"חברת מקורות, על כל הישגיה לאורך עשרות שנות פעילותה, יצרה לעצמה מוניטין במשק המים העולמי", אומר יוסי יעקבי סמנכ"ל ההנדסה והחדשנות של מקורות, "לכן גם בתקופה הקשה הזו שלנו כמדינה יש לנו הרבה מה להציע לעולם, ואנשים מקשיבים".
תנו למבוגרים לעבוד: למעסיקים יש תפקיד חשוב בהובלת השינוי
אחת ולתמיד: האם עובד פרילנסר זול יותר למעסיק מעובד שכיר?
באפריל האחרון, בבוקר לאחר מתקפת הטילים האיראנית, יעקבי ואנשי מקורות הובילו מושב בלונדון, באחד הכנסים היוקרתיים בעולם בתחום משק המים. אחד הנושאים המרכזיים היה השרידות של מערכות תשתית קריטיות, בדגש על מים באירועי חירום שונים.
רצה הגורל ואכן קרה אירוע חירום, ביטול הטיסות בליל המתקפה האיראנית – דבר שהוביל לחשש לגל ביטולים בכנס. "פנינו למארגנים, והם הסכימו להזיז את המושב משעות הבוקר לאחר הצהריים. סמנכ"ל הדיגיטל שלנו דיבר בכנס בזום משער העלייה למטוס בפראג", הוא נזכר.
"כל בכירי משק המים העולמיים, כולל מדינות מהמזרח הרחוק, אירופה, אמריקה הלטינית וארה"ב, היו בכנס הזה", אומר יעקובי, "למרות החשש שלנו, האולם במושב שלנו היה מלא. זה בגלל שיש לנו מה להגיד ואנשים רוצים לשמוע. ישראל מקבלת מחמאות על הפעילות שלה בתחום הזה, ומקורות על כך שבנתה מערכות על גבי מערכות מתקדמות. זו גאווה גדולה לראות איזה שטיח אדום מקבלת החברה הזו בעולם, במיוחד עכשיו".
הוא מספר כי הם הובילו בכנס סדנה ארוכה, שדנה בשרידות תשתיות במשק המים והתאוששות מהירה לאחר אירועי חירום. "ישבו איתנו נציגים מאזרבייג'ן, יוון, סינגפור וחברות ממדינות נוספות. הבאנו יועץ ישראלי שדיבר על ההיבט האנושי של ההיערכות - בעוד שכולם מדברים על הצורך בציוד, אבל לא על המרכיב האנושי בקבלת החלטות בתוך אירוע מלחיץ ותוך כדי אי־ודאות גדולה. הצגנו את המודל הישראלי, את הדרך שבה התמודדנו עם אירועי 7 באוקטובר. בנוסף, עשינו מושב דיגיטל שבו הצגנו חלק מחברות הסטארט־אפ שלנו".
חדשנות ישראלית
מקורות היא סוג של חלון ראווה לחדשנות הישראלית, אבל לא רק. כפי שמציין יעקבי, היתרונות והחידושים שסיפקה מקורות לאורך שנות פעילותה סייעו לישראל לפתח סוג של עצמאות בתחומי האנרגיה והמים, כוח שישראל המדינית יכולה לתרגם גם לצרכים בינלאומיים. "חדשנות מובילה אותנו למצב שבו יש לנו יותר שליטה על העתיד שלנו מאשר שאתה תלוי באחרים. אם תסתכל על הפעילות של מקורות לאורך השנים, כמו הקמת המוביל הארצי ב־1956־1964, יש מדינות שעד היום לא יודעות איך להעביר מים ממקומות עשירים למקומות יבשים, זה לא מובן מאליו".
"מקור המים הבא הוא התפלה וישראל היא חלוצה בתחום", הוא מדגיש, "אם בעבר היה לי רק את המוביל הארצי, עם זמן לטפל במים, לאגור ולספק אותם, היום זה כבר לא המצב, כי היום תוך שלוש שעות משאיבת המים אנחנו מספקים אותם לצרכן הסופי. יש כאן מורכבות תפעולית גבוהה, מצד אחד לנהל כמויות מים אדירות, כולל ניהול של מים עודפים ותעדוף נכון, ומנגד שמירה על איכות המים.
"חשוב לזכור שאנחנו מחויבים לספק את המים הכי איכותיים, וזה אומר ניטור 24 שעות ביממה ובדיקות מעבדה. מדובר פה במזון. חלק מהמים אנחנו מחזיקים כדי לשקם מקורות מים. זה גם עניין של עצמאות, לשקם את הנכסים הטבעיים שלנו. אסור לנו לשכוח ששינויי האקלים הם קיצוניים וחייבים לשמור על הכנרת, לכן בנינו את המוביל ההפוך שלוקח מים מהתפלה אל הכנרת.
אם בעבר הייתי סקפטי, היום אני בטוח שזה אחד הפרויקטים המדהימים שמדינת ישראל ביצעה באמצעות מקורות. נכון שהיו שנים טובות בכנרת, אבל יהיו לנו גם שנים רעות שלא נראה בהן כמעט גשם משמעותי. זה קרה בעבר, אבל היום אנחנו מוכנים לזה וערוכים. אנחנו למעשה מספקים מים מחמישה מקורות מים שונים, שלא נדבר על מים מליחים - מי תהום מלוחים שאנחנו מתפילים או לא מתפילים ומספקים לחקלאות.
יש היום בישראל כל כך הרבה מקורות מים. כל זה לא היה קורה בלי תפיסה הוליסטית המשלבת תפיסה הנדסית טכנולוגית מובילה והטמעת חדשנות".
משקיעים בסטארט־אפים
מקורות עובדת עם לא מעט חברות הזנק מרשימות, אחת מהן היא ראפידה, חברה לניטור בטונים, שזכתה להצלחה גדולה באירופה לאחר החשיפה שקיבלה. כך גם חברת הסייבר IXDEN, המקבלת בימים אלה פיילוטים מחברות מים עולמיות, בעקבות העבודה עם מקורות.
"אנחנו משקיעים היום ב־11 חברות סטארט־אפ, חלקן מעולמות ההנדסה הקלאסיים וחלק מעולמות הדיגיטל והסייבר", אומר יעקבי, "זה עניין של שליטה ובקרה, אנחנו מחזקים את היכולות שלנו באמצעות הנגיעה בחדשנות ואנו מסייעים לאותן חברות להגיע לשווקים הבינלאומיים.
"המודל הזה של השקעה בחברות הזנק הוא מאוד ייחודי לישראל", הוא מוסיף, "האקו־סיסטם שלנו יותר טוב מרוב המקומות האחרים באופן כללי. זו התפיסה הישראלית, הסיוע של רשות החברות, העובדה שדירקטוריון החברה רואה בזה מטרה מרכזית והעבודה המשותפת עם חברות שחולקות חזון משותף.
אנחנו לא מבזבזים כספי ציבור, וההשקעות האלה לא יגרמו לעלייה בתעריף המים, אנחנו מאוד אחראים. מצד שני, ההשקעה הזו, ההטמעה הזו של טכנולוגיות, חוסכת למקורות כסף רב, מגדילה את השרידות שלנו ואת היעילות שלנו, ולצד זאת היא תומכת באקו־סיסטם של חברות חדשניות צעירות במשק".
מקורות מקימה בימים אלה מכון לאומי למי שפכים וקולחין בשיתוף האיגודן בתחומי ראשל"צ. במבנה זה צפויים לשבת יחד נציגי האקדמיה, חברות סטארט־אפ, נציגים מרשות החדשנות, רשות המים ועוד. "סוף־סוף יהיה לנו האב אמיתי לטכנולוגיות ישראליות בעולם המים", אומר יעקבי בהתרגשות. "לצד זה יש כבר מתחם של פיילוטים שמאחד חברות בינלאומיות ומממן מחקרים חשובים, שזוכה לתמיכה של רשות החדשנות והורייזן.
"הגאווה הגדולה שלנו זה שלא רק שאנו יודעים לספק היום מים ל־10 מיליון תושבים בישראל, אנחנו נצטרך לספק בשנת 2050 ל־16 מיליון אזרחים וחשוב מכך אנחנו יודעים ויכולים לתת אספקת מים למזרח התיכון. הסכמי מים מונעים קונפליקטים ואין מניעה טכנולוגית הנדסית לספק את צורכי האזור הזה.
"אנחנו עובדים עם משק החשמל לבניית חזון ליכולת הפקת מים גם בעלטה. זה קיים גם כיום, יש לנו יכולות, אבל אנחנו יכולים לשפר את זה עוד יותר", מוסיף יעקבי, "מקורות לא תוכל להגיע לאפס פליטות מכיוון שאין לנו יכולת ייצור של מערכות כמו ביוגז, אבל שמנו לעצמנו כיעד להוריד עד שנת 2050 את טביעת האצבע הפחמימנית.
יש לנו מחויבות להיות הרבה יותר ירוקים. עם זאת, צריך לזכור שכבר היום אנחנו משחררים מים לטבע, יש לנו מערכות סולאריות, טורבינות הידרואלקטריות, ואנחנו משפרים את יעילות ציוד השאיבה. אנחנו שואפים תמיד לעוד, שמנו את זה כחברה כאג'נדה ובכוונתו גם לעבור להשתמש במימן כתחליף לסולר. אנחנו זזים מאוד לעולמות של מצד אחד עצמאות אנרגטית ומצד שני הקטנה דרמטית של הפליטות".
"המסע הציוני"
החל מאירועי 7 באוקטובר, עובדי מקורות, כמו שאר אזרחי המדינה, נאלצו להתמודד עם מציאות ביטחונית חדשה. מאז המלחמה עובדי החברה בשטח, באזורים רגישים בדרום ובצפון המדינה, מתקנים תקלות ופועלים כדי להבטיח את אספקת המים לשטחי החקלאות ואפילו לבסיסי צה"ל.
החברה, שמחזיקה באחריות לתפעול היומיומי של אחת התשתיות הקריטיות והחשובות של המדינה, נאלצה גם להתמודד עם הכאב האישי והפרטי של עובדיה, חלקם איבדו את חייהם במתקפה, חלקם הורים שכולים טריים, מפונים מבתיהם ועוד. למרות הכאב ולמרות המגבלות הקשות, בחברה מתגאים בכך שלא הייתה חסרה לאיש אספקה של מים.
"המדינה הייתה בכאוס מוחלט", משחזר יעקבי, "מנהל הנגב הצפוני שלנו, תושב זיקים, נאלץ לנהל את היחידה שלו בזמן שאשתו מפונה בשיא הלחץ מזיקים. חמישה מהעובדים שלו נפגעו, אחד מהם נהרג ובחדר הבקרה שלו היה עובד צעיר. העובד החדש הזה, שעשה משמרת לילה רגועה בחג ונקלע בבוקר לאירוע, תפקד באופן מופתי וניהל את חדר הבקרה במשך 36 שעות.
עם כל סערת הרגשות, העובדים תפקדו בצורה מופלאה באותו יום, וכמובן שהם מקבלים היום תמיכה מלאה של ההנהלה והדירקטוריון, אבל זה לא מובן מאליו. הדרך שבה הם דאגו שלא תחסר אספקת המים לתושבים וגם לחקלאים בימים לאחר המתקפה מעוררת השראה".
יעקבי בוחר להביט באופטימיות אל עבר העתיד, במיוחד כשהוא מסתכל על אזורי הגבול של מדינת ישראל. "למקורות יש שתי תוכניות אב אדירות באזור הנגב, אחת מהן היא לחזק את עולם השפד"ן - יש יותר צורך לטפל במים האלה ולגלגל אותם דרומה, אנחנו מגדילים באופן אדיר את אספקת המים לנגב הצפוני. במקביל, יש תוכנית אב לנגב בהשקעה של כ־1.5־2 מיליארד שקל למים שפירים שתחזק את כל אספקת לדרום ותענה על כל דרישה של גידול האוכלוסייה וכל בקשה של מנהלת תקומה".
יעקבי מוסיף כי יש רצון להפוך את אזור הדרום להאב סולארי לצורכי אגירת אנרגיה. "אנחנו מוכנים שכל המתקנים שלנו יחוברו למערכות סולאריות ואפילו להוביל בעצמנו פרויקטים. אותו דבר לגבי אזור הצפון, אנחנו לא מזניחים אותו ורוצים לחבר את כל צפון הגליל העליון והגולן למערכת הארצית. אנחנו רואים את פיתוח האזורים האלה כחלק מהמסע הציוני של חברת מקורות".