כמה התפארה הממשלה, בעיקר ראש הממשלה נתניהו ושר האנרגיה שטייניץ, בחשיבות הקריטית לעתיד וביטחון משק האנרגיה בישראל של אישור מתווה הגז הטבעי השנוי במחלוקת מול חברות קידוחי הגז בים התיכון במהלך המאבק הארוך לאישורו. תילי נאומי ההגנה שנשפכו בזכות המתווה הגיעו לשיאם כשראש הממשלה עצמו ייצג את הממשלה באופן חסר תקדים בבג"צ בנושא. "הגז ישאר באדמה אם לא יאושר המתווה" הזהיר ראש הממשלה שוב ושוב.
אבל במערכת הישראלית, גם משאב הטבע החשוב ביותר של ישראל כשכבר יוצא מקרקעית הים, לא מגיע ליעדו בקצב ובאופן הרצויים, ובכך מתעכבת מאד אותה מהפכה בזכותה דיברו נתניהו ושטייניץ חודשים ארוכים בעלויות האנרגיה לתעשיה וב'יוקר המחיה'. המבקר לא עוסק הפעם בסוגיה הבוערת של כדאיות מחיר הגז הטבעי היקר יחסית שנקבע לתעשייה המקומית, אלא בסוגיה בסיסית הרבה יותר – עצם הולכת מקור האנרגיה הזמין והזול לכאורה אל מפעלי התעשייה.
רשות הגז הטבעי היא יחידת סמך של משרד האנרגיה והמים, והיא הרגולטור הממונה על התחום בישראל. המבקר התמקד בבדיקת סוגיית חיבור הצרכנים (בעיקר התעשיה) לרשת החלוקה של הגז הטבעי והבדיקה העלתה שורה של ליקויים שמשמעותיהם הכלכליות למשק כבירות, הן בהיבט של הוצאות התעשיה על אנרגיה ועל עלויות הייצור שמתגלגלות אלינו הצרכנים והן בהבטים מקרו כלכליים אחרים.
המבקר כותב כי עד מאי 2016, לאחר מועד סיום הביקורת, יותר משש שנים ממועד מתן הרישיונות הראשונים לחברות החלוקה, רק 17 ממאות הצרכנים הפוטנציאליים צורכים גז טבעי באמצעות רשת החלוקה. בתהליך פריסת רשת החלוקה נתקלו חברות החלוקה במגוון קשיים כגון: התנגדות של הרשות המקומית למעבר קו החלוקה בשטחה, היעדר מידע על תשתיות קיימות בתהליך התכנון של קווי החלוקה וחוסר שיתוף פעולה של חברות התשתית.
"נפעת האפשרות לפיתוח המשק"
"אף כי משרדי הממשלה החברים בוועדה להסרת חסמים, היו ערים למחלוקת בין חברות החלוקה לחברות התשתית נושא זה לא הוסדר" כותב המבקר, והתוצאות – עיכובים מהותיים בהשגת היעדים. עד למרץ 2016 נפרסו כ-159 ק"מ צנרת, שהם פחות משליש מהיקף הצנרת אשר אמורה להיכלל ברשת החלוקה.
אבל על פי הדוח לא רק פריסת רשת החלוקה מתעכבת. המבקר מתריע מקשיים שמערימה הביורוקרטיה על המפעלים עצמם בתהליך ההסבה לגז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי גם כשהתשתית כבר מגיעה אליהם. "הלכה ונוצרה מערכת אישורים מורכבת, מסורבלת, מסועפת ויקרה, אשר חייבה כל אחד מן הצרכנים לקבל אישורים מכמה גופים לתקינותם ובטיחותם של מתקני הצריכה. מערכת זו יצרה תמריץ שלילי להסבה לגז הטבעי והבדילה לרעה צרכנים שבחרו לפתוח בהליך ההסבה כאמור מצרכנים שבחרו שלא לעשות כן" כותב המבקר.
הדוח מתריע גם על היעדר אסטרטגיה כוללת של משרד האנרגיה למעבר כלל המשק לגז טבעי: "חלפו יותר מארבע שנים מאז החל משרד האנרגיה לגבש תכנית אב לפיתוח משק האנרגיה, ועדיין לא אושרה התכנית. ללא תכנית אב נפגעת אפשרות פיתוחו של משק האנרגיה בראייה ארוכת טווח".
תגובת משרד האנרגיה לדוח: "מערכת החלוקה כוללת למעלה מ- 200 ק''מ של קווי גז טבעי ועד סוף השנה יהיו בין 230 ל-250 ק''מ. מדובר בהגדלה משמעותית של רשת החלוקה בשנה האחרונה, כשחמישה בעלי רישיונות מקימים בפועל תשתיות בכל רחבי הארץ. בנוסף, כיום מחוברים כ-26 צרכנים, כאשר 21 מתוכן צורכים גז טבעי, ועד סוף השנה יהיו מעל ל- 30 צרכנים מחוברים.
משרד האנרגיה פועל לטובת הגברת השימוש בגז הטבעי במפעלי תעשייה בישראל בצורה מהירה ובטוחה. הפעולות כוללות בין היתר: הגדלת מענקי חיבור והסבה, השקעה של כ-270 מיליון שקלים בתוכנית קווי חלוקה והתכנית לחיבור צרכנים מרוחקים, מענקים בסך של כ-65 מיליון שקלים לסיוע בהקמת תחנות תדלוק בגז טבעי והטבות מס לכלי רכב, מתן מענקים בסך של 32 מיליון שקלים לטובת חיבור גז טבעי לערד ולעוטף עזה, גיבוש מהלך למתן פטור מהיתר בנייה להסבת המפעלים לגז טבעי - מהלך שעשוי להוזיל את ההסבה, קיצור הליך התכנון הסטטוטורי של קווי החלוקה, השקת פיילוט לחיבור צרכנים ביתיים ועוד.
פעילות המשרד בתחום הגז הטבעי צפויה להמשיך ולצבור תאוצה גם בשנים הקרובות, עם המשך השקעות נרחבות בתשתיות גז טבעי. על פי תכנית העבודה של רשות הגז הטבעי, עד תום שנת 2017 צפויים להתחבר כ-120 צרכנים למערכות הגז הטבעי, בהם כ-60 מפעלים.