המוזיקה הישראלית משופעת בכישרונות רבים וברוכים, אבל נדמה שבכמה ז׳אנרים היא לוקה בחסר. למשל בפופ נשי. לכן כשקיבלתי ליד את הסינגל החדש של צליל דנין, City Friends, התרגשתי, כי נראה לי שסוף-סוף נמצא הקול החסר בנוף המקומי. פופ אלקטרוני משובח, או כמו שאומרים מנהליה במידה רבה של צדק: סאונד אלקטרוני מפולפל, שעובר דרך פילטרים ממעמקי ים התיכון. או במילים אחרות-וואו.



הסינגל נוטף סטייל בינלאומי - מהצלילים, מהאנגלית המדויקת, מהתלבושות, עד הקליפ המושקע שמרחיק לטוקיו הסואנת. כששאלתי את דנין אם כל זה מכוון, היא ענתה: ״אני חושבת שבקרוב יהיה ניתן להגדיר את המוזיקה שלי גם כישראלית, אבל היא לגמרי מכוונת לכולם. אנחנו חיים בכפר גלובלי, וזה רק טבעי שארצה שהמוזיקה שלי תנוגן בכל מקום. אני כן חושבת ומקווה שהמוזיקה שלי תתבלט בחו״ל, כי יש בה הרבה נגיעות מזרח תיכוניות, שלנו בארץ אולי פחות מורגשות, אבל בחו״ל הן בולטות ומשמעותיות״.
 
לגבי הקליפ המושקע היא אומרת: ״זו רק טעימה מהדברים היפים שאפשר ליצור בפופ, והוא נראה כמו שקליפים נראים בכל העולם. אני חושבת שאין מספיק קליפים כאלה בארץ, כי המצב הכלכלי לא כל כך מאפשר זאת. לשמחתי הצלחתי להפיק קליפ כל כך מקצועי בעיקר כי במהלך שנות ההפקה שלי רכשתי חברים ואמנים טובים שהתמסרו לזה, והלכו איתי באמונה מאוד מרגשת״.
 

בשנים האחרונות דנין עבדה בתחום בעיקר מאחורי הקלעים. היא הייתה מפיקה בעולם הטלוויזיה, האמנות והמוזיקה, ניהלה את האנג׳לסי בתחילת דרכם וכיום, לצד המוזיקה, היא מנהלת הפקות ב״יפו קריאטיב״ - לייבל תוכן ובית הארחה ליוצרים, אמנים ויזמים מכל העולם, או כפי שהיא מכנה אותו: ״חלקת גן העדן שלי״.
 
״היה לי ברור שאני הולכת לעסוק בתחום המדיה והאמנות, כדי ללמוד אותו מכל צדדיו, וכשיגיע הרגע שלי, אוכל לדעת ולפקח על הפרויקט גם במובן ההפקתי״, היא מסבירה.
 
באלבום השלישי של להקת מטרופולין אירח יוצר הפרויקט, עופר מאירי, את דנין בשיר ״אתה גומר אותי״, שזכה לשבחים מקיר לקיר. בנוסף השתתפה גם במסע ההופעות של הפרויקט. ״מטרופולין הייתה בשבילי מתנה מהיקום: בדיוק כשהזדקקתי לסימן בדרך, הפרויקט הזה נכנס לחיי״, היא אומרת.
 
״עופר מאירי הוא לא סתם אחד המפיקים היותר מוצלחים ובולטים בארץ, יש לו גישה מאוד נעימה ומאפשרת ביצירה. הוא נתן לי המון מקום להתבטא, ובאותה הזדמנות כיוון אותי. עופר פתח את הדלת למוזיקה אלקטרונית איכותית בארץ, מה שמאוד עזר לי בדרכי, ונתן לי גב שאפשר להוציא בארץ מוזיקה קצת יותר פופית-אלקטרונית, אפילו שאין אותה כמעט בארץ״.
 
לא חיכית לאלבום, ובחרת להוציא אי.פי קצר של שלושה שירים. מדוע?
״היה לי ברור שאני לא רוצה להוציא אלבום. לא הלהיט אותי לאסוף עשרה שירים ולהפיק אותם בתוך אותו עולם. אני חושבת שאלבום הוא רלוונטי לאמנים מז׳אנרים מסוימים. בפופ זה עובד מעט אחרת. כל העבודה מאוד מהירה וחדה, ותמיד צריך לספק את הסאונד הבא. יש שירים שמתאימים לקיץ, ויש שירי חורף מתחת לפוך. אני רוצה לספק את המוזיקה שלי בזמן הכי נכון לה״.

מה הצעד הבא?
״הדבר הכי חשוב ומרגש שאני בדרך אליו הוא הפקת ההופעה הראשונה, שתהיה בפורמט קצת שונה מהרגיל. בנוסף נפיק שני קליפים לשירים הבאים ונסיים את ההפקה של האי.פי הבא, שהולך להיות כולו בעברית, בהפקה של ספנסרוסו. אף על פי שהוא בעברית, גם הוא יהיה מאוד בינלאומי. בעיני, השפה היא לא מחסום, כי המילים הן נכתבות מאותו מקום. ההפקה הזאת תוכל לפתוח לי דלתות גם בארץ וגם בחו״ל״.