סולן להקת דיסטרבד, דיוויד דריימן, מדבר על השינויים בחייו, במוזיקה של הלהקה, על הלחץ המיוחד לפני צמד ההופעות הקרוב בישראל, ועל למה קשה מאוד למצוא מוזיקת רוק בימינו (רמז – יהודי מפורסם אחר אשם בזה).

לפני שנצלול לשיחה עם דיוויד, החדשות הגדולות של היום הן שעקב מכירת כרטיסים מדהימה, דיסטרבד אישרו את קיומה של הופעה נוספת ב-29 ליוני!

עם ההודעה על ההופעה הנוספת, קיבלנו גם אישור לשתי להקות החימום, שתיהן מקומיות, ושתיהן עם עתיד מבטיח – "ספק" ב 28 ליוני, ו"סאבטרניין מאסקרייד" ב 29 ליוני, ובוידאו המצורף הבטיח דיוויד הפתעות נוספות לכולנו.

נדירים הזמנים שלנו כבני אדם יוצא להגשים חלומות, אבל לפני כמה שבועות אני זכיתי לחוות מאורע כזה כאשר ישבתי לשיחה עם אדם ואמן מרתק – דיוויד דריימן, סולן להקת דיסטרבד שתגיע לצמד הופעות בגני התערוכה ב 28 וב 29 ליוני, כאשר ההופעה השניה התאפשרה רק בעקבות הביקוש המדהים.

לאלו שלא היו מודעים לכך - לדריימן חיבור מיוחד מאוד לישראל וליהדות – הוא נולד בניו יורק ב 1973 להורים יהודיים, התחנך בבתי ספר אורתודוקסיים ובילה תקופות ארוכות בארץ כילד. הוא הוכשר להיות חזן, למד לדבר את השפה העברית ולתקופה מסוימת אף שמר שבת ושכנע את משפחתו ללכת בעקבותיו. בגיל 18 הוא גם בילה שנה כתלמיד ישיבה בפאתי ירושלים.

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת לויולה בשיקגו, החל בקריירה מנהלתית שהחזיקה מעמד עד שנת 1996, אז הצטרף לדיסטרבד לאחר שהסולן המקורי של הלהקה עזב. והשאר, כפי שאומרים – היסטוריה. ב-2019 הלהקה הופיעה לראשונה בארץ, בלייב פארק ראשל"צ, למופע שרבים מחשיבים כאחת מהופעות הרוק/מטאל הטובות ביותר שנראו בארץ.

ועכשיו, בערך חודשיים לפני שיחזרו אלינו פעם נוספת, יצא לי לדבר עם דריימן על מוזיקה, ההופעה הראשונה בארץ ולמה יכולים המעריצים לצפות מהמופעים הקרובים.

דיסטרבד (צילום: אלון לוין)
דיסטרבד (צילום: אלון לוין)

אחד הדברים שהכי מעניינים אותי כמאזין הוא לשמוע את הצמיחה, הגדילה והשינוי של להקה, במקרה של דיסטרבד, בתחילת הקריירה שרתם בעיקר על נושאים מאוד אישיים כמו אובדן אהבה, התאבדות ועוד, אבל עם השנים, ניתן לשים לב לשינוי שחל במילים ובמוזיקה שלכם, ועברתם להתמודד עם נושאים שהם יותר חובקי עולם ומשפיעים על כולנו. האם השינוי הזה היה משהו מכוון ומודע? או שאולי היה מדובר פשוט בתהליך גדילה אישי שעברתם?
 אני חושב שזה תהליך שקורה יותר בתת מודע. כאמן, שעה שאתה מהלך בעולם הזה ומנסה למצוא את הדברים שמעניינים אותך מספיק בשביל לכתוב עליהם – החיים שלך מתרחשים בנתיים, ועוזרים לך לנווט דרך אותם אירועים. כתוצאה – התפיסה שלך עצמה משתנה בגלל אותם אירועים.

העובדה שהפכתי לאב, היתה אירוע שכזה עבורי. כל הדברים שהייתי רגיל אליהם כבר לא יכלו להיות רק בשביל עצמי, הכל מחובר להכל, לעולם שסביבינו. סדרי העדיפויות שלי השתנו לגמרי, ולמרות שהבן שלי תמיד יהיה ראשון בכל סדר עדיפות, יש לי הרגשה שבתקליט הבא שלנו – ייתכן מאוד שתראו שינוי דראסטי נוסף. אבל לשאלתך – כן, האלבומים שלנו בהחלט נוטים לשקף את מה שמתרחש לנו בחיים, וזה בסדר, כי תמיד אמרתי שהכתיבה והאומנות שלנו היא התרפיה הכי טובה שקיימת עבורנו.

אני יכול לומר לך שזה עובד גם מנקודת המבט של המאזינים שלכם!
כן, ושמעתי את זה בעבר מאחרים – אין כמו דיכאון, וההתמודדות איתו כדי להזכיר לך את הכוח שיש למוזיקה בחיים שלנו.

הזכרת את האלבום הבא שלכם, ורציתי לדבר על אחד החלקים האהובים עלי באלבומים שלכם – הקאברים לשירים של אמנים אחרים. משירים כמו LAND OF CONFUSION ו MIDLIFE CRISIS (של פיית' נו מור וג'נסיס במקור) ועד כמובן SOUND OF SILENCE (סיימון וגרפונקל במקור), אבל בשני האלבומים האחרונים לא היו קאברים כאלו. האם זה משהו שייתכן שתחזרו אליו בעתיד?
בסופו של דבר אני מאמין שכן. הם כיף עבורנו. במיוחד אחרי SOUND OF SILENCE הם כמעט הפכו לחלק צפוי מהרפרטואר שלנו, ופתאום נהיה איזה רף שאנחנו הצבנו לעצמנו, אבל עכשיו אנחנו חייבים לעבור כל פעם מחדש. והאם אי פעם ה"ברק" הזה יכה שנית? זה היה צד אחד.

ובצד השני – כשעבדנו על האלבום האחרון, כל כך נהנינו, שלפני ששמנו לב – בום. היו לנו עשרה שירים, וכל אחד מהם "פצצה" שפשוט לא הרגשנו צורך להוסיף משהו שאולי יגרע מהשלם הזה. אולי יש סיכויים יותר טובים שנפתיע את הקהל עם איזה קאבר בהופעה חיה מתישהו. או שאולי נשמור את זה לאלבום הבא. או שבכלל נעשה אלבום שלם של קאברים...אין לי באמת מושג, כי בשבילנו זה פשוט עניין של הכיף שבדבר.

בפעם הקודמת שהופעתם בארץ (2019) נתתם כאן את אחת מהופעות הרוק/מטאל הכי מרשימות וזכורות לטובה שהיו בארץ, שכללה הרבה רגעים שעבור הקהל לפחות – נצרבו היטב בזכרון. האם בעקבות זה אתה מרגיש לחץ כלשהו לקראת צמד ההופעות הקרובות בארץ? צורך כלשהו להתעלות על ההופעה ההיא?
קצת. בהחלט. אבל זה לא רק בגלל שהמקום הזה (ישראל) כל כך מיוחד עבורי. אני אופיע בפני משפחה. בפני חברים, עשרות מהם כנראה יהיו שם. אלוהים אדירים זה לחץ מסוג אחר לגמרי. ודווקא בגלל הלחץ הזה, ובגלל שמדובר בישראל, שחשוב לי כל כך שזו תהיה הופעה מדהימה, ושלפחות ננסה להתעלות על ההופעה הקודמת שלנו.

הביקור הקרוב יהיה הביקור הרביעי שלי בישראל בשנתיים האחרונות, ויש סיבות לזה - אני אוהב לראות את המשפחה שלי, לטייל בארץ, ואוי, כמה שאני נהנה מהאוכל, כנראה קצת יותר מדי...תמיד חלמתי להופיע כאן, ואני מאושר שזה קרה, ועומד לקרות שוב.

דיסטרבד מגיעה לישראל, קרדיט: יח"צ

אסיים, ברשותך, עם שאלה נוספת לגבי עולם המוזיקה באופן כללי – כשדיסטרבד התחילו את דרכם AC/DC, בשנה שיצא האלבום הראשון שלכם יצאו אלבומים ללהקות כמו קורן, לימפ ביזקיט, ונראה כאילו מוזיקת הרוק היתה בשיאה. אבל בשנים האחרונות נראה כאילו ממש צריך "לחפש" מוזיקה כזו. האם אתה מאמין שעולם המוזיקה הוא מעגלי בצורה כלשהיא? האם יש סיכוי שנראה את הרוק והמטאל חוזרים להצלחה כזו בעתיד?
תראה, זה יהיה קשה. מאוד קשה. אני חושב שכן, זה מעגלי, אבל רק במידה מסויימת, כי הדרך בה אנשים .MTVצורכים מוזיקה השתנתה לחלוטין. בשנים שאתה מדבר עליהן היה רדיו. מלא רדיו. והיה לנו את השנים שממש קדמו לתחילת הקריירה של דיסטרבד היו תור הזהב של הרוק והמטאל. מטאליקה, גאנז אנד רוזס, ועוד המון להקות משנות ה-80 ו-90 – כולן חוו את שיא ההצלחה שלהם. וזה לא יחזור לעולם. למה? זה לא קארמה, זה לא מחזור כלשהו במה שאנשים מאזינים לו. לא. זה פשוט ביזנס. איבדנו לא רק את הרשת היחידה שהוקדשה למוזיקה, איבדנו גם מאות, אם לא אלפי תחנות רדיו ששידרו רוק – ברחבי ארה"ב, וכנראה גם בשאר העולם. תחנות עברו לשדר פופ, או חדשות, או כל דבר אחר שהיה מרצה את המפרסמים שלהם.

בארה"ב למשל, הכוח של אדם אחד – הווארד סטרן (שדרן רדיו מפורסם שהיה הראשון שחתם על חוזה ענק עם חברת רדיו לווייני – סיריוס, והשאיר מאחור את רשתות הרדיו המסורתיות, ר.ש.) – שינה לחלוטין את כל התעשייה. העזיבה שלו, היתה הדומינו הראשון בשינוי הזה – פתאום, תחנות רוק רבות שסמכו על תוכנית הבוקר שלו כדי להכניס כסף במידה שתאפשר להם לשדר בשאר היממה את המוזיקה שרצו לשדר – לא יכלו לעשות זאת, ונאלצו לשנות כיוון או לגווע.

להקות ואמנים איבדו נתח כל כך גדול מיכולות הקידום שלהן כאשר השינוי הזה התרחש. גם MTV היתה חלק ענק מהשינוי הזה. בזכות הרשת הזו, להקות כמו מטאליקה, גאנז אנד רוזס ואחרות הפכו להיות ענקיות. כן, הם היו גדולות, אבל בזכות החשיפה שלהן שם, נהיו שמות שכל אחד מכיר, וכל אחד רוצה לשמוע. הרשת הזו מתה, וכתוצאה – גם האפקט שלה. הכי קרוב שיש לנו כרגע זה יוטיוב, אבל זה לא אותו דבר לצערי.

טוב, נותר רק לקוות שאתם תהיו חלק מהקאמבק...
אם אלוהים ירצה...

כאמור, דיסטרבד יגיעו לישראל ב 28 וב 29 ליוני לצמד הופעות בגני התערוכה, להופעה הראשונה אזלו הכרטיסים, אבל ממש היום נפתחה המכירה להופעה השניה, וכרטיסים תוכלו לרכוש ממש כאן.