דווקא ברגעי מלחמה, כשעולם התרבות משותק כמעט לגמרי והאומנים מחו"ל נמנעים מלהגיע ארצה, יגיע השבוע לישראל האומן הבינלאומי הפורטוגלי מיגל ז'לוטו, לצורך השתתפות בסדרת קונצרטים ברחבי הארץ יחד עם תזמורת הבארוק ירושלים. "כאומן, אני רואה את עצמי כשגריר של שלום", הוא אומר בשיחה מביתו בפורטוגל. "דרך היופי, האמנות והתרבות אני מביא לאנשים קצת מנוחה ובריחה מהמציאות האכזרית של מלחמה. זה מה שאני רוצה להביא לעם הישראלי: מפלט רגעי מהמצוקה הנוכחית, הצצה לנחמה, ותקווה שבעתיד, בתקווה קרוב, הדברים יחזרו להיות 'נורמליים', או אפילו יותר טוב – שיימצאו התנאים כי יימצא שלום בר קיימא. אני יודע שזה נשמע אוטופי לרובכם, שחיים כרגע את הרגע הנורא הזה, אבל תפקוד האומנות הוא לרוב בדיוק זה: דלת ליקום מקביל, שבו הדברים נכונים באופן קסום והסבל אינו קיים".
ז'לוטו משמש כמנהל אמנותי וכמנצח של אנסמבל לודוביצ'ה הפורטוגלי שאותו הקים, נגן קונטינואו אורח עם הרכבים יוקרתיים של מוזיקה עתיקה ברחבי אירופה, וסולן-רסיטליסט. הוא כיום אחד המומחים הפורטוגלים הידועים לכלי מקלדת היסטוריים. כשהוא נשאל מה הוא חושב על הקהל הישראלי, יש לו דעה שהיא גם סוג של מסר לקהל. "הציבור הישראלי יכול להיות מאוד חם ונלהב, אבל הוא גם מאוד תובעני", הוא אומר. "אנשים רבים, במיוחד הדורות הוותיקים ביותר, זכו לחינוך מוזיקלי טוב מאוד. הם יודעים מה טוב, והם רגילים לביצועים הטובים ביותר. עבור מוזיקה מוקדמת או בארוק ספציפית, זה קצת יותר מורכב, כי לעתים קרובות אנשים לא מכירים כל כך סגנונות מסוימים או מלחינים מסוימים, אז בתור מבצע מיוחד אני מרגיש שקשה יותר 'לשכנע' אותם ביופי ובערך של המוזיקה הזו. ישראלים לא מאוד אוהבים מוזיקה עצובה או איטית. אני פורטוגלי, ובפורטוגל אנחנו מאוד נוסטלגיים, אנחנו מאוד אוהבים שירים עצובים; בישראל מספיק שיר אחד עצוב - ונראה שאנשים מעדיפים לעבור מיד למשהו שמח יותר".
התרעות פיקוד העורף