מחקר: עם 30 שנות חיסיון על דיוני הקורונה – מרבית הציבור יתקשה לבטוח בממשלה

מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה בדק את עמדות הציבור בנוגע להליכי קבלת ההחלטות בממשלה ובקבינט הקורונה העלה נתונים מדאיגים באשר לרמות האמון של האזרחים

אליאב בטיטו צילום: בועז רובין
ישיבת הממשלה
ישיבת הממשלה | צילום: אמיל סלמן/הארץ

60% מהציבור יתקשו לבטוח בממשלה כל עוד הפרוטוקולים של קבינט הקורונה יהיו חסויים למשך 30 שנה - כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Risk Management and Healthcare Policy.

מתוצאות המחקר עולה עוד כי 47% מהציבור סוברים שמומחי בריאות המביעים ביקורת על החלטות משרד הבריאות מסכנים בכך את הקריירה שלהם. עוד נמצא כי 41% מהציבור מאמינים באופן שווה למומחי בריאות המייעצים למשרדי הממשלה בנושא הקורונה ולמומחים שמבקרים אותם, בעוד 11% לא האמינו לאף אחד מהם.

תמיכת הציבור בממשלה הייתה בנושאים הקשורים לחיסונים, ואילו התמיכה במומחים המתנגדים למדיניות משרד הבריאות הייתה בנושאים הקשורים להשלכות של הסגרים ולשקיפות.

כך לדוגמה בנושא החיסונים 68% מהציבור חושבים שלא ניתן להשיג חיסון עדר באופן טבעי, ללא החיסון נגד קורונה של פייזר. 72% מהציבור סוברים שהחיסון יגן עליהם מהידבקות בקורונה, ו־85% מאמינים שחשוב לחסן אנשים בגילי 65 ומעלה ואת האוכלוסיות בסיכון.

למרות תמיכה גבוהה זו בנושאי החיסונים, עדיין 60% מהציבור סוברים כי הממשלה לא הציגה להם את החסרונות של החיסונים נגד קורונה.

לגבי ההשלכות של הסגרים, 87% טוענים שהילדים סבלו בתקופה שבתי הספר היו סגורים, 64% מהציבור חושבים שהנזק לכלכלת המדינה כתוצאה מהסגרים והמגבלות פגע בה יותר מאשר הקורונה עצמה, ו־63% סוברים שהסגרים והמגבלות פגעו בבריאות הנפשית של הציבור יותר מאשר הקורונה עצמה.

תגיות:
ממשלה
/
קורונה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף