לא מעט דברים אפשר לספר על השיר "בית", סינגל חדש שהוציאה לאחרונה לירון בן שמעון, מתוך האלבום הבא שלה, "כל חלומות העולם", בהפקתו המוזיקלית של הגיטריסט מאור ויזל. אפשר לספר שמדובר בטקסט על נער או גבר הומוסקסואל, הנאלץ לעזוב את ביתו. אפשר לספר גם על הפרגונים מקיר לקיר שמקבל השיר, ועל העובדה שמזה כמה שבועות צועד ה"בית" בעשירייה הפותחת של השירים שטוחנים את תחנות הרדיו האזורי. ואפשר פשוט לספר שאהובה עוזרי, אגדה מהלכת, משתפת פעולה עם בן שמעון בשיר הזה. לא רק בתור נגנית הבולבול טרנג, הכלי ההודי שאי אפשר לטעות בצלילו המיוחד והחודר, אלא גם במתן טיפים לגבי השירה של בן שמעון.

"הכרתי את אהובה במקרה, כששידרתי ברשת ג' וראיינתי אותה על שיר חדש שהוציאה", מספרת בן שמעון, שבין היתר גם מדבבת סרטים מצוירים. "נוצר בינינו חיבור חזק מאוד, גילינו שיש לנו חבר משותף (המתופף שלומי אורון, ח"ל) והפכנו פתאום לחברות. הזמנתי אותה להופעה שלי ב'לבונטין 7', ומאז אנחנו משתפות פעולה".

עוזרי: "לירון ביקשה שאצטרף אליה לאחת ההופעות והסכמתי כמובן. מאוד נהניתי ואמרתי: 'למה לא?', אם יש עוד הופעות שלה, אשמח לבוא להתארח שוב ובאהבה רבה. הרבה יותר מעניין אותי לעבוד עם אמנים מתחילים. אני לא מחפשת לעבוד דווקא עם זמרים מפורסמים".

יש כאלה שירימו גבה על כך.

"ואני דוגלת בזה. אני כבר בת 67, יש לי ניסיון, אז למה שלא אתן מעצמי לדור הצעיר? בטח אם יש להם עניין בזה. אנחנו האמנים צריכים המשכיות. חוץ מזה, ברדיו צריכים להשמיע יותר זמרים חדשים. 40 שנים עברו, ועדיין משמיעים כמעט את אותו הדבר. חס וחלילה, זה לא שאני לא אוהבת - אבל אם לא נותנים סיכוי למישהו מתחיל שיש לו שירים טובים, אז בסופו של דבר הוא מחליף מקצוע ונעלם. חבל על זה". 




בקרוב תוציאי בעצמך אלבום חדש, שבו זמרים צעירים שרים משירייך. מה את מוצאת בצעירים?

"קודם כל, אפשר לתת המון ביטחון והכוונה לזמרים כאלה, מה שאולי יעליב זמרים יותר ותיקים. פה זה בדיוק להפך. חוץ מזה, לא תמיד מוצאים כישרונות בקלות. יש המון זמרים מתחילים, שרואים מול העיניים את הפנטזיה של להיות גדול ולהרוויח כסף. כאלה לעולם לא יצליחו. לירון, למשל, יודעת שהיא רוצה להיות זמרת ויוצרת. אפשר לראות את זה בחזרות שהיא עושה ואחר כך בהופעה. נכון שהיא עדיין לא מבושלת לגמרי עם הסגנון שמתאים לה, אבל היא בהחלט בדרך הנכונה. דברים כאלה לא קורים במכה, צריך לתת להם זמן לקרות".

בן שמעון: "אהובה צודקת, נכון שאני עדיין בחיפושים, אבל בהחלט מצאתי את עצמי בשיר הזה".

עוזרי: "אני מאמינה באיכות, ואת זה משיגים אם עובדים על שיר לאט לאט. יש כאלה שאומרים שהם כותבים שיר בדקה. אני לא מאמינה שזה אפשרי, אם רוצים משהו שיחזיק לאורך שנים, ולא לכמה שבועות. אתה יודע כמה עבדתי על הפתיחה של השירים באלבום שלי? ברגע שיש מנגינה טובה, העיבוד לוקח זמן. למילים אני לא מתייחסת יותר מדי. המוזיקה, עבורי, היא העיקר. את הטקסט אני לפעמים משנה רגע לפני המיקס".

אהובה, מחלת הסרטן, שבגללה נאלצת לעבור כריתה של מיתרי הקול, גרמה לך להסתכל על החיים אחרת?
"לגמרי. כל הזמן אני בבדיקות, אבל אחרי תקופת ההחלמה ההיא, הרגשתי שנולדתי מחדש, רק בלי רחם. אני מסתכלת רק על החיים, יש לי רצון גדול לחיות. זה גם קשור לעבודה שלי עם צעירים, שאומנם תמיד הקפדתי עליה, אבל המחלה גרמה לי לשינוי תודעתי, ואני רואה בזה עכשיו שליחות. זה בכלל לא משנה לי על איזה שיר אני עובדת, ואתה בטח זוכר שניגנתי עם הדג נחש ('שירת הסטיקר', ח"ל). העיקר לתרום מעצמי".

לירון, למה חשבת שאהובה תתאים לעבוד איתך על השיר הזה?
בן שמעון: "כשאני ומאור (ויזל) עבדנו על השיר הזה, מיד חשבנו שאהובה צריכה לנגן בו. ממש שמענו אותה נמצאת שם. יש בו נוסטלגיה לפעם, מסע כזה של היזכרות בעבר ובקשר הקרוב של הדמות בשיר עם אמא שלו".

עד כמה מרגש אתכן לעבוד יחד?
עוזרי: "אני מאמינה בלירון ובמה שעשינו יחד. זה שיר יפה עם מנגינה יפה. אני מאחלת לה שהוא יצליח ואין סיבה שזה לא יקרה - בטח עם הרצון והיכולת שלה".

בן שמעון: "מעבר לזה שאהובה מלמדת אותי פיתוח קול וטכניקות של שירה, למעשה אפשר לומר שגדלתי על האלבום שלה 'צלצולי פעמונים'. אחי השמיע לי אותו כשהייתי בת 17, ועכשיו, כשאני משתפת איתה פעולה, מבחינתי זה סוג של הגשמת חלום. זה מטורף. אני לא מאמינה שזה קורה לי". 

לירון בן שמעון בהופעה, 22.7, "עשן הזמן", באר שבע