מחקר אקדמי ראשון מסוגו שופך אור על הנסיבות שמובילות להידרדרות הקשה בכישורי האוריינות של תלמידי היסודי והגנים במערכת החינוך.
מדובר במחקר השוואתי משותף של ראש החוג לחינוך והמרכז לחינוך אורייני במכללה האקדמית גליל מערבי, פרופ' ורד וקנין נוסבאום, וראש החוג להתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי, ד"ר עינת נבו. המחקר נועד לבדוק את הישגי הקריאה והמוטיבציה לקריאה בקרב תלמידי כיתות ב'.

הקבוצה הראשונה כללה 126 תלמידים שלמדו טרם פרוץ המגיפה, והשנייה 64 תלמידים שהתחילו את לימודיהם בכיתה ב' שישה חודשים לאחר פרוץ המגיפה. במחקר מקביל נבדקו שתי קבוצות של ילדי גן חובה. הקבוצה הראשונה כללה 110 ילדים שלמדו בגן חובה בתקופת טרום הקורונה, ואילו השנייה כללה 54 ילדים והחלה את לימודיה בגן שישה חודשים לאחר פרוץ המגיפה. המחקר בדק את יכולותיהם השפתיות של ילדי הגנים על פי מדדי אוצר מילים ומודעות מורפולוגית מותאמת גיל, וכן את המוטיבציה שלהם לקריאה.

ד''ר עינת נבו (צילום: פרטי)ד''ר עינת נבו (צילום: פרטי)

ממצאי שני המחקרים שבוצעו בקרב ילדים מרקע חברתי־כלכלי נמוך, שמתוכם אנחנו מפרסמים הבוקר לראשונה, הצביעו על הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות הילדים. ממצאי המחקר הראשון העידו על יכולות קריאה נמוכות משמעותית בקרב תלמידי כיתות ב' שלמדו במהלך הקורונה בהשוואה לתלמידים שלמדו בתקופת טרום המגיפה - עם פערים מובהקים של 21% במבחן זיהוי מילים ו־28% בפענוח מילים כתובות. כמו כן, הממצאים העידו על פער של 9% במוטיבציה לקריאה לטובת הילדים שלמדו טרם המגיפה.

ממצאי המחקר השני הראו כי הישגיהם הלשוניים של ילדי הגן שלמדו בתקופת הקורונה נמצאו נמוכים באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הילדים שנבדקה בתקופת טרום הקורונה - זאת בפער של 12% באוצר המילים, ובין 20%־60% בערנות למבנה הצורני של המילה. בין שלל הגורמים לפערים הגדולים בהישגים האורייניים של התלמידים אפשר למצוא את היעדר האינטרקציה הסדורה במסגרות החינוכיות, היעדר תשתית למידה מהבית, פערים בין ערים בכל הקשור לאינטרנט זמין, סגרים ובדידות חברתית.

פרופ' ורד וקנין (צילום: פרטי)פרופ' ורד וקנין (צילום: פרטי)

"בשל חשיפה שפתית ואוריינית דלה נקודת המוצא של תלמידים אלה נמוכה יותר, ובהתאם השפעותיה ההרסניות של הקורונה על כישוריהם ועל רמת ההתפתחות שלהם", אומרות עורכות המחקר. עוד הן מוסיפות כי "כדי להדביק את הפערים ולמנוע נזק להתפתחות התקינה של ילדינו נדרשות פעולות בכמה מישורים: להדריך אנשי חינוך והורים לגבי פעילויות שבאמצעותן ניתן להעשיר את יכולות השפה של ילדים, לפתח תוכניות ללמידה מרחוק המותאמות ליכולותיהם ולצרכיהם של ילדים צעירים ולפתח תוכניות התערבות ייעודיות לילדים, שיפצו על העיכוב בפיתוח יכולות השפה והקריאה ויתמכו במוטיבציה שלהם לקריאה".