בכירי שוק ההון הישראלי העריכו אתמול בפורום השקעות של דן אנד ברדסטריט, בניהולו של דורון כהן, כי הרפורמה בשוק כרטיסי האשראי לא תוזיל את העמלות, ואולי אף תייקרן. נושא זה אקטואלי במיוחד עכשיו, על רקע השלמת העסקה למכירת השליטה בחברת לאומי קארד.
 

ד"ר גל אביב, מנכ"ל חברת המימון בלנדר, טען: "לא נראה ירידת מחירים בתחום האשראי הצרכני. חברות האשראי נמצאות ברף העליון. כשייכנסו הקרנות שרוצות להשיא רווח, הן יצטרכו להראות גידול, ולכן לא משם תגיע הבשורה". אחד הדוברים הדומיננטיים בפורום היה אריאל גנוט, מנכ"ל גמא ניהול המימון וסליקת האשראי. החברה מעניקה אשראי בהיקף של 5 מיליארד שקל ל־10,000 בתי עסק שעמלותיהם קוצצו בזכות הרפורמה ב־50%. גמא נשלטת על ידי קבוצת משקיעים בראשות אלי אונגר, ובשנת 2008 רכשה הפניקס 49% ממניותיה. “מי ששולט בעולם הנפקת הכרטיסים הם הבנקים, שמחזיקים ב־90% מהשוק", אמר גנוט, “הרצון של בנק ישראל להגביל את האפליקציות הבנקאיות הוא טעות ומדובר בפגיעה בקדמה. הבנקים קובעים מסגרות למחזיקי הכרטיס, וחברות האשראי רק מתפעלות. אנשים ניגשים לשלם באפליקציות, והמסגרת תינתן כרגע רק באפליקציה ולא בבנק".

עוד הוסיף גנוט: “אני רואה מצב שבו ידלגו על תעשיית הפלסטיק של כרטיסי האשראי. בעולם יש סליקה ישירה באפליקציות. הכוח בישראל עדיין קיים בידי הבנקים, וההתמודדות מולם לא קלה בעולם הזה. בישראל יש בעיה מרכזית, שבמסגרתה האשראי מרוכז רובו בעשירונים הנמוכים. החשש הוא ש'מכה קלה בכנף’ יכולה להשפיע על השוק. כל עוד יש שגשוג הכל טוב, אבל חשוב לנהוג בזהירות מרבית". אייל לחיאני, מנכ"ל טריא, אמר: “התחרות תגיע מגופים גדולים כדוגמת אמזון. רק באמצעות טכנולוגיה חדשה נוכל להתחרות. אם הדברים יגיעו לכך שעסק יוכל לתת אשראי באפס אחוז ריבית ולהעניק ערך ללקוח, נהיה במלחמה. 
 

“האשראי יכול להיות ה־Lost Leader כמו בעולם הקמעונאות. הלקוח מחפש חוויה וערך. יותר ויותר גופים יתנו ריבית אפס או ריבית שלילית ויגלמו את זה במחיר המוצר". 
 

צח ברקי, מנהל אגף כלכלה ומחקר בארגון: “התכלית הראשונה של חוק נתוני האשראי היא לפזר את האשראי על פני המלווים במשק ולהנגיש את המידע ללווים. רוב האשראי נמצא כיום בעשירונים התחתונים, ואין להם יכולת החזר". ד"ר גל אביב אמר בהקשר זה: “הבעיה הגדולה בישראל היא שהשליטה על המידע לא עברה מהמערכת הבנקאית לחברות החוץ־בנקאיות". 
 

בהמשך, הרחיבו הדוברים את הדיון על המצב בשוק ההון והבורסה. ברק סורני מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, שמנהלת 200 מיליארד שקל, אמר: “מחקרים רבים בעולם מוכיחים קשר ישיר בין חברה שמתנהלת בהתאם לממשל תאגידי תקין לבין תשואות טובות במנייתה. לאחר התפטרותו של היו"ר הקודם בחברת פז וטענתו לממשל תאגידי לקוי בחברה, הזמנו לפגישה נפרדת בפסגות את שתי קבוצות הדירקטורים – החיצוניים והפנימיים - כדי לשמוע את עמדתם.
 

“לאחרונה החליט פסגות להמליץ לאסיפה הכללית של פז הצעה למינוי דירקטור כדי לחזק את הדירקטוריון ואת הממשל התאגידי. תפקידנו כמנהלי כספי ציבור הוא לדאוג שהלקוחות לא ייפגעו. אנו בוחרים לפעול במקומות שבהם יש חובה לפעול. אנו יודעים לפעול באגרסיביות כשצריך. אנו שבים וקוראים לרגולטור לאפשר לגופים המוסדיים תיאום בעת מינוי דירקטור מטעם הציבור".
 

 עו"ד אילנית לנדסמן, מנהלת תחום שוק ההון במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, השמיעה התייחסות נדירה לנעשה בשווקים. “רשות ניירות ערך פתחה לראשונה לציבור את האפשרות להשקיע בקרנות השקעה שהיו נגישות עד היום רק למוסדיים ולבעלי ממון. “השקעות משותפות בקרנות המשקיעות בנדל"ן, p2p, נדלן, מתן אשראי, מתן הלוואות היו סגורים בפני הציבור. לפני כמה חודשים נפתחה האפשרות להשקיע בהן. יצרנו בשיתוף הרשות, פלטפורמה שמאפשרת הצעה לציבור באמצעות תשקיף של קרנות השקעה. בינתיים, הוצעו ארבע כאלו לציבור. ההגדרה של עורכי דין כ’שומרי סף’ אינה נכונה. אנו לא ממונים על מבקרי פנים ועל האסיפה הכללית. אנחנו מתמנים בתפקיד אמון על ידי הדירקטורים ובעלי השליטה".