לפני מספר ימים פורסם כי הנציג הבא של ישראל לאירוויזיון 2024 ייבחר בתוכנית "הכוכב הבא" של קשת 12. לאחר ההצלחה של נועה קירל בתחרות השנה, נשאלת השאלה האם נכון לחזור לפורמט של תוכנית ריאליטי, או שמא כדאי להמשיך ולבחור זמרים מוכרים עם קריירה מפותחת.

"אירופה, רוצה לראות אותי רוקדת?": נועה קירל בחצי הגמר באירוויזיון (צילום: באדיבות כאן, תאגיד השידור הישראלי ואיגוד השידור האירופי EBU))

ובכן יש כמה היבטים לנושא הזה. ראשית ההיבט הכלכלי - נועה קירל היא הזמרת המצליחה ביותר היום בישראל, מאחוריה עומד צוות ענק, מתוחזק ומתוקתק שלא לכל זמר יש. ייצוג ישראל באירוויזיון כולל עלויות גבוהות מאוד, אנשים בדרך כלל לא מבינים מה הסכומים המדוברים וצריך מישהו שיוכל להוציא עלויות שכאלה. כן, תתפלאו, תאגיד השידור לרוב לא מממן את ההשתתפות באופן מלא והרבה מהכסף יוצא מהאמן עצמו. 
היתרון אצל קשת במקרה הזה, שם יש תקציב משמעותי שניתן להוציא עבור ההשתתפות בתחרות, שתחזור אליהם בדמות פרסומות ורייטינג שהם יודעים לסחוט היטב.

שנית, ההסכמה של אומנים בכירים להשתתף בתחרות. בעשורים האחרונים קרנה של התחרות ירדה בישראל ולזמרים מוכרים לא היה עניין לייצג אותנו באירוויזיון. נועה קירל שינתה קצת את התמונה כשהוכיחה שזה יכול להשתלם, אבל שוב, לא כל אחד הוא נועה קירל ולא לכל אחד יש צוות שכולל את דורון מדלי, שלו יש השפעה גדולה על ההצלחה שלנו בתחרות. במצב שבו אמן בכיר ומצליח יגיע במקום נמוך יחסית בתחרות, זה בהחלט יכול להתבטא בהמשך הקריירה שלו ולאף אחד אין עניין להתמודד עם הביקורת השלילית שעם ישראל יודע לתת במצבים כאלה. 

שוב יש יתרון לקשת - הרצון של זמרים אנונימיים לפרוץ, עם סיכוי טוב כן להצליח בתחרות, עולה על החשש מכשלון וביקורת. מה גם שלקשת יש שטחי פרסום נרחבים לפמפם בהם את התחרות ולייצר את החשיפה הראויה לה. השאלה האמיתית האם לקשת עדיין יש אינטרס להמשיך ולהצליח בתחרות, אחרי שכבר נגיעה הכי רחוק שאפשר עם נטע ברזילי למקום הראשון. לדעתי? בהחלט כן. היום, עם ריבוי הערוצים, הרשתות החברתיות, נטפליקס ותוכן מגוון שזמין כל הזמן, לקשת צריך להיות עניין גדול בלהביא ולהשאיר אצלה צופים והצלחה בתחרות, תוכיח שהפורמט הזה עובד ותאפשר להמשיך במתכונת הזו. 

אז למה בכל זאת יש הרבה ביקורות נגד המהלך? נקודת ההנחה הרווחת היא שאמן מוכר ומצליח, יגיע רחוק יותר בתחרות, וזו הרי המטרה בסופו של דבר, אבל כפי שאמרתי, כבר הוכח שעם שיר טוב והפקה מושקעת שמבינה אירוויזיון,  אפשר להגיע רחוק. לאו דווקא נטע ברזילי, גם נדב גדג' ייצג אותנו בצורה מכובדת ביותר. גדג' הגיע למקום השלישי בחצי הגמר ולמקום התשיעי בגמר עצמו. למעשה מרבית הזמרים שייצגו אותנו מהפורמט של הכוכב הבא הצליחו להעפיל לגמר, גם אם לא התברגו גבוה במיוחד לאחר מכן. אי אפשר כל הזמן להיות טופ 10, בטח לא טופ 5, כשאתה מתחרה מול כמעט 40 מדינות ולפעמים אפילו יותר. מרבית האנשים מסתכלים רק על החלק הסופי ועל ההצלחה, מבלי לקחת בחשבון כמה משאבים מושקעים בדבר, לא רק כלכליים, גם זמן, מאמץ פיזי, תכנון מעמיק והרבה מאוד בעלי תפקידים שלוקחים חלק נרחב בנאמבר שבסופו של דבר משודר שלוש דקות. 

לסיכום, בניגוד לקולות המתנגדים לחזרה לפורמט התוכנית, אני חושבת שיש לזה לגמרי סיכוי, הכל תלוי בכמה ההפקה תהיה מכוונת מטרה והצלחה.