לאחר עיבוד הנתונים שנאספו על ידי בנק ישראל ממאי 2016 על התנהלותכם, מתקבלת תמונה על היכולת והמהימנות הפיננסית שלכם. כרגע שתי חברות (והשלישית בדרך) שחתמו כמובן על מסמך סודיות, יכולות למשוך את המידע ממאגר בנק ישראל על ההתנהגות הפיננסית שלכם, לעבד אותו, לנתח אותו, לקבוע מערכת דירוג לכל אחד ולתת לאזרח ציון על עמידתו בהתחייבויות האשראי.
בעולם הרחב, אגב, מושכים מידע על האזרחים גם לגבי תרבות תשלומי החוב. בשוודיה, למשל, המערכת אוגרת נתונים על מי שלא משלם את חשבונותיו בזמן: לא שילמתם את חשבון החשמל בזמן - יורד הניקוד. לא שילמתם מע"מ, ארנונה או מס הכנסה? הדירוג יורד והעניין מועבר מיד לרשות האכיפה והגבייה. הכתם בגין אי תשלום חשבונות יימחק רק לאחר שלוש שנים. עם כתם כזה קשה לשכור דירה, קשה לקבל הלוואה או טלפון נייד או לשכור רכב.
אצלנו, לאחר דיונים שנמשכו חמש שנים, כולל בוועדות הכנסת, הוחלט להסתפק בנתוני האשראי האמורים. הסיבה לכך היא שבישראל, בניגוד למדינות רבות אחרות, שיעור המחזיקים חשבון בנק וכרטיסי אשראי הוא מהגבוהים בעולם, כך שממילא ההתנהגות הפיננסית מתנקזת לבסוף למערכות אלה.
כיום זה לא המצב. חברות כרטיסי האשראי החוץ בנקאיות, למשל, אינן יודעות דבר וחצי דבר על יכולותיו הפיננסיות של פלוני, וכשהן מציעות לו הלוואות באופן ישיר או בעקיפין (למשל בתשלומי קרדיט בעת גיהוץ כרטיס אשראי בעסקאות גדולות יחסית), הן יורות באפלה. עתה, החברות האלה יוכלו לפלח את האוכלוסייה. כך הן יוכלו לתת לפלוני הלוואה או אשראי במחיר מוזל, ועדיין להרוויח היטב, משום שהוא יעמוד בהתחייבויותיו. לאחר, הן יעניקו את אותו שירות בריבית גבוהה יותר, לאחר שיקבלו את דירוג האשראי שלו.
ישנה פה גם שאלה חברתית, שאין עליה תשובה. המערכת החדשה תביא למעשה לחלוקה מחדש של העושר. העניים ימשיכו לשלם ריבית גבוהה על הלוואות, אם בכלל יזכו לקבל אותן. אם ינסו לחסוך כדי להגיע למצב שבו יוכלו לעמוד על רגליהם ולזכות לציון גבוה יותר בעתיד, הריבית הקרדיטורית שיזכו לה תהיה אפסית. את הכסף הזה ייקחו הבנקים ויעניקו לעשירים עם הדירוג הגבוה בריבית נמוכה יחסית. כך שמדובר במינוף נאה לאוכלוסייה החזקה על חשבון החלשה. זה קורה כבר היום, אלא שלאחר כניסת דירוג האשראי הפרטי, המינוף יגדל. פתרון אין באופק פרט לתהליך ארוך של חינוך פיננסי, שיפחית בהמשך את מספר מודרי האשראי.
התרעות פיקוד העורף