הדור הנוכחי של החוסכים לפנסיה יעמוד בפני שוקת שבורה. כך מתברר מנתוני מחקר שנערך על ידי פרופ' אביה ספיבק ושרית מנחם כרמי מהמרכז לפנסיה באוניברסיטת בן גוריון. לפי הנתונים, עם הפרישה גובה הפנסיה לגברים יהיה 38% מהמשכורת, ונשים ייאלצו להסתפק ב־31% מהשכר. המשמעות: משכר ממוצע של 10,000 שקל בחודש לשכיר, יישארו לגברים בעת הפרישה 3,800 שקל לחודש ולנשים 3,100 שקל בלבד. המחקר מתבסס על נתוני האוצר על צבירות החוסכים בקרנות הפנסיה.

הסיבה העיקרית לפער הגדול בין המשכורת לפנסיה היא צבירה מועטה של ותק בחיסכון בקרנות. בנוסף, רק לגבי 58% מהשכר גם מתבצעות הפרשות לפנסיה.
 

"תשומת הלב הרגולטורית הוקדשה במשך שנים להורדת דמי הניהול. המחקר מראה שזו אינה הבעיה המרכזית של הפנסיה בישראל. הבעיות הן מעט שנות צבירה ושכר מבוטח נמוך. בזה צריך לטפל", קובעים החוקרים.
 

הם ממליצים על מספר צעדים אופרטיביים: "איחוד חשבונות של החוסכים. לדבריהם, ישנם 2.5 מיליון חשבונות שאינם פעילים ודמי הניהול עליהם גבוהים. 82% מהחשבונות הלא פעילים משלמים דמי ניהול מקסימליים מהצבירה".
 

מהמחקר עולה שקיים ציות מלא של מעסיקים להפרשות הפנסיוניות המינימליות הקבועות בחוק (הנתונים נכונים ל־2018, 18.5% מהשכר - י"ש). עם זאת, כאמור השכר הפנסיוני המבוטח נמוך, כך שההפרשות לפנסיה נמוכות.
 

הצבירה הממוצעת לפנסיה לגבר הינה 118 אלף שקל בשנה, ו־86 אלף שקל לאישה. הוותק הממוצע בקרנות של חוסכים בגיל 40 הוא 5.7 שנים. בהנחה שחוסכים מתחילים לעבוד בגיל 28, הוותק היה צריך להיות כפול.
 

ממצא אחר, חיובי באופיו, נוגע לדמי הניהול. תקרת דמי הניהול עומדת על 0.5% מצבירה ו־6% מהפקדה השוטפת. המאמץ הרגולטורי להפחתת דמי הניהול נושא פרי, ודמי הניהול הממוצעים עומדים על 3% מההפקדות ו־0.26% מהצבירה.
 

עם זאת, מי שנהנה מדמי הניהול הנמוכים הם בעיקר בעלי השכר הגבוה, שמצליחים להתמקח על גובה דמי הניהול. ההמלצה של החוקרות היא לפעול להשוואה של דמי הניהול בין קבוצות הכנסה שונות, כדי להפחית את אי־השוויון.