מטבעות וירטואליים היו שוב בכותרות החודש. הפעם, בזכות מי-אם-לא אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, שביקר את הביטקוין כמזיק לסביבה ולא בר-קיימא. בציוץ בטוויטר הביע מאסק דאגה מהשימוש הרב בפחם ובאנרגיות פחמן אחרות לייצור חשמל, שמשמש לכריית מטבעות וירטואליים. בעקבות כך, החליטה "טסלה" להשעות את האפשרות לרכוש את אחת ממכוניותיה תוך שימוש בביטקוין, וערך הביטקוין נפל ביותר מ-10%.  

מאסק נחשב לאחד מהתומכים הגדולים של מטבעות וירטואליים, והוא אחד מהתומכים והמאמצים המוקדמים של מטבע וירטואלי אחר, שאמנם החל כבדיחה על מם באינטרנט, הלא הוא ה-Dogecoin. במקביל, הודיע מאסק שהוא עובד עם מפתחי ה-Dogecoin על "שיפורים ביעילות ההעברות במערכת" כדי להפחית את הזיהום הנלווה לתהליך. כל ההתרחשות הזו מגיעה לאחר שבפברואר השנה הודיע מאסק כי טסלה רכשה ביטקוין בשווי 1.5 מיליארד דולר, צעד אשר נטען בזמנו כי הוא מהגורמים להתחזקות ערך הביטקוין. 

עם הביקורת הנוכחית על הביטקוין, סיים מאסק להעביר את שוק המטבעות הווירטואליים את אחת הטלטלות הרציניות שידע, אבל גם לגעת באחת הבעיות הכואבות והלא מדוברות שלו - תרומתו השלילית למשבר האקלים, והשפעתו השלילית על סיכוני האקלים והסביבה שניצבים בפני המגזר העסקי. 

על פניו, הנכסים הוירטואליים בכלל והביטקוין בפרט, נשמעים כפתרון ירוק ובר-קיימא; הרי כלל הפעילות בביטקוין מתרחשת על גבי המחשב והאינטרנט, ואפילו לא צריך להדפיס שטרות נייר. עם זאת, בתהליך הכרייה של הביטקוין נעשה שימוש רב בחשמל - בכוונת מכוון, וכדי שלמשתמשי הרשת (ה"כורים") תהיה עלות מושקעת בעת הליך כריית המטבעות. לא רק זאת - אלא גם שרוב חברות הכרייה יושבות במדינות בהן החשמל מתבסס על פחם, דוגמת סין. כך שגם אם הייתה תקווה כי אנרגיות מתחדשות ישמשו להליך הכרייה - בפועל זה לא קורה.

חנות ביטקוין בתל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)חנות ביטקוין בתל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מחקר מיוחד בנושא אף מצא כי אם משווים את רשת הביטקוין למדינה - הרי שהיא תהיה מדורגת כמספר 33 בעולם בצריכת החשמל שלה (מעל מדינות כמו הולנד והאיים הפיליפיניים), כשטביעת הרגל הפחמנית שלה משתווה לזו של העיר לונדון.

כמובן שיש הטוענים כי מטבעות ה"פיאט" למיניהם (מטבעות המקבלים את ערכם כתוצאה מהגדרתם על ידי המדינה בתור המטבע הרשמי, ובשל הבטחה של המדינה לשמור על ערכם - דוגמת השקל והדולר) מימנו, ועודנם ממנים, את החברות המזהמות הגדולות ביותר, והמערכת הפיננסית המסורתית היא מהאחראיות למשבר האקלים.

אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה כי לביטקוין ולשאר הנכסים הווירטואלים ישנה השפעה סביבתית שלילית רבה, ושוק מטבעות הקריפטו התנהל עד עתה במנותק מההתפתחויות העולמיות האחרונות בקרב מדינות וגופים פיננסיים. ברוב מדינות העולם, הממשלות והרגולטורים מגייסים את החברות הציבוריות ואת המוסדות הפיננסים למאבק במשבר האקלים ולהפחתת פליטות גזי החממה, על מנת לעמוד ביעדי הסכם פריז. אחת הדרכים העיקריות לעשות זאת היא לחייבם לנהל ולדווח את סיכוני האקלים שניצבים בפניהם ואת השפעתם על האקלים, במטרה לספק להם ולמשקיעים מידע שיאפשר פעולה בנושא.  

התפתחות משמעותית נרשמה למשל בימים האחרונים בארה"ב, כאשר הנשיא ביידן פרסם צו מיוחד המנחה את כל הרשויות והרגולטורים הפדרליים להעריך, לנהל ולהפחית את סיכוני משבר האקלים, ולכלול שיקולי אקלים וסביבה בעת קביעת המדיניות שלהן. כל זאת, על רקע התוכנית הכוללת של ממשל ביידן-האריס להפחית את כלל פליטות גזי החממה בארה"ב בחצי עד לשנת 2030, ולהביאן לאפס פליטה עד שנת 2050. ניתן להניח כי מהלך זה יוביל לחובת דיווח שיטילו בתורן הרשויות על החברות הציבוריות ועל המוסדות הפיננסיים - צעד אשר כבר נשקל בימים אלה על ידי רשות ניירות הערך האמריקאית, ה-SEC. יוזמת ה-SEC קיבלה חיזוק מאפל, סיילספורס ואובר, שקראו בעצמן להחיל חובת דיווח על חברות בנושאי אקלים ותמכו ביוזמה. מסתמן אם כך כי ה"טרנד" של מעבר לכלכלה ירוקה הוא כבר מזמן לא רק טרנד אלא מגמה מבוססת, שהמגזר העסקי, מלבד אילון מאסק וטסלה, שותף לה ומבקש אותה בעצמו.  

גם בישראל, מוביל המפקח על הבנקים מהלכים להטמעת ניהול סיכוני אקלים וסביבה, והרשות לניירות ערך פרסמה בחודש ינואר מסמך המלצות להטמעת גילוי ודיווח על סיכוני ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) לחברות הנסחרות בבורסה. 

החובות המתוכננות לניהול סיכוני האקלים יחולו כנראה גם על שחקנים רבים בשוק הקריפטו. לדוגמה, חברות הכורות או מנפיקות מטבעות וירטואליים, הנסחרות או מעוניינות להיסחר בבורסה. ניתן אף לשער כי הרגולציה הגוברת על שוק הקריפטו (במסגרתה נותני שירותים במטבעות מתחילים להיות מפוקחים ומאושרים על ידי הרגולטורים), תכלול בחובה גם רגולציה העוסקת בסיכוני האקלים וה-ESG, בדומה לרגולציה המתהווה על שאר השחקנים במערכת הפיננסית. 

אם כך אכן יקרה, הפיכת הביטקוין והנכסים הווירטואליים לחלק אינטגרלי מהמערכת הפיננסית תיאלץ את שוק הקריפטו להתאים עצמו למגמות הירוקות, לחשוב על דרכים אלטרנטיביות ולקחת חלק במערכה על עתיד המערכת הפיננסית בפרט, וכדור הארץ בכלל.    

עו"ד ינון ברזאני הינו יועץ ניהול סיכונים בחברת EBA&Co, ומנהל את הבלוג "סיכוני אקלים וסביבה".