן מוצלח זה מראה לך שאחד השיקולים הוא התדמית של החברה. הציבור צריך לא רק להתלונן אלא גם לא לקנות".
יש תחומים בהם ניתן לראות שיש תיאום בין שחקנים וזה פוגע בצרכן?
"כמובן יש תחומים שלא נלחמים אחד בשני, גם בתחרות מתרחבים פה ושם אבל לא ממש מתחרים זה סוג של שני פילים שלא רבים הם לא הולכים עד הסוף. השחקנים הגדולים לא נלחמים ממש, והתחומים שהם נכנסים אליהם לא ממש מזיזים את השוק".
הוא הוסיף: "כאשר אנשים הם לא רק צרכנים הם לא יעשו את העבודה המאוד קשה של ההשוואות. אנשים לא ילכו לעשרה סופרמרקטים לבדוק. קשה מאוד לעקוב אנשים לוקחים את מימד הזמן כיקר יותר מהנושא הכספי וזה קשור לצרכנות נבונה".
בעצם אתה חולק אבל על התפיסה הזו?
"כן, מה שקורה פה, ומה שאנחנו עושים אפילו כאן זה הפלת האחריות על הצרכן ולא על היצרן, אתה אומר התפיסה אומרת שהיצרן הוא רווחים והאחריות היא עליך כצרכן. לא, אנחנו צריכים לדרוש שהם יהיו ישרים והגונים שירוויחו אבל במידה, הם אזרחים כמוני וכמוך נושא נוסף הוא הקושי של הנגישות הופכים את הצרכנים לאנשים בלי חיים שצריכים לצאת ממרכזי הערים והמחירים מופרזים בחנויות האקספרס".
יש דרך לפעול אולי להגביל מחירים או מיקומים?
"אני לא חושב שבמסגרת שלנו יש מה לעשות, כן הייתי דורש למשל שבמקומות שבהם אין מגוון, בעיקר בפריפריה לא לעשות אפליית מחירים. זה כן ניתן לעשות כי זה אותו מרלו"ג אבל להכריח לפתוח חנויות זה לא אפשרי".
מה לגבי החקירות של רשות התחרות?
"יש דברים שמאוד קשה להוכיח, וכאשר מקבלים תפיסה צינית לגבי העסקים אז הם מכניסים גם שיקול של קנסות, ומבחינת הרווח ויש חברות שפועלות כך. מה שכן ניתן היה לעשות זה להפתיע בקנסות מאוד גבוהים, למשל שלא היו בתחשיב העסקי. חקירה מהירה, פסק דין ותקנה מהירה באופן שיכאיב. מעבר לזה גורם ההפתעה יפגע במי שעושה את זה באופן ציני וזה יפגע להם במודל העסקי".
מה לגבי החקיקה, רק השבוע שמענו על יוזמה שהביעו תקווה שתשפיע על הורדת המחיר?
"הממשלה הזאת היא מאוד ימנית מבחינה כלכלית. פיזור הכסף הוא בצורה מאוד מסוימת, ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה מאמינים מאוד בשוק החופשי. הם לא חושבים שאתה יכול להשפיע ישירות על השוק, כי אז אתה פוגע בתפיסה שלהם, מה כן כביכול עושים? פעולות שאמורות באופן עקיף להשפיע, כמו עידוד תחרות. בפועל זה לא עובד, עם זאת ממשלה יכולה לכפות דברים מסוימים אך לא יכולה ישירות לגעת בעסקים".
אני יוצא מכאן לא כל כך אופטימי האם נשוב ננהל את אותה השיחה גם בעוד חמש שנים?
"כן, כבר עשרות שנים מדברים על תחרות ואין תחרות. אפילו במוצרי המזון אין תחרות. עוד שנתיים שוב אותן אמירות, הרי אם נפתרה הבעיה לא תקבל קרדיט ואני חושב שכל אחד עושה את תפקידו, דיברו ודיברו גם בממשלות הקודמות והמוצרים ביחס לעולם רק עלו".
מה כן הצליח?
"רק הסלולרי, עדיין גם שעבר הרבה זמן נשארנו עם 'תהיו כחלונים'. בדברים מסוימים לא רוצים תחרות כי זה מוריד תקנים ואף איכות. אחד הנושאים למשל שבהם אנחנו שוב בדרך להחלשה זה הפרטת החינוך הציבורי דרך הרשתות החרדיות. אחר כך יבואו רשתות פרטיות נוספות, כל השוק יפתח והחינוך הציבורי ייהרס. זה לא רק מתן הכסף למי שלא מגיע, זה בעצם הפרטה הכי עמוקה של חינוך ציבורי שממילא יש לו בעיות, והמדינה עצמה לא מתמרצת אפילו את החינוך החרדי הממלכתי וכאשר המדינה לא מאמינה בעצמה ככה זה גם נראה בנושא התחרות".