מסכן העולם. הפעם יש לו עסק עם אלון אבוטבול הנזעם. אבוטבול, או ליתר דיוק הדמות שאותה הוא מגלם פה – סוחר נשק פקיסטני – זומם לחסל את צמרת מנהיגי העולם החופשי, וזאת כנקמה על חיסול בתו בעת חתונתה, פעולה שכוונה למעשה נגדו.
לא פראייר אבוטבול שלנו. תחילה מת ראש ממשלת בריטניה, כאילו בנסיבות טבעיות (מובן שהפקיסטני אחראי לכך), ולהלווייתו, שאמורה להיערך בלונדון, נוהרים כל שועי תבל, וביניהם הקנצלרית מגרמניה, ראש ממשלת יפן, נשיא צרפת, ראש ממשלת איטליה, וכמובן גם ארון אקהרט, כאן בתפקיד נשיא ארצות הברית. כולם נופלים לתוך מלכודת הדבש שרקח להם אבוטבול, הפועל בסיוע שני בניו, המסוכנים גם הם לשלום העולם.
כך קורה שהלוויה המכובדת היא מקפצה לסדרת פיגועים שממוטטת את מרכז לונדון ולרצף של התנקשויות שבמהלכן מחוסלים מנהיגי המערב. כולם מתים, חוץ מהנשיא אקהרט שהקפיד מבעוד מועד להצטייד בג'רארד באטלר הקשוח, כאן בתפקיד שומר ראשו הנחוש של נשיא ארצות הברית. מנזר וסטמינסטר עלה בלהבות; גם בנייני הפרלמנט הבריטי קרסו; שלא לדבר על הגשרים מעל התמזה. אבוטבול ובניו השיגו בעצם את מבוקשם, אבל איפה הנשיא אקהרט? מסתבר שהוא ושומר ראשו באטלר החליטו להחזיר פייט של ממש לכנופיית המוסלמים הרצחנית, ועל הבד מתפתח דו־קרב עתיר גוויות, שנועד למנוע את נפילתו בשבי של הנשיא בציפורני האסלאם ועריפת ראשו בשידור חי.
האיוולת הזאת, "המטרה: לונדון" שמה בעברית, אינה אלא חלק שני לסאגה שהחלה לפני שלוש שנים עם הסרט "המטרה: הבית הלבן", שבו נחטף אותו הנשיא דווקא על ידי אויבי האנושות האחרים - צפון קוריאנים חורשי רעה. חייו אז ניצלו תודות לפעלתנותו הדינמית של שומר הראש באטלר, שלא יירגע כנראה עד לא יחסל את אחרון הברנשים הרעים שמאיימים על שלום כדור הארץ.
אבוטבול לא לבד. ישראלים רבים נוספים קשורים בהפקת "המטרה: לונדון", וביניהם בועז דוידזון, לוני רמתי, אבי לרנר ואחיו המנוח דני, שנפטר במהלך הפקתו של סרט זה, שהתנהלה בעיקר באולפני הסרטה בבולגריה. לבד מהשחקנים שכבר אוזכרו קודם לכן, השכילו המפיקים לשכור גם את שירותיהם של שמות כבדי משקל כמו מורגן פרימן, אנג'לה בסט, רוברט פורסטר ומליסה ליאו. כולם זכו כבר באוסקר, או לפחות היו מועמדים לפסלון היוקרתי הזה. כולם, כך עולה, מוכנים היו להצטרף לחלטורה המעליבה הזאת, שדומה כי התסריט שלה לוקה בפיגור שכלי מתקדם.
לצורך מימוש התסריט על הבד נשכרו שירותיו של באבק נג'אפי, שהוא במאי שוודי יליד איראן העושה פה את סרטו האמריקאי הראשון. נג'אפי, כך עולה, טרם למד את אותו שיעור בסיסי שגורס כי סצנות אקשן שכן מצטרפות לעוד סצנות אקשן, ולאקשן ולעוד אקשן, אינן יוצרות שום ריגוש מצטבר או רצף של מתח, אלא מדיפות שיעמום על גבי שיעמום. "המטרה: לונדון", שמרביתו מוקדשת לחילופי אש מאקדחים, רובי סער, מקלעים, טילים ופצצות עומק, הוא מהסרטים המרדימים (שלא לומר מטופשים) שראו אור בחודשים האחרונים.