הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להעלות את הריבית ב-0.5 נקודות האחוז לרמה של 3.75%. נגיד בנק ישראל קיים תדרוך לעיתונאים בעקבות ההחלטה, הסביר את השיקולים שעמדו מאחוריה והתייחס גם למדיניות הכלכלית הצפויה של הממשלה החדשה.
בתוך כך, התבטא נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון באופן מאוד לא אופייני לו והזהיר כי אם יתממשו ההסכמים הקואליציוניים, האינפלציה תוסיף לעלות. הנגיד לא אמר את הדברים במפורש, אך דיבר על הצורך ב"שילוב איכותי של קבוצות נוספות בשוק העבודה" וכן הזהיר מפני "הוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה". לצד אזהרה מרומזת זו בירך את הממשלה הנכנסת ואיחל לה הצלחה.
בפתח דבריו הכריז הנגיד: "הוועדה המוניטרית העריכה את ההשפעה הכוללת של התהליכים השונים המשפיעים על הפעילות הכלכלית ועל האינפלציה, ובתום הדיונים החליטה להעלות את הריבית ב0.5%. בדבריי היום אבקש להתייחס לחלק מאותם שיקולים שעמדו לנגד עינינו בעת קבלת ההחלטה. בהמשך דבריי אתייחס גם למספר סוגיות נוכח תחילת כהונת הממשלה החדשה".
"בהזדמנות זו, אבקש לברך את הממשלה החדשה הנכנסת לתפקידה בימים אלו. אנו בבנק ישראל, אמונים על הייעוץ הכלכלי לממשלה ונסייע ככל שביכולתנו לממשלה החדשה לקידום הכלכלה הישראלית. בתקופה האחרונה שקדנו על עדכון ההמלצות הכלכליות של הבנק לטובת צמיחה בת קיימא והגדלת הפיריון שנגיש לממשלה הנכנסת.
"אלו ייכללו את התפיסות הכלכליות ואת הרפורמות החשובות שאנחנו סבורים שנכון לקדם במשק הישראלי בשנים הבאות. בהן, פיתוח ההון האנושי תוך שילוב איכותי של קבוצות אוכלוסייה נוספות בשוק העבודה, וקידום השקעות בתשתיות ורפורמות תומכות צמיחה. אלו יניחו את היסודות שיסייעו למשק הישראלי לצמוח ולהתפתח בעשורים הבאים".
"חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות הפיסקלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא. אמרתי בעבר כי אחד מהנכסים האסטרטגיים של ישראל הוא יחס החוב-תוצר הנמוך של המשק, ששירת אותנו נאמנה גם במשבר הקורונה".
"בתקופה הקרובה יחלו דיוני תקציב, יונחו הצעות קונקרטיות על השולחן ויתבהרו כוונות הממשלה. אני מאמין שאלו יהיו החלטות אחראיות מבחינה פיסקלית, מעודדות צמיחה וכאלה שיטיבו עם כלל האוכלוסייה. אנו בבנק ישראל נמשיך לשמש יועץ כלכלי עבור הממשלה, ולשקף לה באופן המקצועי והאחראי ביותר את עמדתנו בנוגע לצעדים שתבקש לנקוט".
הנגיד הוסיף והסביר: "האינפלציה בישראל מצויה זה זמן מעל הגבול העליון של תחום היעד. עליית המחירים מתבטאת בסעיפים רבים במדד, והיא ניכרת הן במוצרים הסחירים והן במוצרים שאינם סחירים. ניתוחי עומק שאנו עורכים מצביעים על כך שחלק לא מבוטל מהאינפלציה נובע מהמשך עלייה בביקושים במשק.
"אמרתי זאת בעבר, ואומר זאת שוב: אינפלציה גבוהה כרוכה באי-ודאות הולכת וגדלה ובקושי מתגבר לקבל החלטות ברמת משק הבית וברמת בית העסק; היא מקשה על ההתנהלות הכלכלית ופוגעת בצמיחה וברווחה, ובראש ובראשונה בשכבות החלשות.
"יתרה מכך, ככל שהאינפלציה משתרשת - כך קשה יותר למגר אותה. ואז, בסופו של דבר הריבית הנדרשת תהיה אף גבוהה יותר. אנו בוועדה המוניטרית נחושים להוריד את האינפלציה ולהשיבה אל תוך תחום היעד. זאת על מנת להבטיח יציבות מחירים, שהיא הכרחית ליציבות כלכלית וסביבה תומכת צמיחה.
"לצד האינפלציה בפועל, הציפיות והתחזיות לאינפלציה מספקות לנו מידע חשוב לאופן בו השחקנים בשוק רואים את המצב הכלכלי ואת השפעת המדיניות על האינפלציה. ואכן, הציפיות והתחזיות לשנה הקרובה מהמקורות השונים מצביעות כי במהלך השנה הקרובה צפויה האינפלציה לחזור אל תוך תחום היעד שעומד על 1-3 אחוזים. כך גם עולה מתחזית חטיבת המחקר שפורסמה היום, עליה ארחיב בהמשך. בנוגע לתקופה הקרובה, התחזיות מראות כי האינפלציה השנתית תעלה במעט עוד לפני שתחל להתמתן ולאחר מכן לרדת.
"הציפיות לאינפלציה משוק ההון לטווחים שמעבר לשנה הקרובה, מצויות בתוך תחום היעד. זהו אינדיקטור חשוב למשק ולאפקטיביות של המדיניות המוניטרית. עיגון הציפיות בתוך תחום היעד מהווה הבעת אמון של השווקים במדיניות הננקטת על ידי הוועדה המוניטרית. חשוב להבין כי עיגון הציפיות נקבע במה שאנחנו הכלכלנים מכנים "שיווי משקל" – כלומר, הציפיות מעוגנות בין היתר תוך לקיחה בחשבון של המדיניות שבה אנו נוקטים. ההחלטה היום עולה בקנה אחד עם המשך עיגון הציפיות קדימה.
"בנוסף, אנו מצויים כבר בסביבה מרסנת. במסגרתה הריביות הריאליות לאורך העקום עלו בחודשים האחרונים ומצויות בטריטוריה חיובית לכל אורכו. זוהי תוצאה של המדיניות שבה נקטנו בחודשים האחרונים, עת ביצענו העלאות ריבית מהירות יחסית, תהליך המכונה Front Loading. ההחלטות העתידיות לגבי המשך המדיניות והקצב שבו היא תיושם ייגזרו מהנתונים שיעמדו בפני הוועדה המוניטרית ומההערכות לגבי התפתחות האינפלציה. זאת, בשים לב לעובדה שהעלאות הריבית עד כה יושמו בקצב מהיר יחסית ולכך שההשפעה של העלאות הריבית על האינפלציה מתרחשת בפיגור של זמן מה.
"האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות בעולם. לצד זאת, בחלק מהמדינות ניתן לראות סימנים ראשונים של התמתנות האינפלציה, ובפרט בארה"ב. במרבית המדינות האינפלציה נמצאת משמעותית מעל יעדי הבנקים המרכזיים ולפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך גם הוא. אך ניתן לראות כי הבנקים המרכזיים המובילים החלו להאט את קצב העלאות הריבית ולאותת על המשך האטה בקצב.
"לצד כל אלה, קצב הצמיחה של המשק הישראלי גבוה ביחס למדינות אחרות והתוצר נמצא בקרבת המגמה ארוכת הטווח שלו. האינדיקטורים השונים לפעילות מעידים על ציפיות להמשך פעילות כלכלית ערה יחסית. שוק העבודה מוסיף להיות מאופיין כשוק הדוק, למרות היחלשות מסוימת בנתונים של החודשים האחרונים. שיעור האבטלה שעלה מעט נותר נמוך ושיעורי התעסוקה שירדו מעט מוסיפים גם הם להיות גבוהים. אינדיקטור חשוב לניתוח שוק העבודה הוא התפתחות המשרות הפנויות. אנחנו עדים לירידה קלה בתקופה האחרונה במספר המשרות הפנויות, אך עדיין מדובר על מספרים גבוהים ברמה היסטורית.
"התפתחויות השכר הן בין התהליכים המשמעותיים שנעקוב אחריהם בתקופה הקרובה. רמת השכר במגזר העסקי מצויה בחודשים האחרונים מעל הצפוי על פי מגמת טרום המשבר, ובפרט במגזר ההייטק. מאז תחילת משבר הקורונה, השכר במגזר הציבורי עלה בשיעור נמוך משמעותית מזה שבמגזר העסקי. בתקופה הקרובה צפויים דיונים על התאמות השכר הנדרשות במגזר הציבורי. חשוב שהסכמי השכר שייחתמו, דווקא בתקופה זו של אינפלציה גבוהה, יתכללו את האינפלציה הממוצעת בשנים האחרונות וגם את זו שצפויה בשנים הקרובות. כמו-כן חשוב שההסכמים לא יכילו מנגנוני הצמדה קשיחים ארוכי טווח שעלולים לפגוע בחזרת המשק לסביבת יציבות מחירים. הרחבתי על כך בהזדמנויות שונות, והמלצנו על המנגנונים הרצויים בנושא זה.
"אנו עוקבים מקרוב גם אחר ההתפתחויות בשוק הדיור. אמנם, מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה מאוד, אך נתוני התחלות הבנייה, ההיתרים, מספר העסקאות שמבוצעות והיקף המשכנתאות החדשות תומכים בהתמתנות השוק. ניתן להניח שהשפעות אלו, ככל וימשכו, יבואו לידי ביטוי במחירים בהמשך. בנוסף, אנו במעקב מתמיד אחר מחירי השכירות, שעולים גם הם ומשפיעים על האינפלציה.
"בשוקי ההון בארץ ובעולם נרשמות ירידות שערים, שאפיינו את השנה האחרונה, ולצד זאת, תשואות האג"ח הממשלתיות עולות. מאז החלטת המדיניות הקודמת, מדדי המניות בישראל ירדו מעבר למגמה העולמית. כתוצאה מכך, הפער החיובי שנרשם בביצועי המניות בישראל לעומת מדדים אחרים בעולם מתחילת שנת 2022, הצטמצם בצורה משמעותית. במקביל, ראינו עלייה במרווחי האג"ח הקונצרניות בישראל. העלייה מתבטאת בעיקר באלו עם הדירוגים הנמוכים יותר.
"לצד ההתפתחויות בשוק ההון, בשוק המט"ח נרשמה היחלשות של השקל בשבועות האחרונים שהייתה בניגוד למגמה העולמית שאופיינה בתיסוף אל מול הדולר. בשנה האחרונה, נרשמת תנודתיות גבוהה בשוק המט"ח, ואזכיר כי שער החליפין מהווה ערוץ תמסורת של המדיניות המוניטרית. שינויים בשערי החליפין הם תכופים וכיוונם גם משתנה באופן תדיר. שוק המט"ח מושפע בישראל גם מהשקעות הגופים המוסדיים בחו"ל ומתוצאות השווקים הפיננסיים, כשמנגד ישנן השפעות מקזזות כדוגמת העודף בחשבון השוטף וההשקעות הישירות במשק.
"התחזית המקרו-כלכלית שפרסמה היום חטיבת המחקר מתכללת את ההתפתחויות השונות. החטיבה מעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2023 ב-2.8% ובשנת 2024 בקצב גבוה יותר של 3.5%, קצב דומה לפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק. עפ"י התחזית שוק העבודה יוסיף להיות הדוק, אם כי ייחלש במעט. שיעור האבטלה של גילאי העבודה העיקריים צפוי לעמוד על 4% בשנים 2023 ו-2024. על-פי התחזית, האינפלציה צפויה לשהות בתוך תחום היעד ברבעון האחרון של שנת 2023, ובשנת 2024 להיות במרכז התחום.
"לצד זאת, ישנם מספר גורמי אי-ודאות משמעותיים עליהם מצביעה חטיבת המחקר. הסיכונים העיקריים לתחזית הינם: התמתנות איטית יותר מהצפוי של קצב האינפלציה בחו"ל; חורף קר מהצפוי באירופה והחרפת המלחמה באוקראינה שעלולים להאיץ שוב את מחירי האנרגיה; התפתחות הפעילות בסין לאור מגפת הקורונה. כל אלה עלולים להשפיע כלפי מעלה על קצב האינפלציה הצפוי וכלפי מטה על הפעילות הכלכלית. בנוסף, ישנם גם סיכונים מקומיים לתחזית, התלויים במדיניות הפיסקלית. ככל שזו תהיה מרחיבה יותר באופן משמעותי מזו שהוערכה בתחזית, כך האינפלציה הצפויה, יחס החוב לתוצר והתשואות בשוק ההון עלולים להיות גבוהים יותר".
"חשוב לזכור כי לא בכדי הכלכלה הישראלית זוכה להערכות גבוהות מצד גופי הדירוג ומוסדות בין לאומיים איתם אני עומד בקשר תמידי. זה הושג בזכות כברת דרך ארוכה ומבורכת שעברנו במאמץ של שנים רבות והפיכתנו לכלכלה מתקדמת. כמשק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם, המשך אמון השווקים והגורמים השונים בכלכלה העולמית חיוני למשק הישראלי על מנת שתתקיים בו סביבה עסקית ופיננסית יציבה ובטוחה".
העלאת הריבית היא הצעד הכלכלי הראשון והמשמעותי ביותר לשנת 2023. רוב האנליסטים הכלכליים מעריכים שעד סוף השנה תתייקר הריבית ב־0.25%־0.5% נוספים ותגיע ליותר מ־4% לשנה. הנתונים המקרו־כלכליים, ובראשם נתוני התעסוקה והצריכה, מעידים על כך שהאינפלציה אינה יורדת. הנגיד חושש גם מהשלכות הסכמי השכר הצפויים בינואר במגזר הציבורי וההסכמים עם המפלגות הכרוכים בהרחבת מסגרת התקציב ל־2023, לפחות ב־30 מיליארד שקל.
העלאה נוספת בריבית עשויה לצמצם את ההשפעות האינפלציוניות, אלא שהשלכה שלילית תהיה לגבי מקבלי ההלוואות והמשכנתאות. משכנתה ממוצעת של כמיליון שקל התייקרה מאפריל 2022 ב־700 שקל לחודש וזאת עבור מרכיב הפריים בלבד. העלאה נוספת בריבית תגדיל את ההחזר החודשי ב־150 שקל ובסך הכל תוספת של 850 שקל מאז הועלתה הריבית בפעם הראשונה.
כאמור, הגידול בהחזר נוגע למרכיב ריבית הפריים בלבד (הריבית המשתנה) המהווה כ־40% מההלוואה. לכך יש להוסיף גם את רכיב ההצמדה למדד, שעלה מאפריל 2022 בכ־2.5% נוספים. בנק הפועלים הודיע אתמול שיספוג את עליית הריבית לזוגות צעירים בעלי דירה ראשונה המתקשים בהחזר המשכנתה. המהלך רלוונטי ליותר מעשרת אלפים לקוחות. הלקוחות הרלוונטיים יקבלו הודעה אוטומטית מהבנק. המנכ"ל דב קוטלר: "כבנק המוביל את המערכת הבנקאית, קיבלנו החלטה לצאת במהלך יזום וחסר תקדים".
אוריאל לין, נשיא לשכות המסחר: "תהיה זו שגיאה חמורה מצד בנק ישראל אם הריבית תעלה בשיעור נוסף. יש להמתין לשר האוצר החדש בצלאל סמוטריץ' כדי לגבש תוכנית משותפת ורחבה לבלימת האינפלציה. העלאות הריבית פוגעות קשות בעשרות אלפי עסקים ומאות אלפי משקי בית. ההתייקרות תגולגל לצרכנים ותוסיף ליוקר המחיה".