סרט דוקומנטרי חדש בשם “בשליחות המילים", שיצר עמרי ליאור, עוקב אחר חייו ופועלו של עמיר מאז ילדותו בבגדד ועד הפיכתו לאחד הסופרים המשפיעים בישראל. הסרט יוקרן, בנוכחות עמיר וליאור, בהקרנת בכורה במרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה ב־13 בספטמבר בשעה 19:00.
“התהליך הזה של עשיית סרט הוא כל כך ארוך ומייגע ומפותל שאין לך חוויה מרנינה, רצופה ומרוממת נפש", מספר עמיר. “זו עבודה. עמרי הוא איש נהדר, משכיל, עורך סופרים וספרות, ויש לו סבלנות גדולה. בכל פעם הוא בא אליי, חלב אותי ולקח כל מה שהוא רצה שיהיה בסרט. התהליך עצמו היה נעים, אבל זו לא חוויית חיים כי לפעמים חזרנו על קטע פעמיים או שלוש. כל העניין הזה לקח כחצי שנה. אמרתי לעצמי: ‘לא בכל יום עושים על מישהו סרט, אז תתנהג יפה', ובאמת זה מה שהיה. אני חייב להגיד ששמחתי לראות את התוצאה הסופית של הסרט. אני חושב שעמרי עשה עבודה טובה ויש לברך על זה".
“שמחנו להיענות לפנייתו של הבמאי עמרי ליאור ולתרום את חלקנו בהפקת סרט חשוב זה", מציינת גם עליזה דיין, מנכ"לית מוזיאון בבל. “הסופר המוערך אלי עמיר הוא בן בית במרכז מורשת יהדות בבל ומכהן כבר מספר שנים כחבר בוועד המנהל של המרכז. עמיר בכתיבתו המרגשת מפליא להביא לקוראיו, בארץ ובעולם, את המראות והניחוחות של הרחוב היהודי בבגדד ואת קשיי העלייה והקליטה של העולים בראשית קום המדינה. הסרט נוגע בתחנות חייו של עמיר המתכתבות עם הנושאים שבהם עוסק המרכז באופן יומיומי".
בשנת 1950 עלה כאמור עמיר עם משפחתו לישראל. “לפני העלייה היינו צריכים לוותר על האזרחות העיראקית שלנו, לפי החוק שחוקק ראש ממשלת עיראק דאז, שחשב שזה פתרון יעיל להיפטר מהציונים ומהקומוניסטים כי הוא ראה בהם גורמים מסיתים", הוא מספר. “אבא שלי העיר אותי בשעה שתיים בלילה ביום ההרשמה לעלייה לישראל. הייתי אז בן 12, הבן הבכור, ואמא שלי שאלה את אבא שלי: ‘לאן אתה לוקח את הילד בשעה כזו?'. והוא ענה: ‘לבית הכנסת'. היא שאלה: ‘מה קרה לך? חזרת בתשובה?'. אבי באותו לילה לקח אותי להירשם בתור לעלייה וחשב שהוא יהיה הראשון כי מי יגיע בשתיים בלילה? איך שיצאנו מהבית, ראינו מרחוק את ניצוצות הסיגריות ליד בית הכנסת, שם התקיימה ההרשמה. היינו בין 4,000 הראשונים בכל עיראק לעלות לישראל. כל יהודי עיראק נרשמו ועלו לארץ. הם ידעו שבעיראק אין להם יותר פרנסה, אין חיים בטוחים. אני זוכר שבהפגנות צעקו: ‘תשחטו את היהודים'. זו סיטואציה מפחידה. איך אפשר לחיות ככה?".
שנות חייו המעצבות ביותר בנעוריו, אשר מקבלות ביטוי נרחב גם בסרט, הן שלוש השנים שבהן חי בקיבוץ משמר העמק. “הקיבוץ הוא המתנה הכי גדולה שיכולתי לקוות לה בארץ", הוא מספר. “הוא חולל בי מפנה. הקיבוץ הזה היה אחד הקיבוצים הראשונים, מבצר תנועת השומר הצעיר. גרו פה יעקב חזן, המנהיג המיתולוגי של השומר הצעיר, מרדכי בנטוב שהיה שר מטעם מפ"ם, מאיר תלמי שהיה ח"כ מטעם מפ"ם. להגיע לקיבוץ המשגשג הזה ולפגוש את גדולי החלוצים של התקופה ולשמוע כיצד הם הקימו במו ידיהם את המדינה - זה היה הכל עבורי. הייתי נער סקרן מאוד. בקיבוץ התעצבה אישיותי כישראלי, ועד היום, כשאני בא למשמר העמק ונכנס לשדרת הדקלים, לבי מחסיר פעימה. אני מתרגש מאוד".
עם שחרורו מצה"ל עבד עמיר כמנהל ארכיון של משרד ראש הממשלה; עוזר ראשי ליועץ לענייני ערבים לראש הממשלה; בעל תפקידים בכירים במשרד לקליטת עלייה; מנכ"ל הפדרציה הספרדית בארצות הברית; מנכ"ל עליית הנוער בסוכנות היהודית; וכמובן מרצה ופעיל בולט למען צמצום הפערים בחברה הישראלית, טיפול בנוער ובמשפחות במצוקה, מתן ביטוי לתרבותם של יהודי ארצות ערב והנהגת לימודי ההיסטוריה שלהם בבתי הספר.
קריירת הספרות של עמיר החלה לתפוס תאוצה בשנות ה־80 עם ספרים כמו “תרנגול כפרות", “מפריח היונים", “אהבת שאול" ו"נער האופניים", שזיכו אותו בפרסים והקנו לו פרסום ברחבי העולם.
“עוד כילד בבגדד התחלתי לכתוב סיפורים קצרים וחיבורים ארוכים, וכשהגעתי לארץ זו הייתה דרך הביטוי שלי להביע את כל הרגשות וכל התחושות שחשתי, להוציא את הסערה הפנימית שלי החוצה", הוא מספר. “אף פעם לא חתרתי לשיאים. כשהייתי נער שליח על אופניים במשרד ראש הממשלה, זו הייתה העבודה הראשונה שקיבלתי לאחר שעזבתי את הקיבוץ. משפחתי עוד הייתה במעברה. לקחתי מכתבים ממקום למקום והיה לי חלום שלא הגיתי אותו בפני אנשים כי היו מאשפזים אותי: רציתי להיות מנהל כללי. מנכ"ל. כעבור 30 שנה הגעתי לזה. לפעמים יש קשיים, לכל אחד מאיתנו יש, עשיתי 20 תפקידים בדרך לזה וטיפסתי תפקיד אחר תפקיד עד שנבחרתי להיות מנכ"ל עליית הנוער. לא מוניתי, אלא נבחרתי בוועדה בינלאומית. עשיתי זאת בשתי ידיים, וכמוני רבים אחרים עשו זאת".
בתקופת הקורונה איבד עמיר את אחיו הצעיר, הרצל, למחלת הקורונה. “הרצל היה הצבר היחיד במשפחה שלנו, שנולד חודשיים אחרי שעלינו ארצה", הוא מספר. “הוא חלה בקורונה בבית החולים. זה היה עצוב מאוד".
התרעות פיקוד העורף