בכירים במשרד האוצר הציגו אמש (שני) לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסמך אזהרה חמור אשר מנבא את ההשלכות הכלכליות שעלולות לקרות בעקבות חקיקה הרפורמה המשפטית ולהשפיע רבות על הכלכלה הישראלית. בדיון של הבכירים עם שר האוצר, הוצגו נתוני המאקרו של ישראל וצוינו הסיכונים וההזדמנויות האפשריות של הרפורמה והמחאה נגדה. על פי המסמך, במקרה של הורדת דירוג האשראי כתוצאה מחקיקת הרפורמה המשפטית, המשק צפוי להפסיד בין 15 ל-30 מיליארד שקלים בשנה. 

מסמך האזהרה מתייחס לפרסום של חברות דירוג האשראי Moody’s ו-Fitch, שהזהירו בדבר ההשלכות האפשרויות של הליך החקיקה על דירוג האשראי ומצבה הכלכלי של ישראל. "להתייחסות חברות הדירוג משמעות רבה שכן הערכתן המקצועית מספקת למשקיעים מידע אודות הסיכונים והסיכויים הגלומים. גם ללא הורדת דירוג אשראי, די בציפיות להורדתו בכדי לגרום להשלכות שליליות על רמת ההשקעה במדינה כבר בטווח הזמן המיידי. פרסום סקירה חריגה שלא מן המניין, כפי שנעשה על ידי חברת Moody’s, מאותת למשקיעים שמצב הכלכלה מחייב התייחסות ויוצר ציפיות שליליות בדבר כדאיות ההשקעה במדינה".

"נכון לעת הזו, ניכר כי השינויים המוצעים במערכת המשפט נתפשים על-ידי הגופים הבין-לאומיים הרלוונטיים ככאלה אשר עלולים להחליש את מוסדות המדינה. איתנותם של המוסדות מהווה שיקול מרכזי בקביעת דירוג האשראי של ישראל ושל חברות ישראליות. לכן, ככל שחברות דירוג האשראי אכן יסברו כי צעדי החקיקה יגרמו להחלשת המוסדות, אישורם עלול לגרור הורדת דירוג, על כל המשמעויות הכלכליות הכרוכות בכך כפי שנסקרו מעלה", הודגש במסמך.

לפי המסמך, על הממשלה והכנסת "לקחת בחשבון השפעות משמעותיות בבואן לקדם את תיקוני החקיקה המוצעים". כמו כן, הבכירים הדגישו במסמך כי "ההשפעות של הסנטימנט השלילי בשווקים עלולים להתממש גם בתרחיש שבו צעדי החקיקה מקודמים בנפרד ובהדרגה". 

לנוכח המשמעויות המוצגות במסמך, הוצע כי בטרם קבלת החלטה בעניין הצעדים שעל הפרק ואופן קידומם - יוצג מתווה אחוד. זאת בין היתר על מנת שתינתן למשרד האוצר שהות לבחון לעומק את התייחסות הגופים הבינלאומיים הרלוונטיים אליו בטווח הקצר ובטווח הארוך, מה שיאפשר לגורמי המקצוע במשרד האוצר לשקף לממשלה באופן המדויק ביותר את ההשלכות הכלכליות הפוטנציאליות של המתווה שבכוונתה לאשר. 

בתגובה, אמר סמוטריץ' כי "יציבות ולכידות חברתית הם מרכיבים חשובים עבור מדינת ישראל כחברה ועבור כלכלת ישראל, שכתמיד מושפעת מציפיות וזוקקת יציבות. עמדתי לגבי הרפורמה ידועה ואני סבור שיש בה הזדמנויות גדולות למשק ולכלכלה, בתחום הוודאות המשפטית ובסינרגיה מחודשת בין סמכות לאחריות באופן שיביא למודל ניהול סיכונים גמיש יותר, מה שיביא להפחתת הביורוקרטיה והרגולציה וממילא לצמיחה גדולה".

"עם זאת, תפקידנו להיערך לכל תרחיש ולגבש מענים בתחומי המשך עידוד השקעות הון בכלל ענפי המשק, פיתוח התשתיות, גיבוש מענה לאתגרי שוק הדיור בסביבת ריבית גבוהה וצפי לירידת מחירים, מתן מענה ליוקר המחיה ועוד. תפקידנו גם לשווק לשווקים ולגורמים איתם אנו עומדים בקשר בעולמות הכלכליים הבינלאומיים את איתנות הכלכלה הישראלית אל מול המשבר הכלכלי הבינלאומי, את איתנות הדמוקרטיה הישראלית ואת הביטחון ביכולתה של החברה הישראלית לצלוח את המחלוקת הנוכחית, כפי שצלחנו מחלוקות רבות בעבר, בצורה טובה ואף לצאת ממנה מחוזקים ומאוחדים יותר, ואני סמוך ובטוח שכך נעשה כולנו. נמשיך בעזרת השם לנווט את הכלכלה באחריות לאומית רחבה", אמר.