בשנים האחרונות המותג Assassin’s Creed של חברת יוביסופט מונטריאול דשדש והיה בעיקר יותר מאותו הדבר, אבל Assassin’s Creed Odyssey, האחרון בסדרה, ממשיך את הקו שהתחיל קודמו, ממציא את עצמו מחדש ומרענן את הסדרה כולה.
המשחק ממשיך את סיפור אחוות המתנקשים, הפעם ביוון העתיקה, בקרבות הספרטנים והאתונאים. הדבר הראשון שבולט הוא מערכת הקרבות וההתגנבות. אם בעבר היה יחסית פשוט להיכנס לקרב נגד אויבים רבים בו זמנית ולצאת ללא פגע, הפעם צריך לחשוב אסטרטגי יותר. האויבים הרבה יותר מאתגרים וצריך לתזמן היטב את התקיפות. השנה יש אפשרויות חדשות כמו בעיטה ספרטנית (כמו בסרט "300"), תקיפה מהירה והרעלת אויבים.
בתחילת המשחק ניתנת לכם אפשרות לבחור בין קסנדרה הלוחמת ואלקסיוס הלוחם, כך בהחלט נחמד לראות אישה מתנקשת לאחר שנים של מתנקשים גברים. טוב שיש בחירה. היבטים נוספים שמוסיפים ריאליזם למשחק הם האופציות לבחור את הדיאלוג בשיחות שנערכו בעולם העתיק ואף להיקשר רומנטית עם הדמויות, שבעבר רק סיפקו לשחקן משימות.
נוסף לכך, ניתן לכם החופש לבחור כיצד העולם יתפרש בפניכם: מקומות המשימה הראשית יסומנו עבורם או תצאו למסע לבדכם ותגלו את הדרך לבד במפה הענקית של המשחק. אחד הצדדים הפחות חיוביים במשחק הוא המכניקה מאחורי שיט בספינות, שבה משתמשים לסיור ולחימה - מכניקה מסורבלת שמזמן הייתה צריכה לעבור רענון.
מקום נוסף ש־Odyssey יכול להשתפר בו הוא המשימות הצדדיות, שאומנם מסייעות להעלות את הרמה של הדמות ולקבל מוצרים חדשים, אך במקרים רבים חוזרות על עצמן. גם ב־Odyssey יש אפשרות לשלם כסף אמיתי כדי לשדרג את הדמויות וכלי הנשק, אך לעומת משחקים אחרים, שבהם ליכולת זו השפעה משמעותית לניצחון או הפסד, כאן היא לא קיימת בכלל. אני למשל הצלחתי לשדרג את הדמות בדרך הקשה, מה שהפך את המשחק למעניין ומאתגר יותר.
בסופו של דבר, התקופה של השנתיים האחרונות בין שני המשחקים האחרונים בסדרה גרמה לשיפור משמעותי במותג והסקרנות לגבי המשחק הבא בסדרה. נראה כי יוביסופט הולכים בכיוון הנכון.