בעידן תחייתו המחודשת של ההיפ הופ הישראלי בולט מעל כולם שמו של פלד, שכבר יותר מעשור חורש במות בכל הארץ ומצליף תורה הסוחפת עמה ים מעריצים מצפון עד דרום. אחרי שת"פים מרעננים עם אסתר רדא, שב"ק ס', סאבלימינל, לוקץ', מייקל בנסון (משינה), אירוח בלהיט של הדג נחש "הכל יסתדר", חימום בהופעתו של דמיאן מארלי בקיץ האחרון ואלבום הבכורה "ח.ר.ק.ו.ת" (2012), עכשיו הוא מוציא לאור את אלבומו השני "הכל עליי".

"'הכל עליי' זה אלבום הסולו השני שלי", מספר פלד, "ובאמת הרגשתי שבאלבום הזה הכל נמצא על הכתפיים שלי. אם אני לא אדאג לעצמי, אף אחד לא ידאג לי. אם אין אני לי, ת'יודע. קשה לי לכתוב ולשיר על נושאים כלליים או לנסות לחנך פה מישהו. מה שאני רואה, מה שאני חווה ומה שאני מרגיש זה כל מה שיש לי להציע למאזינים, וזה מה שתשמעו באלבום הזה".

באלבומו החדש לוקח פלד את הכתרתו משכבר הימים כ"ילד הרע של ההיפ הופ הישראלי", ומייצב עצמו כאחד מאמני ההיפ הופ המשפיעים בארץ, כמו גם אחד ממעצבי הסאונד של הז'אנר המקומי. עם אורי שוחט ומיכאל כהן על ההפקה המוזיקלית ועל טקסטים חריפים ובוגרים, המתהדרים ברפרטואר מושגים ישראלי עשיר - "הכל עליי" הוא לא פחות מיצירת מופת היפ־הופית.

למה יצא לך שם של "הילד הרע של ההיפ הופ הישראלי"?

"אני חושב שזה קשור אולי לקליפים שלי. יש שם הרבה תכנים שאי אפשר לראות בפריים־טיים של ערוץ מסחרי. היה לי קליפ שאפילו יוטיוב הורידו בגלל התוכן שלו. בתכלס, בהשוואה לראפרים מחו"ל, אני לא עושה משהו קיצוני. אבל בהשוואה לראפרים בארץ, שהם קצת חנונים אולי, אני נחשב לילד רע. לא אכפת לי איזה שם ידביקו לי, כל עוד הם מתייחסים ברצינות ליצירה שלי".

אתה הולך על הפקות גדולות ומסחריות ומשתף פעולה עם אמני מיינסטרים. מה בעצם מחתרתי בך?

"כל דבר שעשיתי עד היום היה מסחרי. הרבה אנשים חושבים שהיפ הופ טהור צריך להיות מחתרתי, אבל לדעתי זו מוזיקה שחייבת להיות מיינסטרים. זאת מוזיקה לעם. לא מוזיקה למוזיקאים. לא משנה לי אם זה רוק, טראנס, האוס או היפ הופ, זה צריך להיות טוב. יש הרבה מוזיקת מיינסטרים בארץ שהיא פשוט גרועה, ואת זה אני מסרב לעשות. אולי זה מה שמחתרתי בי".

מלבד היותו ראפר וכותב, פלד גם מצטיין בתחומי מדיה נוספים: הוא במאי קליפים מוערך וביים קליפים לשב"ק ס', הדג נחש, שי צברי, התקווה 6, אקסום ואחרים. הנחה את תוכנית הטלוויזיה "רעש" (ערוץ 24) והגיש פינה בתוכניתו של גיא פינס ברדיו FM 99.

אתה עושה הרבה שיתופי פעולה. איך נוצרים הקשרים עם האמנים השונים?

"יש אנשים שאתה פוגש לשיחה של כמה דקות, ומרגיש כאילו הכרת אותם כל החיים. אלו האנשים שאני רוצה ליצור איתם. אני בנאדם שתמיד יודע מה הוא רוצה מעצמו, אבל מצד שני אני שונא להיות לבד, אז תמיד כיף לשתף פעולה עם עוד אנשים. לדוגמה הדג נחש - שזו כבר פעם שלישית שאני יוצר איתם שיר, וכל חזרה או סשן שלנו מרגיש לי יותר כמו ארוחה משפחתית, ופחות כמו עבודה".

אנחנו שומעים הרבה בשנתיים האחרונות על תחיית ההיפ הופ. מה בעצם גרם לגסיסה שלו לאורך כמעט עשור? ומדוע הוא זוכה לעדנה מחודשת?

"ההיפ הופ אצלי תמיד היה חי ובועט. תמיד הרגשתי מהרחוב ומהקהל שהוא חי ונושם גם אצלם. הגאות והשפל מגיעים יותר מהתקשורת, שכרגע מחליטה יותר להתייחס לאנשים שיוצרים את המוזיקה הזו בארץ, וכיף לקבל את החיבוק הזה. אבל כמו שזה עולה, ככה זה ירד שוב, והתפקיד שלי כיוצר זה להמשיך לפמפם ולהחיות אותו שוב מחדש. כי זו המוזיקה שאני הכי אוהב. גם בתקופות שלא הכי משתלם לי".

ההשקה החגיגית לכבוד האלבום תתקיים ב26/4 , 20:30, בבארבי אורחים: הדג נחש, הקבינט, קפה שחור חזק, הוד מושונוב