רק ארבעה פרקים יש במגילת רות - מהצנועים שבספרי התנ"ך - המגוללת סיפור שראשיתו טרגדיה משפחתית נוגעת ללב ואחריתו בהולדת דוד, מלך ישראל. כעת, רגע לפני ערב שבועות, יוצאת "מגילת רות – פירוש ישראלי חדש" (הוצאה משותפת של "קרן אבי חי" ו"ידיעות ספרים"), עם פירוש חדש מאת ד"ר גילה וכמן, מרצה למדרש ולאגדה במכון שכטר למדעי היהדות ובחוג לספרות באוניברסיטה העברית, ובעריכת פרופ' אביגדור שנאן.

"זהו פירוש עם גילויים שהצליחו להפתיע אותי, כמו זה שמתאר את רות כמי שהצטרפה לעם ישראל עוד בנישואיה במואב, בניגוד לדעה הרווחת שהיא עשתה כן בהגיעה לארץ", מספרת ד"ר וכמן. "לפי המדרש העלום הזה, שבו נמצא הגילוי, כשרות אומרת לנעמי חותנתה: 'אל תפגעי בי לעוזבך, עמך עמי ואלוהייך אלוהיי' - היא בעצם מבקשת ממנה לא להפריד אותה מהעם שאליו היא מרגישה שייכת, ומתגלה כדמות יותר אקטיבית ועצמאית ממה שהכרנו".

מהקריאה מגלים שמטרתה הייתה להניח אבן פינה לשושלת בית דוד.

"אכן. מטרת מגילת רות היא להצהיר מניין בא דוד המלך. אילו זה היה הכל, אפשר היה להסתפק בפרק אחד ולסכם את הדברים בקצרה. ברור שיש כאן סיפור מעבר לשושלת, כמו מה אנחנו חושבים על אנשים שמצטרפים לעם שלנו".

כיצד ומתי הפך חג השבועות לחג הגרים? הרי הגילוי הדתי של רות לא מוזכר במגילה.

"המקרא לא מכיר את הפרוצדורה הזאת שנקראת גיור כהלכה. הדבר הקרוב ביותר הוא מה שמסופר במגילת אסתר, שם כתוב שרבים מבני הארץ מתייהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם. אין במקרא תיאור טקסי של הצטרפות אדם לעם ישראל. כשחז"ל קראו את מגילת רות, הם הלבישו את המושג גיור על רות, שלאחר מותו במואב של בעלה מחלון בן אלימלך, הולכת עם חותנתה נעמי לבית לחם".

יש כאן סיפור הקבלה צדדי אבל גם מפתיע, בין נעמי לבין איוב.

"נעמי, כמו איוב, מאבדת הכל. כשהרעב מכה את בית לחם, היא יוצאת עם בעלה אלימלך ובניהם מחלון וכליון למואב, שם הם מתים והיא נשארת עם כלותיה המואביות, ערפה ורות. נעמי היא דמות טרגית, לפחות בתחילת הסיפור, והמגילה מגיעה ממצב כזה עגום למשהו מאוד אופטימי, כשממנה מתחילה שושלת בית דוד. זאת, דווקא אחרי שבניה נטמעו במואב ונשאו נשים מואביות.

"נעמי, לפני שובה לארץ כנען, מפצירה בכלותיה לחזור לבתיהן מתוך התחשבות בהן, כשתי אלמנות ללא ילדים. ערפה, כדמות נורמטיבית, עושה כדבריה ואילו רות הולכת אחריה, באומרה: 'עמך עמי וארצך ארצי'. המעניין הוא שכשרות מגיעה לבית לחם, היא לא מתקבלת שם בחמימות ומכונה 'המואבייה'. התופעה של הקושי בקבלת האחר נמשכת עד ימינו".

מי היה בעז, שקלט את רות, ומדוע הוא מתואר כגיבור חיל כשאין תיאור של מעשי גבורה שלו?

"בעז היה בן משפחתו של אלימלך וגיבור חיל. הכוונה לבעל נכסים רבים שעשה חיל במעשיו".

רות מתגלה כדמות יוזמת שמפילה ברשתה את בעז, שלבסוף נושא אותה לאישה, כשהוא מצוטט: "הלא ציוויתי את הנערים לבלתי נוגעך". כבר אז היו הטרדות מיניות?

"אישה נוכרייה כמו רות מגיעה למקום שבו לא מכירים אותה, ולא מופרך לשער שהיא עלולה להיות שם טרף קל, אלמלא פרש עליה בעז את חסותו. הצקות והטרדות לא חסרו גם אז".