קריאה ראשונה
“גנב השירים" של צמד היוצרים הנפלאים אפרים סידון ודני קרמן עשוי מכל החומרים שיכולים להפוך ספר ילדים לחוצה דורות. הוא מתרחש בממלכה כלשהי, דגש על הכלשהי, במקום כלשהו, בזמן כלשהו. הספר עוסק, בין היתר, בשאלה אם יש באמת מלחמות אין־ברירה ואם כן - “בתחבולות תעשה לך מלחמה", מה מקום המוח והלב בתוכן, מהי הרוח: מתי היא שפופה ומתי מזדקפת בדרכה לניצחון.
העלילה בקצרה: השירים בממלכת השירים הולכים ונעלמים. מישהו מממלכה מקבילה, כזו שהשירים אסורים בה, מעלימם. במטרה לאתרם ולהשיבם, הנסיכה וליצן החצר מתנדבים לצאת לדרך ופוגשים דמויות צבעוניות. הספר כתוב ומאויר כמעשיית עבר. פרוזה, ברובה מחורזת בחריזה מושלמת, הנעה בין מקצבים (שימו לב למספר התזזיתי היודע כל), בין משלבים, מהיומיומי ועד למליצי, בדיוק כפי שהציעה לאה גולדברג בהרצאתה המפורסמת על כתיבה לילדות וילדים: “השאלה אינה במליצה, כי אם המליצה יפה - הילד יאהב אותה. אם הלשון היא קצת מעל ללשון היומיומית, אין זה חטא - זה יפה מאוד".
כמתבקש מספר ילדים, הסוף טוב ומראה שלעתים הפתרון מונח מתחת לאף. כדאי לאמץ לקריאה משותפת של הורים וילדות וילדים מגיל 7. מתוך הספר: “‘הרוח בטוחה‘, המשיך שר הארמון, ‘וכדאי זאת לזכור, שרק היא יכולה מנגינות ליצור. ובאמת אם נצא לאוויר הפתוח נוכל הקשיב לשירת הרוח... יש רוחות של שמחה ורוחות מלחמה. שמעו את הרוח באוושת הגלים, הקשיבו לה ברחש העלים. יש רוח טובה שקולה מלטף, לעתים קולה של הרוח זועף. ותמיד־תמיד לאורך חיינו, קולה של הרוח נשמע באוזנינו׳".
“גנב השירים" מאת: אפרים סידון. איורים: דני קרמן, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד.