שיאן ברנהוף, מקלן שבגרמניה, הגיע לישראל כדי להתמחות בחברת הייטק מקומית, הוא גילה שהמציאות הישראלית שונה מזו שעליה מדווח בכלי התקשורת. "הגרמנים לא יודעים הרבה על ישראל ומה שמשתקף בתקשורת זה שמדובר במדינה הנמצאת במציאות משברית", הוא מספר. "מצד שני, ישראל היא מעצמת הייטק וחדשנות, וההתנגשות בין הדימויים סקרנה אותי. סקרן אותי איך ישראל הצעירה ובעלת האתגרים הרבים הצליחה להקים דמוקרטיה יחידה באזור מורכב ולהתפתח באופן כל כך מרשים. הזהירו אותי שהישראלים גסי רוח, אבל התאהבתי בישראל".

"מה שאני מצאתי כאן זו ישירות שבעיניי היא נהדרת, יעילה ומרעננת, בטח כאשר מדובר במציאות אשר משתנה במהירות כמו בסביבת ההייטק, וחשוב מאוד להגיב מהר ולדבר על דברים כמו שהם, ולא מסביב. בגלל שהגרמנים מנומסים, הם לפעמים לא מעבירים את המסר מספיק טוב. לפעמים חייבים להוציא החוצה את מה שחושבים ומרגישים ולא לבלוע את זה בפנים. אני מהר מאוד אימצתי את הישירות הזאת, ואפילו הבאתי אותה איתי לגרמניה".

יאן ברנהוף (צילום: צילום פרטי)יאן ברנהוף (צילום: צילום פרטי)


ברנהוף, 27, שעשה את התמחותו בפלייסנס, חברת פיתוח תוכנה ישראלית, וכיום הוא מכהן כראש מחלקה בשלוחה האירופית של החברה, הוא אחד מ־150 הבוגרים של התוכנית "הקיבוץ החדש", שהחלה כמיזם מקומי של הקונסוליה הכללית של ישראל לדרום גרמניה והפכה בימים אלה לתוכנית בשיתוף פעולה ישראלי־גרמני הזוכה למימון של כחצי מיליון אירו מדי שנה. לפי התוכנית, החל מהחודש, ובחמש השנים הקרובות, יגיעו ארצה 50־70 סטודנטים גרמנים כדי לעבור התמחות ללא תשלום בחברות הייטק ישראליות או עם נוכחות בישראל.

"הרעיון לתוכנית הועלה על ידי אחת המתמחות של הקונסוליה, שעשתה התמחות בלשכת המסחר בתל אביב, שם היא קיבלה הרבה פניות מסטודנטים גרמנים לעבודה בחברות ישראליות, בדגש על תחום ההייטק והנדסת מחשבים", מספרת סנדרה סימוביץ', ראש הקונסוליה הכללית במינכן האחראית על דרום גרמניה. "ענף ההייטק בישראל הוא בעל שם טוב בגרמניה, וחשבנו שכדאי למנף את הביקוש לטובת הגעתם של צעירים גרמנים משכילים אשר פתוחים לחוויות חדשות, שרוצים לצאת ולחיות בסביבה אחרת, שנושא החדשנות מדבר אליהם, ושידעו להעריך את מה שיש לישראל להציע".

בשנת 2015 נעשה פיילוט לתוכנית, ואחריו החלה סימוביץ' להיפגש עם ראשי אוניברסיטאות ומכללות גרמניים בניסיון לשכנע את המוסדות האקדמיים להכיר בהתמחות בחברות ההייטק הישראליות כחלק מתוכנית הלימודים המקומית. "הצעירים הללו צריכים בכל מקרה לעבור התמחות, אז למה שלא יעשו אותה בישראל הניצבת בקדמת הטכנולוגיה ומציעה חיים מצוינים לצעירים?", אומרת סימוביץ'. "פעם הקיבוץ היה מושך את הצעירים, ואילו היום ההייטק מושך אותם. הרבה מכירים את ישראל בקונטקסטים חד־ממדיים: הסכסוך, השואה, צליינות, חרדים. ההגעה לכאן מראה להם שישראל היא מדינה מודרנית ושיש להם הרבה מה ללמוד ממנה. הם עובדים יחד עם ישראלים בחברות כך שהם לומדים להכיר אותם. הם נחשפים לאקו־סיסטם הישראלי החדשני, וחלק מהבוגרים פתחו סטארט־אפ משלהם וחזרו לגרמניה עם ידע ישראלי חדשני. הם מביאים רעיונות שמייצרים רווח כלכלי וכללי".

כיום התוכנית פתוחה לסטודנטים גרמנים מ־16 המדינות הפדרליות המרכיבות את גרמניה, ושותפים בה שגרירות ישראל, משרד המדע והמחקר הגרמני, שירות חילופי האקדמאים הגרמני ולשכת המסחר והתעשייה ישראל־גרמניה, שמי שמנהלת מטעמה את הפרויקט בארץ היא לירון קול.
"לפני כשנה וחצי ישבתי לשיחה עם שר בכיר מאוד בממשלת הקנצלרית אנגלה מרקל", מספר שגריר ישראל בגרמניה ג'רמי יששכרוף. "על הפרק עמדו נושאי שיחה מדיניים וביטחוניים. ובכל זאת, בתחילת השיחה ובמשך דקות ארוכות, אותו איש רם דרג דיבר לא על איראן, ולא על הפלסטינים, אלא על החוויה שהוא עבר בקיבוץ לפני הרבה שנים. השר הסביר לי כמה החוויה הזאת השפיעה עליו אז, ועודנה משפיעה עליו היום, כולל באופן שבו הוא מסתכל על ישראל והגישה החיובית שלו כלפיה. את האמירות הללו אני שומע לא פעם מגרמנים מבוגרים שהגיעו לפני כמה עשורים להתנדב בקיבוץ ופגשו את הישראלים באופן ישיר ובלתי אמצעי, ולא דרך מרקע הטלוויזיה או ספרי ההיסטוריה. בחלוף השנים הממשק עם ישראל עובר אבולוציה, ואם בעבר הקיבוץ משך אליו עשרות אלפי צעירים גרמנים, היום זה ההייטק. העובדה שתוכנית 'הקיבוץ החדש' הופכת לתוכנית ארצית המאומצת על ידי כלל המדינות הפדרליות בגרמניה היא בשורה טובה שתשתלם לכל הנוגעים בדבר".

סנדרה סימוביץ' (צילום: הקונסוליה הכללית של ישראל בדרום גרמניה)סנדרה סימוביץ' (צילום: הקונסוליה הכללית של ישראל בדרום גרמניה)


התעניינות שיא


את התמיכה שקיבל מהסביבה במהלך שהותו בתוכנית החליט ברנהוף לקחת עמו חזרה לגרמניה. "מהרגע הראשון שהגעתי לישראל החברים מהעבודה היו כמו משפחה ונתנו לי להרגיש נוח", הוא מספר. "המייסדים של החברה והמנהלים שלה הזמינו אותי לארוחת שבת במשפחות של ההורים שלהם. אין דברים כאלה כאן, ואת תחושת החום והשייכות שקיבלתי כאן בצורה כל כך מהירה ופתוחה אני מלמד ומעביר הלאה לעובדים שאני מקבל. ההצלחה של התוכנית ברמה המקומית גררה התעניינות שיא, וכיום אנחנו מקבלים עשרות פניות מסטודנטים בגרמניה שמעוניינים לעשות התמחות בחברה שלנו במסגרת התוכנית 'הקיבוץ החדש'".

השהות בישראל קסמה גם לקולין מאצ'ין, כיום סטודנט באוניברסיטה הטכנית בברלין, שעבר התמחות בארץ במסגרת "הקיבוץ החדש". "כגרמני שראה מהצד את ההתנהגות הישראלית והישירות הזאת, בהתחלה הייתי קצת בשוק", הוא מודה. "אם מנכ"ל של חברה גרמנית אומר משהו ואתה חושב שזה לא נכון, אתה לא מפריע לו או חולק עליו בפומבי. לעומת זאת, כאן ראיתי איך אומרים בקול את מה שחושבים כנכון כדי לקדם עניינית את הסטארט־אפ. אימצתי את ההתנהגות הזאת. אני אוהב ומעריך את החוצפה הישראלית ואת התעוזה כי הן מובילות לעשייה פרקטית ולא רק לדיבור תיאורטי".

קולין מאצ'ין (צילום: צילום פרטי)קולין מאצ'ין (צילום: צילום פרטי)


מאצ'ין ביקר לראשונה בישראל בשנת 2017 ובמהלך ביקורו התוודע לתוכנית "הקיבוץ החדש". כשנתיים לאחר מכן החל התמחות בסניף הישראלי של חברת imat־uve העוסקת בחדשנות ואוטומציית התחבורה. "ההצלחה הישראלית במבצע החיסונים לא הפתיעה אותי", הוא אומר. "אנחנו מורגלים בגרמניה לזה שהדברים עובדים, ובתוך הנוחות הזאת לא תמיד קל לחשוב מחוץ לקופסה ולהיות מוכן עם פתרונות לבעיות לא צפויות. לעומת זאת, בישראל תמיד מדברים על פתרונות. לכן השילוב של גרמניה וישראל מצוין - מהירות המחשבה והפעילות הישראלית מול הדיוק הגרמני".


מומנטום משלו


גם פלוריאן פישר, שותף מייסד בחברת styx urban investments העוסקת בשילוב של נדל"ן וטכנולוגיה, סיים לאחרונה התמחות בת חצי שנה בחברת הייטק ישראלית. "שמעתי שיש הרבה סטארטאפים בישראל ועל התפקיד המיוחד של הצבא בפיתוח", הוא אומר. "ישראל נראתה בעיניי כמקום שדרכו אוכל להתקדם צעד קדימה בעולם ההייטק. אני אוהד גדול של ישראל, הייתי רוצה לחזור אליה. זה מדהים לראות מה שקורה בישראל מבחינה מקצועית, וכמה היא הפכה למקום שמאפשר להתקדם מעשית בעולם הטכנולוגיה. גם השוני של האקלים - שעתיים נסיעה ואתה במדבר, שעתיים נסיעה ואתה באזור ירוק – כבש אותי".

פלוריאן פישר (צילום: Marc Zimmer)פלוריאן פישר (צילום: Marc Zimmer)


מה למדת בהתמחות?
"בישראל למדתי הרבה על חדשנות. למדתי שתאגידים יכולים לסייע לסטארט־אפ להתפתח גם באמצעים אחרים מלבד כסף, ואת מה שלמדתי אני מיישם בחברה שלנו בגרמניה. ראיתי איך מנהלים ישראלים רואים דברים, איך הם עובדים, ועדיין יש לי חברים ופרטנרים עסקיים בישראל. ישראל היא אחד המקומות המעניינים ביותר שראיתי, ומאז שהגעתי אליה, המדינה הפכה להיות חלק מחיי".

בינתיים, בשגרירות ישראל בגרמניה שוקדים כעת גם על שיתופי פעולה נוספים, בהם בתחום החקלאות. "אפשר לפתח את תוכנית 'הקיבוץ החדש' לסקטורים מסוימים בתחום של חקלאות מתקדמת, יש מחשבה על זה", אומר השגריר יששכרוף. "אולי ככה נראה אבולוציה נוספת וסגירת מעגל שתחזיר את המתנדבים הגרמנים שוב לשדות ולחממות הקיבוצים. זהו תהליך עם מומנטום משלו בתוך היחסים הבילטרליים, שמביא תועלת לאנשים עצמם אך גם ליחסים כמכלול".