הגעתם לעין גדי? או־קיי. כעת תעלו על כביש הערבה, ותתחילו בנסיעה לכיוון דרום. סעו כשעה עד שתגיעו בסוף אל נקודת יישוב ושמה צוקים (אם בחרתם לעשות דווקא את הדרך ההפוכה, מאילת לכיוון צפון, זה ייקח לכם כשעה ורבע). שם, באחת הדיונות הפרושות לרווחה, תחת כיפת השמיים, על גבי מסך ענק (12X7 מ'), ייפתח מחר בלילה פסטיבל הסרטים "ערבה", שנערך זו הפעם הרביעית. במדבר? תחת כיפת השמיים? חוששים מהקור הצפוי? מארגני האירוע מבטיחים לספק שמיכות חימום לכל דורש. גרגרי החול על אחריותכם.
מובן שייחודיותו של פסטיבל זה מתבטאת קודם כל במיקום יוצא הדופן שלו. עוד דבר שמיוחד בו הוא העובדה שהסרטים המשובצים להקרנה, שמונה בלבד, נבחרו בפינצטה ואינם תוקפים בעשרותיהם את הצופים הפוטנציאליים. נקודה ייחודית מספר שלוש היא השיפוט. אין בסביבה צוות מקצועי שבוחן את הסרטים, והשופט היחיד הוא הקהל, שבחירתו מעשירה את הזוכה המאושר בפרס של 15 אלף יורו. בתמורה למאמצי הגישה אל הקלפי, זוכה הקהל בפגישה ובסיבוב של שאלות ותשובות עם יוצרי כל אחד מהסרטים המתמודדים. בהחלט דיל ראוי.
"יום מושלם" שביים הספרדי פרננדו ליאון דה אראנואה הוא סרט הפתיחה, שעלילתו מקימה לחיים מחודשים את שנות ה־90, שבהן התפוררה מדינת יוגוסלביה המאוחדת בסדרה של מלחמות אזרחים אכזריות. התפרקותה של יוגוסלביה לשבע יחידות מדיניות נפרדות עומדת גם במרכז עלילת הסרט הקרואטי "שמש גבוהה", שבוחן את קיומה של האהבה בין אישה לגבר בתנאים מגירי דם אלה.
"איילים", סרט הביכורים של האיסלנדי גרימור האקונרסון, יהיה מן הסתם אחד הבולטים בסרטי הפסטיבל. לפני שלושה ימים הוכתר סרט זה בפרס הגדול של פסטיבל סלוניקי, ולפני חצי שנה הוא חגג מסע ניצחון בפסטיבל קאן, כשניצח את התחרות במסגרת "מבט מסוים". מדובר בקומדיה כפרית מרירה, העוקבת אחר מערכת יחסים מעורערת שעומדת בין שני מגדלי כבשים מחוספסים ושתקנים, שכל אחד מהם מתהדר בכבשה צמרתית ומפוטמת. השניים, שגרים בשכנות צפופה, הם אחים המצויים במצב של ברוגז כבר 40 שנה. כמובן, עד שמגיע אותו רגע קריטי שבו הם חייבים להפיל את חומת ההפרדה שביניהם.
אותו אי סקנדינבי, איסלנד, שולח אל המדבר נציג נוסף, והוא הסרט "לב רחב", המתהדר בזכייה בפרס הגדול של פסטיבל טרייבקה הניו יורקי. כאן מצויה על הפרק מערכת יחסים בין ניגודים אנושיים; הוא גבר ענק מידות, היא אישה זערורית, ובתווך, איך לא, האהבה.
דומה כי השם המשמעותי ביותר הבוקע מרפרטואר "ערבה" הוא הצרפתי ארנו דפלשן, שמגיע אישית אל המדבר עם סרטו החדש "זיכרונות נעורים". סרט זה, כמו סך כל יצירתו הפילמאית של במאי זה, מתמקד בבחינה מדוקדקת של הפרטים הקטנים של היומיום השגרתי, שמרכיבים את התמונה האנושית הגדולה. דפלשן, שעושה סרטים מאז 1991, מוכר בארץ בעיקר בשל סרטיו "מלכה אחת ומספר מלכים" (2004) ו"סיפור חג" (2008).
בסרטו החדש, כמו בכל קודמיו, ניתן יהיה לפגוש את מאתיו אמלריק, שמקפיד להשתתף בפרויקטים הקולנועיים של דפלשן מאז שהתגלה על ידו לפני 25 שנים בדרמה "חיי המתים".
הצרפתים משגרים לצוקים שם ידוע נוסף - פיליפ גארל, שעושה סרטים עוד מגיל נעורים, ושייך בעצם לדור המהולל שכונן את הגל החדש לפני 50 ומשהו שנים. משלימים את הרפרטואר שני סרטים מדרום אמריקה: "אימא שנייה" שמגיע מברזיל, והדרמה העזה "שם בדוי: מריה" שבמרכזה מוצבת ילדה־חיילת בארגון מחתרתי, שמוטלת עליה משימה שאותה היא מבצעת בג'ונגל רווי סכנות.
הפסטיבל נפתח מחר ויימשך עד מוצאי שבת
הרעלת סוכר
"כולם אוהבים את הקופרס", ארה"ב 2015
שלושה מחגי השנה מספקים להוליווד הזדמנויות למכביר להפיק סרטים גרועים. ולנטיינ'ס דיי, שתמיד מניב קיטש שנדבק לרצפות בתי הקולנוע; הלואין, שמשחרר מכלאם סרטי אימה ירודים, הגדושים בשדים וזומבים רפי שכל; והשיא שייך כמובן לחג המולד, שבו ממריאה אחת לשנה תעשיית השמאלץ הפילמאי לרמות סוכר המסכנות גם את בעלי הבריאות הכי מוצקה בקרב צרכני הטראש ההוליוודי.
לא זו בלבד ש"כולם אוהבים את הקופרס" משתייך לסוגת סרטי חג מולד, הוא גם מהעלובים שבהם, ובהתחשב בכמות המתחרים המתמודדים ביניהם בז'אנר הזה, ברור לכל כי מדובר פה בהישג שלא כדאי לזלזל בו. וכך קורה שאף על פי שנותרו עדיין שישה שבועות עד למועד תפוגת 2015, מותר כבר עתה להכתיר את "הקופרס" כגרוע שבסרטי השנה החולפת (ולא נשכח לרגע גם את "היטמן 2").
"כולם אוהבים את הקופרס". צילום באדיבות פורום פילם
סרטי חג מולד, ממש כמו הקומדיה דל ארטה הקלאסית, מכילים טיפוסים ומצבים החוזרים על עצמם ואי אפשר בלעדיהם. לעולם תירשם בסרט שכזה נוכחות של בעיות בין הורים לצאצאיהם. בדרך כלל מסתתר בין קלפי העלילה גם איזה גבר צעיר המצוי עדיין בארון, שלא לדבר על רווקה קשישה, שתעשה הכל, אבל ממש הכל, כדי לא להופיע סולו בסעודה המשפחתית. לעולם יתרוצצו בחלל העלילה נכדים היפראקטיביים, וגם מישהו שיסתיר את המחלה האנושה שאובחנה אצלו. גרושים ומובטלים יעשו הצגות כאילו הכל בסדר אצלם, ותמיד יצוץ בן משפחה שבואו מתעכב מחמת פגעי מזג האוויר.
"כולם אוהבים את הקופרס" לוקח בחשבון את כל האקסיומות הללו, ותוחב אותן לתוך סיר בישול שבו משתכשכים להם יחד דיאן קיטון, ג'ון גודמן (מינוס כמה עשרות קילוגרמים), אלן ארקין, מריסה טומיי, אמנדה סיפרייד, אוליבייה ווילד, ומי לא. הסאגה הזו, הלוקה בפיגור שכלי מתקדם למדי, מועברת אל הצופים באמצעות קריין נסתר (קולו של סטיב מרטין), המגלם, ואיך לא חשבו על זה קודם, את הכלב המשפחתי.
כזכור, בהלואין שנחוג לפני כשבועיים, הפציעו על האקרנים כמה סרטי אימה חדשים. אילו למפיצי הסרטים בהוליווד היה מעט יותר שכל, הם היו מציפים את בתי הקולנוע בסוף השבוע של ההלואין דווקא בעותקים של "כולם אוהבים את הקופרס", שבמובנים רבים הוא סרט אימים מסוג מתקדם ומסוכן.