אם לרגע קצרצר שמו של הספר “לפני שהייתי ילדה הייתי נקודה" מרמז על עוד ספר שעוסק בשאלת השאלות “כיצד באים ילדים לעולם", מהר מאוד מתגלה שלא כך. המוזיקאית ויוצרת התיאטרון רונית קנו, שהולכת וכובשת את מקומה על מדפי ספרות הילדים, ניגשת לנושא מזווית שרוב ההורים מכירים מעצמם, כלומר הרגע שבו הם מבינים שצומחת ישות חדשה בגוף אנושי. חלקם מקריאים לישות המתגבשת ספרים, חלקם משמיעים מוזיקה, חלק מדברים אליה.
זוהי הזווית שמתייחסת אל הרגע שאחרי ההפריה, שבו העובר או העוברית הם נקודה קטנה הניזונה מחבל הטבור ומהאהבה שבחוץ עד שהיא הופכת לאוטונומיה. הספר אף מקדיש מקום לתכונה ולהתרגשות שלפני הלידה מבלי להיכנס למהלך הפיזיולוגי (“היא רצתה והיא יצאה / כמו אפרוח מביצה") והוא מזכיר את הצד היפה של הזריעה והנטיעה, ההשקעה והתוצאה המתמשכת בטיפוח אדם בעל רצונות ואהבות משל עצמו.
“לפני שהייתי ילדה הייתי נקודה" מאת רונית קנו. איורים: ענת ורשבסקי, הוצאת עם עובד. 72 ש"ח.