אחרי חודשים רבים של הכנות, הזמרת נועה קירל עלתה שלשום לבמה בליברפול בחצי גמר האירוויזיון עם השיר "Unicorn" וגרמה לישראלים רבים מכל העולם לחגוג כשהעפילה לגמר האירוויזיון, שייערך במוצאי השבת הקרובה וישודר ב"כאן 11" בשעה 22:00. מי שעמדו מאחורי קירל, וכלל המשלחת הישראלית, היו חברי הקהילה הישראלית והיהודית בליברפול, שהתגייסו למען הנציגה שלנו בתחרות. מרגע שנודע כי הזמרת והמשלחת צפויות להגיע לעיר, נערכו בקהילה לקבלתן.
נועה קירל עלתה לגמר; לא תאמינו מה קרה ברשת באותו זמן
וואו: נתון הצפייה המדהים שהשיגה ההופעה של נועה קירל באירוויזיון
"יש לקהילה היהודית והישראלית בליברפול קבוצת וואטסאפ משותפת", מספרת נעמה סולומון, שחיה בליברפול עם משפחתה. "ברגע שידענו שנועה והצוות שלה באים, אז יצאה קבוצה של ישראלים לשדה התעופה עם פרחים ושלטים של 'באנו לקבל אותך'. בקבוצה זה רץ: נועה תהיה פה ותהיה שם. המפיקה של האירוויזיון חיפשה איפה לעשות חזרות, איפה לעשות קבלת שבת. פגשתי את אילנה, אמא של נועה. הרצון של אילנה ונועה היה לעשות כאן ארוחת שישי. אילנה הגיעה עם מחברת מתכונים משלה ועם מזוודה של תבלינים ואבקת מרק, כי היא פחדה שהיא לא תמצא כאן מצרכים. המאכל האהוב על נועה הוא לברק בתנור.
אילנה בקטע של קציצות דגים. הם הגיעו לארוחה בשישי האחרון יחד עם תומר, בן הזוג של נועה. נועה הצטרפה לבישול ועשיית הדגים. הם רצו לעשות הכל בעצמם. אחרי הארוחה עשינו קריוקי. היה מהמם, הייתה הרגשה של בית, קידוש וזה. אנחנו ממש מחזיקים לה אצבעות. היא ילדה מהממת עם סגנון חדש ומסר חדש. כשהיא הייתה צריכה לתחזק את הברכיים לפני הריקודים, דיברתי עם המאמן של קבוצת הכדורסל המקומית כדי שישלחו את הפיזיותרפיסט שלהם".
סולומון ומשפחתה אף לקחו את הצוות הישראלי למשחק כדורגל של ליברפול. "ברביעי היה משחק נגד פולהאם נועה הייתה כבר מחוסלת מהחזרות, אז היא נשארה בבית", היא מספרת. "להשיג כרטיסים זה ממש קשה. בשבת היה משחק נגד ברנטפורד, ונועה הלכה עם תומר. שלחתי למפיקה המלצות לאילו מסעדות טובות ללכת. זו עיר של מוזיקה, של הביטלס, אמרנו לאילו מקומות הכי כדאי ללכת".
המסר הכי נכון
ליברפול היא עיר הנמל השנייה בגודלה ובחשיבותה בבריטניה, ומתגוררים בה מעל 500 אלף תושבים. בית הכנסת האורתודוקסי, "פרינסס רוד", נחנך בעיר בשנת 1874, וסגר את שעריו בנובמבר 2021 עקב עזיבת יהודים לאורך השנים. כיום חיות בעיר 150 משפחות של יהודים.
מוטי וקארין חלפון, 44, במקור מראשון לציון, מתגוררים בליברפול זה ארבע שנים עם בנם בן ה־4. "כשהגעתי התעסקתי במגנטים, והיום אני מתעסק במצלמות אבטחה", מספר חלפון. "אני ציוני בנשמה.
כשדנה, מפיקת האירוע, שלחה בקבוצה של הישראלים הודעה, אמרתי שאני אעשה מה שאני יכול. ביום של חצי הגמר הייתה הפגנה של פלסטינים נגד ישראל, ואני ארגנתי ישראלים שיעמדו בצד השני ויפגינו למען המדינה. בימים האחרונים אני רץ אחרי אנשי המשלחת, קונה להם פוסטרים, מארגן להם מסעדות. עשיתי להם שלטים שהם יוכלו להראות בשידור. פירקתי את המזוזה בבית שלי כי הם רצו לשים מזוזה בחדר החזרות. נועה צריכה ברכיות מיוחדות כדי שהיא תוכל לרקוד. ארגנו כאלה והבאנו לה לכאן. כיף לנו לתת להם הרגשה של בית. להגיד שאני עובד בשבוע־שבועיים האחרונים? פחות".
"לפני שלושה חודשים דנה מ'כאן 11' שלחה פוסט לישראלים בליברפול", מספרת קארין חלפון. "מלא ענו. היא יצרה קשר עם בעלי בוואטסאפ ואז בטלפון. הגיע הרגע והם הזמינו אותנו לשיחה במלון, הם נתנו לנו הרגשה שאנחנו חלק מהמשלחת. בעלי לקח את נועה לאיזו מישהי לעשות ציפורניים. ביום שישי נועה הגיעה לארוחת שישי עם אמא שלה בלבוש של טרנינג, פשוטה, ממש לא הנועה קירל שכולנו רגילים לראות. הייתה קבלת שבת יפה, היא התלהבה מהילד שלי.
זה הרגיש כמו משפחה, אנחנו בקשר יומיומי. סגרנו להם חדר חזרות. הם אנשים מאוד חמים. יהיה לנו עצוב כשהם ילכו, כי הם הפכו לחלק מהמשפחה. אחרי העלייה לגמר קנינו זיקוקים, וקיבלנו את פניהם איתם. היה מאוד מרגש. זה דבר די נדיר בשבילנו לראות כאן. אין כאן קהילה יהודית גדולה, וזה מחמם את הלב. מגיע לנועה לזכות, זה השיר הכי נכון וזה המסר הכי נכון".
מאחורי הקלעים
אופיר סנדלר, בת 24, במקור ממכבים־רעות, הגיעה לליברפול כדי ללמוד באוניברסיטה המקומית לאמנויות הבמה. "רציתי ללמוד בחו"ל ואני אוהבת את התרבות המוזיקלית הבריטית. ראיתי שפול מקרטני הקים אוניברסיטה בליברפול, שמעתי עליה קצת והגעתי, אנשים פה מדהימים, ולמרות מזג האוויר האפור - האווירה לא אפורה", היא אומרת.
"לפני כמה חודשים האוניברסיטה שלחה מייל למי שרוצה להתנדב באירוויזיון דרך BBC. הייתי צריכה לעבור ראיונות, ובסוף שיבצו אותי עם המשלחת הישראלית. מאוד רציתי לחוות את החוויה של מאחורי הקלעים ולראות איך הדבר הזה קורה, זו חוויה מהנה ומאוד מעניינת".
איך נראה הקשר עם המשלחת עד כה?
"אני בקשר עם המנהלת של המשלחת והמפיקה. יצא לי לדבר עם נועה, היא מקצועית בטירוף, זה לא הפתיע אותי כי שמעתי עליה דברים טובים, אבל לראות את זה בעיניים - זה באמת מדהים. בכללי כל המשלחת הישראלית זה מקצועיות. הם עם מוסר עבודה בשמיים, כל המשלחות האחרות באירוויזיון מתרשמות מהמקצועיות שלהם. אחרי העלייה לגמר היו להם חגיגות, אבל בבוקר שאחרי הם ישר חזרו לעבוד. הם ממוקדים במטרה. הם לא ציפו לקבלת פנים כזו מהקהילה הישראלית.
הקהילה קטנה, כל המשפחות פה, בית חב"ד, זה דברים שהם מאוד התלהבו מהם. למרות המצב הביטחוני, הם היו מרוכזים בייצוג המדינה וזה לא ערער את הביטחון שלהם. אני עזרתי באופן אישי בלקחת אותם ממקום למקום בארנה, לתת להם המלצות בעיר, לעזור להם במסביב".