את הקטע שהכי מזוהה ,Remembering, כתב הקונטרבסיסט, היוצר והמלחין הבינלאומי אבישי כהן לפני כ־12 שנים. ״תמיד כשאני מתחיל לנגן בהופעות תו וחצי ממנו, אנשים מריעים כאילו מדובר בלהיט של הביטלס. ליצור להיט, עבורי, בוודאי כזה שהוא אינסטרומנטלי, זאת הגשמת חלום״, מציין כהן.

 
היצירה הזאת - שגרפה קרוב לשני מיליון צפיות ביוטיוב עד היום - נכתבה בניו יורק. באפריל 2005, כשהאלבום יצא, כהן כבר היה עולה חדש־ישן בישראל. זאת אחרי שכמעט מיד אחרי שירותו הצבאי, הוא הלך לחפש אתונות בניכר, ואחרי עבודה קשה נמשח למלוכה על ידי צ׳יק קוריאה, שגם צירף אותו לסיבוב הופעות הטריו שלו. ״ניו יורק היא עיר קשה, שתאכל אותך חי אם לא תגיע אליה בשיא האנרגיה שלך, בשלב הנכון של חייך - כמו שאני מרגיש שעשיתי, כשאתה מצויד בשילוב של סבלנות, תעוזה, אומץ ורעב גדול״, מספר כהן. ״החיים שם בנו לי את היסודות האיתנים שהלכו איתי מאז לאורך כל החיים. אין אף אחד שייתן לך לבכות על הכתף שלו שם. אתה בא מתוך מטרה מסוימת ואם לא - עדיף שתחזור לארץ״.
 
בסופו של דבר, חזרת הביתה.
 
״כן, הבסיס שלי הוא כאן, למרות שאני לא נמצא בארץ במצטבר יותר מחצי שנה בכל שנה, כי אני בסיבובי הופעות כל הזמן. זה קרה גם כשגרתי בניו יורק, אלא שאז החלטתי שאם אני ממילא נמצא בפסטיבל אחד גדול כל השנה, עדיף לי להיות קרוב למשפחה שלי בישראל״.
 
חוד החנית
 
השיבה לארץ הוציאה מכהן ב־2008 את ״שעות רגישות״, אלבום שכלל לראשונה גם שירים בעברית שכתב, כמו גם פיוטים מהמקורות. שנה אחר כך יצא Aurora, שכלל שירים באנגלית, עברית, ספרדית ובשפת הלדינו - במה שהיווה המשך ישיר לאלבומו הקודם, שם שרה אמו אורה, ששורשי משפחתה מגיעים עד לגירוש ספרד.
 
מאז המשיך כהן להשתעשע ולמתוח גבולות, ואף הוציא כמה גרסאות כיסוי לשירים עבריים ישנים. אלבומו ה־15 שיצא זה מכבר, From Darkness, הוא יצירה הומוגנית שמחזירה את כהן (מלווה בפסנתרן ניתאי הרשקוביץ ובמתופף דניאל דור) לג׳אז הניו יורקי הפשוט. לכן, אין יותר מתאים מהאלבום הזה לעמוד בחוד החנית של המופע הטרנס-אטלנטי המיוחד שלו: Avishai Cohen's New York Division, שייפתח פה אצלנו באמפי שוני בבנימינה - רגע לפני המראות לפסטיבלי הג'אז הכי נחשבים באירופה. זאת כאשר לצד הטריו של כהן, יתארחו חברים ותיקים מסצנת הג׳אז הניו יורקית, שאיתם הקליט והופיע בעבר: הגיטריסט הבינלאומי קורט רוזנווינקל, החצוצרן המוערך דייגו אורקולה, ונגן הטרומבון הווירטואוז סטיב דיוויס.
 
״עם החבר'ה האלה יש לי היסטוריה שהתחילה לפני 20 שנה, והתגבשה במשך יותר מעשור, עד שחזרתי לפה״, משחזר כהן. ״הם מהווים ייצוג נאמן של אנשים מאוד מיוחדים, ששייכים לתקופה מאוד מיוחדת ביצירה שלי. זה מאוד מתאים לסיבוב ההופעות הקרוב, מאחר שאני רוצה להביא, לצד החומרים החדשים, גם מין רטרוספקטיבה לחומרים הישנים שלי״.
 
איזו משמעות יש לשם שבחרת לאלבום החדש שלך?
 
״קודם כל מדובר מבחינתי באלבום מאפלה לאור גדול. כהן בעל קו אחיד, שכולו כמו סוויטה אחת בעל קו ליניארי, שבה כל קטע קשור לאחר. לבחור שמות לשירים, או לאלבומים, זה כמו לתת שם לילד. יחד עם זאת, לא תמיד יש לשמות הקטעים האינסטרומנטליים משמעות מיוחדת. למשל לקטע Almah Sleeping, קראתי כך כי בתי עלמה נרדמה לצדי כשכתבתי אותו. עם זאת, נראה לי מתאים לקרוא לאלבום ולקטע מתוכו From Darkness, 'מתוך אפלה' - אף על פי שהרצועה האחרונה היא ׳סמייל׳ של צ׳רלי צ׳פלין. זה חלק ממשפט שאמר לי המנהל האנגלי שלי, אחרי שסיפרתי לו על משהו ספציפי, אומנם לא טרגי במיוחד, אבל בכל זאת, שמאוד הפריע לי: From darkness come a great light. באותו הרגע, המילים הללו מאוד עזרו לי להתמודד עם הסיטואציה, ולכן הן נשארו חרוטות אצלי בראש. למעשה, כשחושבים על זה, אנחנו נולדים מאפלה לתוך אור - ושני הדברים חיים יחד בשלמות, כי אחרי הכל, אחד לא קיים בלי האחר״.
 
מה דעתך על מלחמת התרבות שמתחוללת כאן לאחרונה?
 
״אני לא בן אדם שכל העניין המוזיקלי שלו בארץ, ככה שאני, אולי, מסתכל על זה מבחינה רוחנית. הרעיון של צנזורה, או שליטה של המדינה על המקום הרך והחשוב של אמנות, לא מסתדר לי כל כך. אני מקווה שזו רק הפגנת שרירים מצד אנשים מסוימים, ואחרי הכל, הדברים ישובו לאיזון הגיוני. הסיבה שמישראל יוצאים המון אמנים מוכשרים היא בגלל החיים המתסיסים פה, שיוצרים טריגר ליצור אמנות, ולכן גם להרים את הראש מעל לקושי היומיומי, ולרומם את רוחם של כל מי שגר פה. כולל, אגב, פוליטיקאים. ברגע שמתלבשים על חופש היצירה והביטוי, אחד הדברים הכי חשובים שעוד נשארו פה, נשארים רק עם הקושי, בלי אפשרות לבטא אותו, מה שלא ייתכן. בכלל, אני לא מאמין שאפשר לנתק פוליטיקה מהאמנות, בטח לא בארץ, כי כולנו משפיעים ומושפעים ממנה״.
 
אז אחרי שחקרת כל כך הרבה מחוזות מוזיקליים, חזרת לג׳אז המוכר והטוב שלך?
 
״להפך, עוד לא ראית כלום. גם לא בהקשר של הלדינו. בשנה הבאה אני מתחיל פרויקט תזמורתי, שכבר יש לו לו״ז בכל העולם, ובטח יגיע גם לפה. אלה יהיו יצירות אינסטרומנטליות שמאגדות את כל המאוויים שלי, ממוזיקה אפרו-קובנית, דרך מוזיקה ערבית, מוזיקה ישראלית, לדינו, ועד למוזיקה מזרח אירופית. עבורי, הכל חי וקיים מאותו מקום של התשוקה הרבה שיש לי למוזיקה״. 
 
Avishai Cohen's New York Division - מופע חד פעמי עם הרכב טרנס־אטלנטי, 4.7, מוצ״ש, 21:00, אמפי שוני, בנימינה