השכר הממוצע במשק ממשיך לעלות ובחודש יולי השנה הסתכם ב-11,004, עליה של 3.4% לעומת השכר הממוצע ביולי אשתקד. עם זאת, בהתחשב שבאותם חודשים שיעור האינפלציה עלה ב-0.8% מדובר בעליה ריאלית של 2.6% בשכר אשר משקף עליה מכובדת.
 

המספרים היבשים האלו משקפים את אי השוויון במשק המקומי. קבוצת בעלי השכר הגובה בחודש יולי הם עובדי מדע ותקשורת אשר משתכרים בכ-22,122 ש"ח בממוצע, פי 4.3 לעומת קבוצת בעלי השכר הנמוך, עובדי אוכל ואירוח שמשתכרים 5,150 שקל בלבד. הפערים ממשיכים לגדול שכן בחודש יולי שכרם של עובדי המדע והתקשורת גדל ב-8.1% לעומת יולי של שנת 2018 ואילו שכרם של עובדי האירוח והאוכל ירד ב-5.9% גם זה יחסית ליולי 2018.

במקום השני בקרב חמשת קבוצת השכר הגבוה ניתן למצוא את העובדים הענף הפיננסים והביטוח עם שכר ממוצע של 20,153 שקל לחודש, אחריהם עובדי חברת החשמל ומקורות עם שכר ממוצע של 19,039 שקל. במקום הרביעי נמצאים עובדי הממשלה, המנהל הציבורי והביטוח הלאומי עם שכל של 15,497 שקל, כאשר סוגרים את החמישייה עובדי התעשייה עם שכר של 15,391 שקל.
 

בתחתית טבלת המשתכרים נמצאים כאמור עובדי האירוח והאוכל כאשר לפניהם נמצאים עובדי ניהול ותמיכה עם 6,174 שקל, במקום השלישי מהסוף עובדי שירותים עם שכר של 6,240 ש"ח, לפניהם, במקום הרביעי מהסוף, אומנים ובדרנים עם שכר ממוצע נמוך של 6,486 שקל לחודש. 
 

נתוני השכר הממוצע מסבירים את הצורך בהבאת עובדים זרים שכן השכר הממוצע שכן שכרם הממוצע של עובדים זרים מסתכם ב-6,792 שקל כשישים אחוזים משכרם של הישראלים.