ירושלים, אמצע שנות ה־90. בשעה שהשר לשעבר ד"ר יוסף בורג עומד על מדרגות הכניסה ל"היכל שלמה", גבר לבוש אימונית עוצר את הליכת הבוקר שלו, ניגש לבורג ולהפתעתו מנשק את ידו ואומר: “שנים אני מחפש אחריך כדי להודות לך". “הרגשתי חובה לעשות את זה", אומר כעת הזמר איציק קלה, שמציין היום את יום הולדתו ה־70.
הרקע למעשהו של קלה קשור בעברו כילד. קלה, בן למשפחה ירושלמית מסורתית יוצאת כורדיסטן, היה בן שנתיים וחצי כשהתייתם מאביו, שנפטר לפתע מאירוע מוחי. אמו פרנסה את תריסר ילדיה, שאותם גידלה בדירת חדר וחצי בקטמונים. לדבריו, המוזיקה מילטה אותו מהמצוקה שחווה באותם ימים. לאחר שהמלחין והחזן רחמים עמר פרש עליו את חסותו, קלה בן ה־11 שר והקליט שירים כסולן מקהלתו של עמר, שכל זמריה היו מבוגרים ממנו. “בשבילם הייתי חוזליטו שלהם", הוא מספר.
מאחר שקלה התאווה למנדולינה ולא היה לו הכסף לכך, עמר ניגש לשר הסעד דאז, ד"ר בורג, וסיפר לו על תלמידו, ילד יתום בעל כישרון אדיר, שחשקה נפשו במנדולינה. “כמה צריך?", שאל השר ופתח את ארנקו. קלה אינו שוכח לו זאת, והסתבר לו שגם מיטיבו זכר את המקרה. “אתה יודע מה זה היה לילד עני כמוני לזכות במנדולינה?", אומר קלה בהתרגשות שלא קהתה במרוצת השנים. “בזכותו של ד"ר בורג התחלתי לנגן ונכנסתי למוזיקה. אם לא הוא, קרוב לוודאי שלא היינו מדברים כעת".
היכן כיום אותה מנדולינה?
“איך אומרים? מצווה גוררת מצווה. כעבור זמן העברתי אותה לילד יתום שגם לו לא היה כסף לקניית כלי נגינה".
טעם של חוץ לארץ
מאז צאתו ב־1978 של אלבום הביכורים שלו “על הרי הקסטל", שכלל שירים כורדיים, קלה הוציא לאורך השנים עוד 33 אלבומים, לא כולל שלל אלבומי אוסף ומחרוזות. בנימה עוקצנית הוא מעיר ששירים רבים שהוא היה המבצע המקורי שלהם - פרנסו אחריו לא מעט זמרים שאימצו אותם ועשו בהם כבשלהם. אך קלה איננו מתלונן. “הרווח הכי גדול שבו זכיתי היה לשמוע בהופעת יום העצמאות שלי בכיכר ציון 30 אלף איש שרים איתי את הלהיטים שלי מילה במילה", הוא אומר.
אלבום הבכורה של קלה יצא בהיותו בן 25 בעזרת המפיק הירושלמי נסים בן־חיים. באלבום הבא שלו קלה שיתף פעולה עם אחייניו, שמעון ואהרן קלה, והחל מאלבומו השלישי, “מאמי מאמי", שהופיע ב־85’, הוא הוציא אלבום חדש מדי שנה לאורך תקופה ארוכה. לפני שהחל להתמחות בהקלטת שירים מקוריים, הרפרטואר שלו התבסס על שירים יווניים וטורקיים, ולצדם שר גם בערבית, בפרסית ובהודית. “מי שלמד חזנות אצל רחמים עמר, מורי ורבי, שהיה בשבילי תחליף אב, יכול לשיר בכל שפה", הוא אומר. “ואני מגיל צעיר רציתי לשיר הכל".
תמיד שרת בעיקר על אהבה.
“מה לעשות, האהבה יפה לכל גיל, ובסיכומו של דבר היא תמיד מנצחת. אם כי אצלי האהבה מופיעה בשירים שאני שר לא רק במובן הרגיל, אלא גם כביטוי של אהבה בין אדם לאלוהיו, כפי שעוזי חיטמן הפליא לכתוב בשיר ‘אני העבד’, שאותו הלחין יורם הראל־חיימוב. כשעוזי הקריא לי בטלפון את המילים שכתב לשיר, כולי הייתי צמרמורת.
אוי, אוי, אוי, איזה אדם מדהים עוזי היה. אני זוכר אותו מגיע לאולפן כדי להיות נוכח בהקלטת ‘אני העבד’, שאותו הוא כתב על משה רבנו שלא זכה להיכנס לארץ כנען ורק ראה אותה מהר נבו. לאחר שהקלטתי את השיר בטייק אחד, ראיתי דמעות בעיניו, והוא חיבק אותי בחום במשך חמש דקות".
קלה הקליט שניים מאלבומיו בסלוניקי, בניהולו המוזיקלי של המלחין היווני דמטריס רקיצ’יס, עם נגנים מקומיים, לבד מאשף הבוזוקי, אריס נחום, שנלווה אליו מהארץ. “אני מאחל לזמרים מכאן שתהיה להם הזכות להקליט לפחות פעם בקריירה עם מוזיקאים ברמה כזו, שהמקצועיות שלהם היא פשוט משהו אדיר", הוא אומר. “ממש הוקסמתי מאיך שהם עובדים שם באולפנים. טעם של חוץ לארץ טעמתי גם באיסטנבול, שם הקלטתי בניהולו המוזיקלי של המעבד ונגן הקאנון הטורקי, מומין ססלר. גם העבודה עם הנגנים הטורקים, שמביאים הרבה נשמה לנגינה שלהם, הייתה תענוג".
שנים לאחר שהקליט בחו"ל, נשאל קלה חזור ושאול על ידי אוהדיו מתי יחצה את הרוביקון לכיוון אמפי קיסריה ויופיע גם בו. הוא אכן עשה זאת לראשונה ב־2009. “לא מיהרתי לשם, אבל זה היה משהו מדהים להופיע באמפי קיסריה, זה מאוד ריגש אותי, בפרט שאירחתי שם את מומין ססלר וכמה מהנגנים הטורקים שלו", הוא מספר. “מאז היו לי עוד קיסריות, וגם את היכל התרבות מילאתי כמה פעמים. יש לי קהל נאמן ובכל מקום שבו אני מופיע, זה תמיד סולד־אאוט".
לעומת זאת, זה שנים שקלה לא הוציא אלבום חדש. “הורדתי את הקצב מאז שאשתי, ציונה, נפצעה אנושות בפיגוע של אבנים שמחבלים פלסטינים זרקו בכביש המנהרות, ליד הכפר חוסאם", הוא מספר. “אבן בגודל של סלע פגעה לה בראש. כשהגעתי ל’הדסה’, היו שאמרו לי שהיא נפטרה וזה כמעט גמר אותי. מי שהרגיע אותי ואמר שהיא רק לא בהכרה הוא פרופ’ אבי ריבקינד, זה שהשיא לאחרונה משואה, והוא לי חבר כאח. הלכתי למקובל גדול, שאמר כי ביום ה־15 היא תתעורר - וכך היה. תודה לאל, מאז אשתי די חזרה לעצמה".
בהמשך התמודד קלה עם מחלת הסרטן, שממנה החלים. “למלאך שהציל לי את החיים וגם את מיתרי הקול קוראים פרופ’ עמיחי מאירוביץ’", הוא מספר. “הייתי בסכנה גדולה לאבד אותם ולא צריך לומר כמה זה נורא לזמר שבשבילו הקול הוא הכל. ארבע שנים לא הופעתי בגלל מה שקרה לי ותודה לאל שחזרתי, גם הודות לכל אלה שהתפללו בעבורי. מאז אני פותח כל הופעה עם תפילת ‘שהכל נהיה בדברו’. זה מה שהחזיר אותי להופעות בכל רחבי הארץ, מצפון עד דרום".
מתנת אל
בשנת 2008 עלה קלה לכותרות כשהורשע בהעלמת מס ונידון לשלושה חודשי עבודות שירות וקנס. “תאמין לי – זה שום דבר, רק עניינים של מס על התשלום בעבור ההופעות, מה שהיה מזמן, ולאחר כל הרעש סביב זה, העניין נגמר בקנס ולגמרי שייך לעבר", הוא אומר כעת. “היום אני כבר לא מתעסק עם הדברים האלה והכל עובר באופן מסודר דרך משרד שמטפל בהם".
קלה נזהר לא להשמיע תלונות בגין קיפוח בשל מוצאו העדתי. “אני טיפוס שלא בא בטענות", הוא אומר. “רק ריבונו של עולם, אני לא מבין איך כזמר שהוציא 33 אלבומים וגדולי הזמרים מבצעים את הלהיטים שלו, לאחר כל ההופעות שלי בגלי צה"ל, לא השמיעו אותי בגלגלצ ולו פעם אחת. ברוך השם, יש לי משהו שהוא הרבה יותר מתחנה זו או אחרת - והוא אהבת הקהל. לא תחנת גלגלצ עשתה אותי, אלא הקהל והחברים שלי בתחום, שלא תשמע מאף אחד מהם מילה רעה אחת עליי, איציק קלה, מה שהוא פועל יוצא של הדרך שלי בחיים".
מגלגלצ נמסר בתגובה: "השירים המנוגנים בגלגלצ נבחנים ונערכים בהתאם לשיקולים מקצועיים בלבד של עורכי המוזיקה בתחנה, תוך מתן דגש על גיוון והבאת כלל הסגנונות והטעמים המוזיקליים".
קלה, המתגורר במרכז ירושלים, הוא כיום אב לארבע בנות וסב לשישה נכדים. “אני לא אוכל דברים שמזיקים למיתרי הקול", הוא מספר. “חריף, מטוגן ושתייה חמה מדי, זה לא טוב לזמר, גם לא לאכול סמוך להופעה. זה אל"ף בי"ת למי שעוסק בשירה. קול הוא מתנת אל, וזמר חייב לשמור עליו ולהימנע מלצעוק, לדוגמה".
יש לו גם מסר לזמרים בני הדור הנוכחי. “מי שנהיה לו להיט, שלא יחשוב שאף־16 מחכה לו בחוץ", הוא אומר. “אומנם היום הכל קל יותר, גם נגיש יותר, עם טכניקות שלא היו בעבר, אבל זה לא מספיק. חשוב שיהיו בגובה העיניים ולא ימהרו לקפוץ למעלה".
מה לא תשיר?
“אף פעם לא אגע ברוק, כי ברור שזה לא התחום שלי. לא אשיר מה שהקהל לא מצפה לשמוע ממני ואני מבטיח להיות נאמן לסגנון האותנטי שלי".
כשקלה מתבקש להתייחס לאירועים הסוערים של התקופה האחרונה, הוא מעדיף להישאר ניטרלי. “אני לא איש פוליטי ואף פעם לא הייתי", הוא מבהיר. “כאיש של אהבה אני רק מתפלל לבורא עולם שיחזיר לנו את האחדות ואת השלום בינינו, אם אפשר גם דרך המוזיקה. אם יש לנו את המדינה הכי טובה בתבל, אז למה לקלקל?".