שנת 1943, בקיבוץ עין גב שעל שפת הכנרת, ייסדו חובבי מוזיקה חברי הקיבוץ פסטיבל מוזיקה כפתרון למרחק הגיאוגרפי שלהם מאולמות התרבות בערים הגדולות. במרוצת השנים הפך הפסטיבל, שהרפרטואר שלו התרחב גם לאופרות, מחול, מוזיקה קאמרית ותזמורתית לצד מוזיקה קלה ופופולרית של מיטב האמנים המקומיים והבינלאומיים, למוסד של ממש ולמסורת שנתית שהשנה תחגוג 80 שנות פעילות.

“הפסטיבל הפך לשמורת הטבע של הזמר העברי”, אומר קובי סיט, מנהלו האמנותי של הפסטיבל מאז 2018. “כאן, על שפת הכנרת, נולדה התרבות המוזיקלית והאמנותית הישראלית ועמק הירדן הוא ליבת הזמר העברי. זה מקום שהשורשים שלו נטועים בתרבות הישראלית והפסטיבל הפך סמל לכל הדבר הזה. יש בפסטיבל גרעין שנותן כבוד לכותבים ולאמנים ההיסטוריים ופורצי הדרך, והנוף המרהיב והאווירה הקסומה משמרים את המסורת כל כך הרבה שנים”.

השנה יתקיים הפסטיבל בתאריכים 5־2 באוקטובר בסימן 50 שנה למלחמת יום הכיפורים ויעלה מופע ענק משירי המלחמה ההיא בהשתתפות יהורם גאון, ירדנה ארזי, שירי מימון, הראל סקעת, רמי ומשי קלינשטיין, להקות צבאיות ועוד. כמו כן יתקיימו מופעי מחווה ליצחק קלפטר ולחופני כהן ומופעי אמנים כאהוד בנאי וברי סחרוף.

דוד בן–גוריון | 1963

ראש ממשלת ישראל דוד בן־גוריון מאוד אהב את פסטיבל עין גב וראה בו סמל ציוני לפולקלור הישראלי, מסורת יהודית שיש לשמר בכל מצב. גם בפרוץ מלחמת השחרור וגם בשנים מתוחות מאוד ביטחונית – הוא הורה להמשיך את פעילות הפסטיבל ושמר עליו בחירוף נפש. כחובב תרבות, נהג “הזקן” לבקר מדי שנה בפסטיבל, ובתמונה זו, מביקורו בשנת 1963, סמוך לתום הקדנציה שלו כראש ממשלה, ביצע בחדר האורחים את עמידת הראש המפורסמת שלו לעיני האורחים המתפלאים, ואחד מהם אף מחא לו כף.

בן גוריון בבית האורחים בעין גב, 1963 (צילום: אבשלום סטרוד)
בן גוריון בבית האורחים בעין גב, 1963 (צילום: אבשלום סטרוד)


דניאל בארנבוים | 1965

ב־17 באפריל 1965 נפתח פסטיבל עין גב כשלצד כוכב הפופ האמריקאי ניל סדקה, צמד הדודאים והזמרת יפה ירקוני, גנב את ההצגה הפסנתרן והמנצח הישראלי־ארגנטינאי הבינלאומי דניאל בארנבוים, אז בן 23, שנחשב לעילוי מוזיקלי בינלאומי ולגאווה ישראלית. בארנבוים התלווה כסולן לתזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של המנצח האיטלקי קרלו מריה ג’וליני. במופע ניגן בארנבוים את הקונצ’רטו בסי במול מז'ור ק. 450 מאת מוצרט וכן את הסימפוניה האחרונה של שוברט – הסימפוניה בדו מז’ור “הגדולה”.

דניאל בארנבוים, 1965 (צילום: אבשלום סטרוד)
דניאל בארנבוים, 1965 (צילום: אבשלום סטרוד)


מרסל מרסו | 1966

ב־14 באוקטובר 1966 קיים הפנטומימאי היהודי־צרפתי המיתולוגי מרסל מרסו את הופעתו הבלתי נשכחת בפסטיבל עין גב במסגרת תוכניתו הסאטירית־פוליטית “שבעה חטאי אנוש”. חלקו הראשון של המופע הסתיים בקטע הנקרא “בעל בית חרושת למסיכות” ובו החליף מרסו פרצופים בזה אחר זה וזכה לתשואות הקהל המופתע. “באתי עם תוכנית חדשה לגמרי הכוללת סאטירה על הבירוקרטיה שמבוססת על הסיפור ‘הכלוב’ של קפקא ועם אינטרפרטציות חדשות של הדמות שיצרתי ‘ביפ’ המופיעה בכל תוכניותיי”, אמר לפני תחילת ההופעה במסיבת העיתונאים של הפסטיבל, כשהוא מלווה באמרגן הישראלי ברוך גילאון האחראי על הבאתו. מי שליוו את מרסו בפסטיבל ובמהלך שהותו בת שלושת השבועות בארץ היו בני משפחתו הישראליים, כשכבר אז ריחפו העדויות כיצד הוא סייע להציל יהודים בשואה.

מרסל מרסו, 1966 (צילום: אבשלום סטרוד)
מרסל מרסו, 1966 (צילום: אבשלום סטרוד)

תיאודור ביקל | 1970

השחקן־זמר הישראלי־אמריקאי תיאודור ביקל, מחלוצי מוזיקת הפולקלור העולמית ומי שנחשב לשגרירה הבולט ביותר של מוזיקת העם הישראלית ברחבי תבל, נחת בישראל באפריל 1970 מיד בתום צילומי סרטו ההוליוודי Darker Than Amber, בכדי לקדם בפסטיבל עין גב את תקליטו החדש וה־22 במספר A New Day.  המופע של ביקל כלל בחלקו הראשון שירי עם עבריים, יידיים, צרפתיים ורוסיים ובחלקו השני מספר שירים מתקליטו החדש, בהם גרסאות כיסוי אקוסטיות לשירי הביטלס, הרולינג סטונס ודונובן.

תאודור ביקל, 1970 (צילום: מקס אליצור)
תאודור ביקל, 1970 (צילום: מקס אליצור)


 מרלן דיטריך | 1966

השמועות על בואה של השחקנית־זמרת הגרמנייה הנודעת מרלן דיטריך להופיע בפסטיבל עין גב לוו בטונים צורמים מצד חוגים בגרמניה ובפולין (הרבה לפני ה־BDS) שקראו להחרים אותה ואת הופעותיה אם כף רגלה תדרוך בישראל. למעשה, במהלך הופעתה על בימת תיאטרון ורשאי בפולין הושלכו ביצים לעברה ונשמעו קולות שהזהירו אותה מלהופיע אצלנו. האיומים לא עזרו ודיטריך נחתה בישראל ב־13 בפברואר 1966 כשזר פרחים וקהל מעריצים הדוק מקבלים את פניה. לאחר ביקור ב”יד ושם” ובבית נשיא המדינה זלמן שז”ר, הגיעה להופיע בפסטיבל וביצעה את מרבית להיטיה, בהם Lili Marlene, Come Rain Or Come Shine, Where Have All The Flowers Gone, ושיר עברי אחד שגנב את ההצגה והטריף את הקהל, “שיר התן”, שהתפרסם בארץ בשנות ה־50 בפי ידידתה ריקה זראי. את המופע סיימה במילה אחת בעברית, “תודה”.

מרלן דיטריך, 1966 (צילום: בכור (ביקו) שושן)
מרלן דיטריך, 1966 (צילום: בכור (ביקו) שושן)

 זובין מהטה | 1971

חתן פרס ישראל ומנצחה המיתולוגי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית (1969־2019) זובין מהטה ברגע ספונטני של ניצוח על התזמורת בפסטיבל עין גב בקונצרט מספר 2 שבו ניגנה התזמורת את הסימפוניה “פראג” של מוצרט ואת הסימפוניה מספר 1 של מאהלר.

זובין מהטה, 1971 (צילום: מקס אליצור)
זובין מהטה, 1971 (צילום: מקס אליצור)

 הגבעטרון | 1966

להקת הזמר של קיבוץ גבע, זוכת פרס ישראל, הופיעה פעמים רבות בפסטיבל עין גב. הפעם הראשונה הייתה בשנת 1966, אז הגיעה, חמושה במנצחה ומנהלה המוזיקלי החדש דב כרמל, לבצע שירים מתקליטה החדש “מלא כוס יין אדום” וכן הציגה בהופעת בכורה ארבעה שירים: “בוא ואשק לך”, “לכלה ולחתן” (זמר חתונה), “זמר חג” ו”אם לא תדעי”.

הגבעטרון, 1966 (צילום: אבשלום סטרוד)
הגבעטרון, 1966 (צילום: אבשלום סטרוד)


ג’ודי קולינס | 1971

זמרת הפולק־רוק האמריקאית ג’ודי קולינס הופיעה בפסטיבל בנובמבר 1971 כחלק מסיבוב הופעות בינלאומי לקידום אלבומה Whales And Nightingales. לצד שירי האלבום החדש שרה קולינס בהופעה את ביצועיה הנודעים לשירים Mr. Tambourine Man, Both Side Now, Woodstock ועוד. בתום ההופעה קיבלה פרחים וחיבוק מחבר ותיק מאמריקה, זמר הקאנטרי ג’וני קאש ששהה באותה עת בישראל לצורך צילומי סרט (The Gospel Road) ונכח כאורח בהופעתה בפסטיבל. אגב, ביקורה בארץ עשה המון רעש, לא רק בשל הפופולריות הנוסקת שלה, אלא גם כי במהלך ביקורה בישראל התאהבה, על פי מדורי הרכילות, בצלם הישראלי גיורא סלמי ובין השניים נרקם רומן קצר שהסתיים עם שובה לארצות הברית. 

ג'ודי קולינס, 1971 (צילום: מקס אליצור)
ג'ודי קולינס, 1971 (צילום: מקס אליצור)

תודה לשולה אצלן מארכיון עין גב שסייעה בהכנת הכתבה