מנכ"ל משרד הכלכלה: "אי אפשר להגיד שאנחנו כלכלה חופשית ולהתנהג כמו בסין"

הוא גדל בעכו, לא רחוק מהים, מצא את עצמו נשאר בצה"ל הרבה שנים מעבר למה שהתכוון ואפילו הספיק להיות שגריר בהודו. בשיחה אישית מספר מנכ"ל משרד הכלכלה, רון מלכא, על התחנות החשובות בחייו

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
רון מלכא
רון מלכא | צילום: מרק ניימן, לע"מ
2
גלריה

מכיוון שהיו חסרים מורים בהרצליה ובעכו, שאלו אותם איפה הם בוחרים לגור, ואבי אמר לאמי שהיא תאהב את עכו, כי היא תזכיר לה את הבית. הם הגיעו למעברה, אבי השיג מיד עבודה ולאמי לקח זמן עד שמצאה משרה קבועה. אחרי שלוש־ארבע שנים הם עברו לשיכון שבו נולדתי. אבי היה לשונאי, בעל תואר בלשון העברית ומורה לתלמוד שהיה בקיא בגמרא וחיבר מילון עברי־ארמי־צרפתי. הוא הרצה גם כשלא עמד מול הכיתה, והיה מחדד לנו את המוח באמצעות פלוגתאות בגמרא.

הייתי ביחידת שדה מבצעית, סיימתי תואר בכלכלה ובמינהל עסקים בהצטיינות וחזרתי לשירות מתוך ידיעה שאני חייב ללמוד תואר שני, ותוך כדי לימודי התואר הראשון כמעט גמרתי את כל קורסי החובה שלו. הייתי קצין אג"ם ומפקד יחידה, וממש לפני שהתחלתי את התואר, היועץ הכספי לרמטכ"ל, שעומד בראש אגף התקציבים של צה"ל, ביקש להיפגש איתי ואמר שהם במצוקת כוח אדם, כי רוב היחידה מורכבת מעתודאים, והם צריכים כלכלנים שמכירים את הצבא.

רון מלכא
רון מלכא | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חבר התקשר ואמר שהמליץ עליי לתפקיד. הייתי בטוח שאשתי לא תסכים. כשחזרנו מאיזשהו אירוע, סיפרתי לה על זה כבדרך אגב, והיא אמרה: "וואו, זה יכול להיות טוב, כדאי לשמוע". ויומיים אחר כך הגיע הטלפון מראש הממשלה. הודו היא מדינה של קווים מקבילים שלא נפגשים. כשגריר, היו ימים שהלכתי על שטיחים בלבד, ולכן בסופי השבוע, למורת רוחם של אנשי האבטחה, הייתי עולה על אופנוע ונוסע לכפרים כדי להרגיש אותה באמת.

הוועדה לבדיקת פערי התיווך בחקלאות: שימשתי כיו"ר הוועדה. בדקנו את שרשרת הערך, ומצאנו ש–64% מהמחיר הולכים למגדל החקלאי ושהתיווכים הסיטונאי והקמעונאי ריכוזיים מדי. כך נולדה ועדת הרשתות הזרות.

אנחנו מתחילים להרגיש את אפקט קארפור בשוק, ובוועדה נבחן את ההטבות ואת החסמים שאפשר יהיה להסיר כדי להכניס עוד רשתות זרות לארץ. בקרוב תיכנס גם חברת תקנים גרמנית לארץ שתתחרה במכון התקנים וגם היא תשפיע על יוקר המחיה.

היבואנים מצהירים על עמידה בתקן האירופי, והפיקוח עליהם לא יכול להיות הרמטי. אולי נצטרך לעשות ריקול, אבל צריך לנהל סיכון סביר. זה בדיוק כמו עם הקנאביס. היינו חלוצי המחקר בנושא ויכולנו להוביל את השוק, אך הרגולטור דורש שיהיו מקסימום 5,000 מיקרואורגניזמים בצמח, כשבעולם הרף הוא 20,000 - מה שעולה לנו 2 מיליארד דולר בשנה. כמה בריאות אפשר היה לתת לציבור בסכום הזה... חסרה המשקולת המאזנת בכל התחומים.

גם נגרייה ומחרטה יכולות להכניס טכנולוגיה מתקדמת והנדסת תלת־ממד. חסרים לנו אנשים בתחום שבין מכונה לאדם. כמו כן, אנחנו עושים עבודה מאומצת בתחום סחר החוץ ובפתיחת ערוצי מסחר ואספקה נוספים במטרה להילחם ביוקר המחיה.

תגיות:
משרד הכלכלה
/
מעריב סופהשבוע
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף