"יוקר המחיה בישראל הרקיע שחקים עוד לפני מלחמת חרבות ברזל ושנת 2024 נפתחה עם התייקרויות נוספות", מתריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפרסם דו"ח ביקורת מיוחד על יוקר המחייה בישראל, שהכנתו הסתיימה לפני פרוץ המלחמה.
גלנט מאשר: "נעבור בקרוב לשלב הבא במלחמה ולמבצעים מיוחדים ברצועה"
ישראל זיו טוען: כך היעדר ההכרעה בצפון משפיעה על הקרבות ברצועה
"נזקי המלחמה למגזרים השונים, בשילוב סביבת ריבית גבוהה מקשה מאוד על משקי הבי בישראל, בהם לוחמי מילואים, שמסכנים את חייהם עבור מדינת ישראל ומפונים רבים מהדרום ומהצפון", מתריע עוד אנגלמן – "לצד מלחמת חרבות ברזל, סוגיית תיוקר המחייה חייבת לעמוד לנגד עיני ראש הממשלה ושרי הממשלה ועליה לתת את דעתה גם על השפעת המלחמה בסוגיית יוקר המחיה בישראל ולתקרן את הכשלים שעלו בביקורת".
אנגלמן מונה בדו"ח הביקורת הנוקב שורת כשלים, שלטענתו, שרי הממשלה לא פעלו לתיקונם: רמת שירות ויעילות נמוכה בנמלי ישראל, דבר שגורם לנזק כלכלי עצום לאזרחים וזה עוט לפני השפעת התנהלות החות'ים בים האדום.
למשרד האוצר לא הייתה תכנית מגירה להתפרצות אינפלציה, בעוד שלאחר עליית ריבית בנק ישראל, הבנקים הגדילו את רווחיהם ולא 'גלגלו' באופן מלא את הריבית לפיקדונות האזרחים ואלה נאנקים תחת העול הכלכלי.
ירידה של למעלה מ-90% באכיפת הפיקוח על המחירים במזון. היעדר מספיק תחרות בשור האשראי. בפרק על נמלי ישראל, קובע מבקר המדינה, כי רמת השירות והיעילות התפעולית של נמלי ישראל נמוכות ביחס לשנים עברו ולעומת נמלים דומים ובני השוואה במדינו אחרות.
"הנזק השנתי של הפגיעה בייצוא, כתוצאה מהגודש בנמלים בשנת 2021, במונחי תוצר היה כ-5.1 מיליארד שקל, הנזק של הפגיעה בייבוא מוצרי השקעה עמד על כ.3.9 מיליארד שקל והנזק בייבוא מוצרי צריכה נאמד בכ-3.8 מיליארד שקל", נטען בדו"ח הביקורת.
עוד עולה מהדו"ח, כי כ-80 אוניות המתינו בנמלי ישראל בחודשי השיא – מאי 2021 ומאי 2022. "זמן ההמתנה החציוני בנמלי ישראל עבור אוניות מטען צובר חופנים בשנת 2021 עמד על 2.7 ימים - זמן ההמתנה הארוך ביותר מבין עשר המדינות שנבדקו", צויין בדו"ח – "נמל אשדוד דורג במקום ה-13 מתוך 14 נמלים בני השוואה בעולם במדידת זמן השהייה של אוניות מכולה".
עוד נטען, כי תור האוניות שהמתינו מחוץ לנמל אשדוד הושפע לא רק ממשבר הקורונה, אלא גם מבעיות תפעוליות מבניות, הכוללות בין השאר יעילות נמוכה של ניטול מטענים ואי זמינות של ציוד מתמחה בנמל, שפגעו ביעילות עבודת ניטול המטענים.
אנגלמן ממליץ לשרי התחבורה והאוצר לפעול לשיפור היעילות בניטול המטענים בנמלי ישראל ולקיצור זמני השהייה של אוניות בפתח הנמל.
עוד נטען בדו"ח הביקורת, כי למשרד האוצר לא הייתה תכנית מגירה לצעדים פיסקליים נדרשים בעת התפרצות האינפלציה, שחרגה ב-2022 מהיעד שקבעה הממשלה (3%-1%) והגיעה ל-5.3%. אנגלמן מותח בדו"ח ביקו8רת נוקבת על אופן הפיקוח על המחירים בענף המזון.
"מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי", קובעים מחברי הדו"ח – "לחם מלא יקר ב-82% מאשר בארה"ב, באנגליה, בניו זילנד ובספרד".
עוד נטען, כי בשינם 2022-2018 לא הוסיפו ועדות המחירים מוצרי מזון חדשים לפיקוח ועשרת הספקים הגדולים במשק חולשים על נתח שוק של יותר מ-50% מענף המזון ומוצרי הצריכה.
"רמת המחירים בישראל גבוהה במונחי כוח קנייה בכ-27% בממוצע לעומת מדינות ה-OECD ובפרט, הפער ענף המזון גבוה אף יותר ועומד על 37% בהשוואה למדינות ה-OECD ועל 51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי", מתריעים במשרד מבקר המדינה.
מבקר המדנה קובע, כי בתחום אכיפת המחירים של מוצרי המזון המפוקחים, חלה ירידה במספר תיקי האכיפה שנפתחו בשנת 2021 (127 תיקים), לעומת מספר התיקים שנפתחו בשנים 2019-2018 (1,574).
עוד נמצא בביקורת, כי רק 27% מתוך תיקי הביקורת שבהם נמצאו הפרות של מחירי הפיקוח ושהועברו ממנהל אכיפה, מסחר ומדידה במשרד הכלכלה למחלקת התביעות במשרד, הבשילו לכדי צעדי ענישה.
בדו"ח הביקורת על יוקר המחייה צויין עוד, כי נכון לסוף שנת 2022, יתרת החוב של משקי הבית למגזר הפיננסי עמדה על 770 מיליארד שקל – גידול חד של כ-49% לעומת שנת 2017.
הביקורת העלתה עוד, כי למרות שקיימת אפשרות לניוד בין הקופות השונות, הרוב המוחלט של הבקשות להעבורת כספים בין קרנות פנסייה ובין קופות גמל הוגשו על ידי עמיתים שצורפו בידי סונים (65%-50% קרנות הפנסייה ו-85%-57% בקופות הגמל).
סוכנים אלו מתוגמלים עור צירוף לקוחות חדשים ומשכך אין הדבר מעיד בהכרח על קיומה של תחרותיות המייטיבה עם החוסך או המבוטח", מתריע מבקר המדינה.