מהרגע הראשון אתה מרגיש שקוף/ הן דרכך רואים, אתה לא נראה/ יש לך נשמה, כבר לא נשאר גוף/ כן, הם עושים אותך שקוף מהתחלה".

כך שר אלברט (בבר) עמר לפני 27 שנה על בימת פסטיבל ישראל, והוציא לאור את המושג "שקוף", שמם של אלבומו היחיד עד היום ושל מופע מוזיקלי שיצר עם המחזאית דניאלה כרמי והמלחין אלדד לידור. עכשיו הוא שב עם ה"שקוף" הזה, הפעם בהפקתו המוזיקלית של ירון בכר. הבכורה הייתה ביום חמישי האחרון במועדון אלמא בזיכרון יעקב.
 

"לכל אחד מותר להיות שקוף ואין בעיה כשהשקיפות נשלטת", סבור עמר. "לעומת זאת, יש בעיה כשלוקחים ממך את החירות ועושים אותך שקוף. כשאני רואה את השקיפות של נערים שבהם אני מטפל, אני רואה שם את עצמי כפי שהייתי בגילם, מזדהה איתם הזדהות טוטאלית ורוצה לחבק אותם. תוך כדי זה צף ועולה מה שהתנסיתי בו בעבר. במיוחד מקומם אותי לראות שבמקום לדאוג לשיקום חבר'ה כאלה, פשוט שופטים אותם".
 

המופע "שקוף" היום זהה למופע ההוא?

"קשה להגיד שזה בדיוק אותו המופע. בכל זאת עברו 27 שנים. המונולוגים קיבלו הרבה יותר רכות. אז הכל היה עדיין טרי והייתי בחיים בשלב של הבעיטה, אם כי היה מי שכתב שהבעיטה הייתה ורודה".
 

עמר (60), בן למשפחה ברוכת ילדים יוצאת מרוקו, גדל בפרדס חנה, מקום מגוריו גם כיום. "אבא שלי עבד בעבודות דחק בקרן קיימת ועם אמי, עליה השלום, עבדתי מגיל 12 בחקלאות אצל חקלאי במושבה, כולל קטיף, גיזום, זיבול וריסוס", הוא נזכר.
 

עם חבריו היה מתגנב לקיבוץ גן שמואל השכן, שם חטף לא מעט מכות ו"אפילו לקחו אותי למעצר בחדרה, אחרי שהפרענו". לדבריו, לא נשאר עם משקעים משם. "לא היינו אז בדיוק חמודים", הוא מודה. "היינו ילדים שובבים. אבל כשהתבגרתי והתחלתי להיות מדריך נוער, אמרתי לעצמי שאני לא יכול לנקום. הקדוש ברוך הוא עושה את החשבונות שלו. לימים הוא זיכה אותי בחברות עם אברהמ'לה, איש חינוך מדהים מהקיבוץ, שסייע לי רבות בעבודה שלי עם נוער".
 

עמר הוא בוגר בית ספר יסודי ממלכתי דתי והמשיך לישיבה. צבא? - "בגיל הצבא הייתי במצב מאוד קשה עם עצמי, מפוצץ בסמים וכועס על כל העולם. לאחר שזה כמעט הרג אותי, בגיל 19 וחצי כבר הייתי 'נקי' לגמרי. השחרור מהצבא היה המכה הכי משפילה".
 

איך יצאת מזה?

"לא תאמין. בגיל 21 קיבלתי מכתב מרפול, שקרא לי להתגייס. אתה יודע מה זה היה בשבילי לחזור לשכונה במדים? עשיתי שירות מלא בתותחנים ולא היה מאושר ממני. כשסיימתי את הצבא, הקמתי בשכונה תיאטרון קהילתי עם הבמאי רמי רוזן. נולה צ'ילטון באה לראות את ההצגה שלנו, התרשמה ואמרה: 'תבוא איתנו לקריית שמונה, שם אנחנו מתחילים פרויקט'. ה'אנחנו' היו חבר'ה שכבר למדו משחק".

 

כמעט התעלפתי

"נולה היא דמות מאוד משמעותית בחיים שלי", מציין עמר. "כמו אמא, היא לקחה את כל האימפולסים שלי, שהיו מעוכים לגמרי, כמעט עד לרמה של נייר דק, והעמידה אותי מחדש על הרגליים. 'בבר תמיד כמו הבן שלי' - הייתה אומרת. כשגמרנו את הפרויקט בקריית שמונה והיא אמרה 'עכשיו אתה בא איתי לחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב', כמעט התעלפתי. 'אין תיכון, אין בגרות, אין כלום', ניסיתי להסביר לה. שום דבר לא עוצר את נולה. באמת אין בגרות, אבל יש תואר ראשון".
 

דרך בלתי שגרתית עבר עמר הבלתי שגרתי. בעוד שחבריו מפרויקט קריית שמונה היו לאושיות בתיאטרון, הוא מיצה את כישוריו ב"שקוף", מופע חייו, שממנו שב לפעול עם בני נוער. "בשביל מה למדתי?", הוא תוהה, "בשביל להיות כוכב ולהתחיל להופיע, ולעשות תקליט ועוד תקליט? באתי להרים הצגה באקי"ם והמשכתי לפעול שם 12 שנה בהתנדבות".
 

לפני 17 שנה החל עמר בתהליך של חזרה בתשובה, כשלראשו כיפה שחורה גדולה. בכך סגר סוף־סוף מעגל עם אחיו, הרב שלמה עמר, מי שהיה הרב הספרדי הראשי, ואמר על "בבר" שהוא כה אוהב "אחי הוא אדם עם אמונה ועם עקרונות. אם הייתה לו תקופה עם קצת חלישות, עכשיו הוא, ברוך השם, חזר לעצמו". 
 

"בחיים אחי, רבי שלמה, לא אמר לי מילה בכיוון של חזרה בתשובה", טוען עמר. "זאת, כשהייתי נוחת אצלו, בלב בני ברק, עם כל התלתלים והגיטרה על הגב. רק חיבוקים ואהבה קיבלתי ממנו. אדם לא יכול לגרום לזולתו לחזור בתשובה. הרי זה משהו שבא מתוך הבן אדם עצמו".
 

והבן אדם, ברוך השם, יש לו חמישה ילדים מטל, רעייתו הנוכחית, כולל ילדון בן 4 וחצי, לצד שני ילדים גדולים מקשרים קודמים. ילדים זה שמחה, יודע עמר מהתנסות אישית. למחייתו הוא מלמד משחק בסמינר הקיבוצים. "מאיציק (ויינגרטן) ומדליק (ווליניץ), שני האהובים שלי, לא אפרד אף פעם", מבטיח עמר.
 

תחזור לפסטיבל ישראל?

"חזרתי לפני עשור עם 'גנאווה', מופע חד־פעמי, שהתבסס על מוזיקה צפון אפריקאית שקיבלתי מאמי. פעם בכמה זמן אני יוצא במופע, אבל רוב ההופעות שלי הן עם הגיטרה על אש קטנה, כשהסיפור של 'שקוף' הולך איתי כל השנים".
 

איך נראה לך קמפיין "השקופים" של ש"ס בבחירות האחרונות?

"מאז שיצאתי עם המופע 'שקוף' היו שימושים שונים במונח. ש"ס פנו אלי בבחירות האחרונות וביקשו להשתמש בשיר 'שקוף' לתעמולה שלהם. לא יצא. אני לא בפוליטיקה ולא התערבתי. השימוש במונח שקוף כבר לא בשליטתי, והשקופים של ש"ס הם לא השקופים שלי. אבל אם המושג 'שקוף' לא היה רלוונטי גם היום, לא הייתי עושה אותו עוד פעם"