מדד חודש דצמבר, שפורסם בסוף השבוע, ירד ב־0.1% וסוגר את השנה עם אינפלציה שלילית של 1%.זו השנה השנייה ברציפות שמדד המחירים לצרכן הוא מתחת לאפס. בנק ישראל מחטיא את היעד העיקרי של המדיניות המוניטריות, שהוא יציבות המחירים, בכך שהמדד נמצא הרחק מתחת ליעד שקבעה הממשלה (1%־3%).

שני סעיפים בולטים במיוחד במדד חודש דצמבר: מדד מחירי הדיור, הנמדד באמצעות העלות של שירותי הדיור, עלה בדצמבר ב־1.1%, כך שמחירי הדיור ב־2015 עלו ב־7.6%.מחירי שכר הדירה זינקו מתחילת שנת 2015 בשיעור של 2%. סעיף נוסף שהפתיע במדד היה ירידה של 0.4% במחירי המזון, שירדו בשנה כולה בכ־5%.

על פי הערכות, גם מדד חודש ינואר, שיתפרסם באמצע פברואר, יהיה שלילי, וזאת בגלל המשך צלילת מחירי הנפט בשווקי העולם. עם זאת, החזאים צופים ש־2016 כולה תסתיים באינפלציה חיובית, אם כי מתחת ליעד הממשלתי של 1%־3%.



נסיבות מקלות


כאמור, נתוני האינפלציה מעידים על כישלון במדיניות המוניטרית של בנק ישראל, שאינו מצליח לעלות את המחירים, למרות הריבית האפסית. לנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ישנן נסיבות מקלות, הנובעות בעיקר מירידת המחירים בשווקי ההון בעולם.

עם זאת, צריך להביא בחשבון כי אם מחירי הדיור, שהם רבע מהמדד, היו יורדים או נותרים ללא שינוי – האינפלציה השלילית הייתה גבוהה יותר. למרות נתוני אינפלציה עגומים אלה, לא ישנה בנק ישראל את מדיניות הריבית, והיא תמשיך לעמוד על 0.1% לפחות עד הרבעון האחרון של 2016 (ייתכן שברבעון זה היא אפילו תעלה).

הנתונים על מחירי הדיור מהווים אתגר של ממש לשר האוצר משה כחלון, שהבטיח לעשות הכל כדי להוריד את המחירים. מהלך הדגל שלו הוא “מחיר למשתכן”, שבמסגרתו כבר שווקו כ־27 אלף יחידות דיור בשיטה זו.

עם זאת, כדי שהשיטה תהיה אפקטיבית והמחירים באמת יירדו, יש צורך בשיווקם בשיטה זו של יותר מ־70 אלף דירות ובהמשך הגדלת ההיצע. במקביל, העלאת הריבית על ידי בנק ישראל (מהלך שכאמור אינו נראה כעת באופק) תצנן את מחירי הדיור בצורה דרמטית, תקטין את כדאיות לקיחת המשכנתאות ותיצור אפיקי השקעה אלטרנטיביים סולידיים.