כ-4000 משפחתונים פועלים בישראל פועלים תחת פיקוח זרוע העבודה במשרד הכלכלה. מדובר בכ-22 אלף פעוטות בגילאי שלושה חודשים עד 3 שעד כה זכו למסגרות מפוקחת ומסובסדת, בהתאם ליכולת ההשתכרות של ההורים. 40% מהמשפחתונים פועלים בחברה החרדית, היקף דומה בחברה הערבית והשאר בפריפריה החברתית-כלכלית. אבל שינוי הקריטריונים לסבסוד שנועד למנוע אותו מהורים שבהם אחד מבני הזוג אינו עובד, בדרך כלל בחברה החרדית, מטלטל בחודשיים האחרונים אלפי משפחות חרדיות שבהן האמהות כן עובדות ומאלץ רבות מהן להישאר עם פעוטות בבית על חשבון שעות עבודה כשבמקביל מתפתחת תעשייה פיראטית ולא מפוקחת של פעוטונים.
תחקיר מעריב מגלה שנפגעות המשנה העיקריות הן המטפלות באותם משפחתונים. מדובר בנשים שכל עוד התבחינים הקודמים לסבסוד הפעוטונים היו בתוקף, עד השבוע אחרי שגם בג"צ רק דחה את מועד החלתם, נהנו מיציבות תעסוקתית יחסית. אבל כשהורים רבים הבינו כבר לפני חודשיים מהודעות שקיבלו שהתבחינים לסבסוד עומדים להשתנות, הבינו המטפלות שמטה לחמן נשבר.
שינוי התבחינים לסבסוד מעונות לילדי אברכים שמכונה בחברה החרדית "גזירת ליברמן" על שם שר האוצר שהוביל את שינוי התבחינים כדי להגדיל את השתתפותם של גברים חרדים בכח העבודה, הוא לשיטת האוצר שינוי חברתי-כלכלי מחוייב המציאות. אבל מדובר בשינוי תרבותי שהממשלה מנסה לאלץ את החברה החרדית אליו ובמקום שיעשה בהדרגתיות הוא מתרחש בשטח באבחה אחת ומשיג תוצאות הפוכות. לא זו בלבד שלאחר עלייה דרמטית בהיקף הנשים החרדיות בשוק העבודה (כ-83% מהנשים החרדיות) מתחילה כעת ירידה בהשתתפותן בתעסוקה, אלא שמשפחות האברכים מהוות חלק ניכר מהכנסתן של המטפלות ובהעדרן יאלצו לסגור את המשפחתונים.
רונית סוויסה מירושלים מספרת: "אני מפעילה משפחתונים כבר 16 שנה. ליברמן רוצה לסגור חשבון עם החרדים והכי קל לפגוע בנשים וילדים. את מחיר הגזירה הזו תשלמנה אלפי נשים עובדות, הילדים שישארו ללא מסגרת מפוקחת ואנחנו- שמחצית לפחות מהפרנסה שלנו מגיעה ממשפחות אברכים ונאלץ לסגור". לבנה גונן מנתיבות מוסיפה: מאז תחילת השנה אנחנו מתמודדות עם עזיבות. האוצר אמנם דחה את הגזירה אך חוסר הוודאות מרתיע את ההורים. משפחתונים עומדים ריקים למחצה, או שברגע אחת עוזבים ילדים. אנחנו חרדות לעבודה שלנו, אבל גם לילדים, אנחנו מפעילות שירות חינוכי חשוב שאין לו תחליף ויורד לטמיון".
תנאי עבודתן של המטפלות, שהתאגדו בארגון "כח לעובדים" ויוצאות כעת למאבק על פרנסתן, כבר הוכרה ע"י ועדת העבודה והרווחה של הכנסת וועדת הכספים כדפוס העסקה שאין לא מקבילה בשוק העבודה הישראלי. הן אינן שכירות (ללא תלוש משכורת, פנסיה או תנאים סוציאלים) והן גם לא עצמאיות (למרות הגדרתן באוצר במונח המכובס "מנהלות משפחתונים"). בהיותן מסגרת מפוקחת הו אינן מחליטות דבר על מקום עבודתן – לא על שכר הלימוד ולא על מספר הילדים, כפופות להנחיות להתאמת הבית מכיסן ובמקרה של מחלה עליהן להמשיך את פעילות המשפחתון באמצעות מטפלת שיממנו מכיסן. כל זאת בעבור טיפול ב-5 פעוטות , 11 שעות ביום בשכר מינימום לשעה.
הן דורשות מהמדינה הכרה בהן כשכירות בגופים שיפעילו את הפעוטונים אבל באוצר מסרבים לדרישתן בטענה שפעוטות שהוריהם כן יעמדו בקריטריונים יגיעו למסגרות, מה שלא קורה בשטח. במודיעין עלית 76% מהפעוטונים עדיין פועלים אך כמחציתם לא מלאים. 90% מהמשפחות ביישוב ששלחו ילדים למסגרות אלה הן משפחות אברכים. בבני ברק 10% מהפעוטונים כבר נסגרו ו-15% חוו כבר גל עזיבות של משפחות שרק מחמיר בעקבות עליית התעריף הבסיסי מ-2000 ל-2500 שקלים בממוצע.
הממשלה הפילה לאחרונה הצעת החוק של חברי הכנסת משה גפני (יהדות התורה) ועאידה תומא סלימן (הרשימה המשותפת) הקוראת להעסקת המטפלות ע"י קבלני משנה, ובאיגוד מטלפות המשפחתונים ב"כוח לעובדים" אומרים למעריב: "אנו פועלים להגשת הצעת חוק חדשה שתשים קץ לדפוס העסקה נצלני בן למעלה מארבעים שנה" ומוסיפים: "האוצר עומד על דעתו לכפות שינוי על מאות אלפי משקי בית, תוך התעלמות מן הנזק העצום לנשים החרדיות. זוהי עדות נוספת לזלזול המדינה בעובדות הגיל הרך.
"לא בכדי סובל ענף הגיל הרך מחוסר בכוח האדם. דווקא מסגרת המשפחתונים המפוקחים הייתה אמורה להיות חלופה מקצועית וכלכלית להורים לתחום הפרוץ כל כך של מסגרות לגיל הרך- מסגרת מפוקחת ומסובסדת דווקא בשכבות החברה הזקוקים לה במיוחד. ואולם, דווקא במסגרות הזו המייצרת פרנסה לעשרות אלפי נשים בישראל, זוכות העובדות למעמד בלתי אפשרי ללא כל ביטוי לעצמאות במשפחתון שלהן. העוול השיטתי הנגרם להן לא ייפסק עד להכרה בהן כשכירות".
זרוע העבודה במשרד הכלכלה מוסרת: "במבחני התמיכה לשנת הלימודים תשפ"ב בוצעו עדכונים בשיתוף משרד האוצר באופן שיעודד תעסוקה במשק. לגבי התעריף, ועדת המחירים המשותפת לאוצר ולמשרדנו ביקשה התייחסות מהציבור וטרם התקבלה החלטה. במסגרת הבדיקה יבחנו פערי תעריפים ועלויות שאינן נכללות בתעריף הנוכחי (שכירות מבנה, שכר מטפלות ועוד) זאת כדי לשפר את תנאיהן ושכרן של המטפלות. בנושא מנהלות המשפחתונים יש הליך המתנהל בבג"צ בו מתבררת לעומק סוגייה זו".
במשרד האוצר בחרו שלא להגיב לכתבה.