אבנר שטראוס מחזיק את אוסף המשרוקיות הגדול במדינה, הוא נינו של הפילוסוף הדגול מרטין בובר, ונחשב אבי הבלוז בישראל. בצהרי שישי הוא יחגוג 45 שנות בלוז בהשקת אלבומו השמיני, "לחברים בלבד". שטראוס (62), אמן מחונן עם קבלות מוכחות, מצליח איכשהו להתחמק לרוב הציבור מתחת לרדאר. זה מתסכל? - "יש לי כובעים אחרים, כמו הופעות במערכת החינוך וכמו נגינה בסוגי מוזיקה נוספים, כמו ג'אז ופלמנקו, שמונעות ממני מלהיסחף בתסכול".

מה הרחיק אותך מהרוקנרול, שבו התחלת את דרכך המוזיקלית?

"בגרות מוזיקלית. זאת לעומת רבים אחרים, שבמרוצת השנים לא משדרגים את הטעם שלהם ונשארים תקועים בעבר. בכך אשמה מערכת החינוך, שמציפה את התלמידים בהמון מספרים ונוסחאות של מתמטיקה, במקום להקנות להם ערכים תרבותיים".

אולי כדי לתקן את מה שהוא רואה כחסר בערכים האמורים, הקים שטראוס את המיזם "סל תרבות שטראוס", ובעזרתו הוא מפיץ מופעים בשישה תחומי תרבות בבתי ספר ברחבי הארץ. ראשיתו הייתה במופע שהריץ עם הזמרת שבחיה בת ישראל, מהעבריים של דימונה.

אתה התחליף של "אמנות לעם", שהתפרק?

"אני לא תחליף של אף אחד. אני והצוות שלי עושים בשקט מה שצריך לעשות, תוך כדי שמירה על איכות ועל פלורליזם תרבותי. מקצרין ועד אילת".

לא כל כך יודעים על זה.

"כי מה שמעניין אותי זאת תרבות, בעיקר מוזיקה, ולא יחצנות לשמה. מה לעשות, אני אוהב את הבמה, אבל לא כל כך את אור הזרקורים".

בדרך לראיון איתך שמעתי אלבומים שלך, ואיכשהו נזכרתי במאיר אריאל.

"מאיר אריאל היה ידיד טוב שלי. חבל לי שהוא היה צריך למות צעיר כדי שיכירו אותו. ואני אומר את זה כמי שהופיע איתו בלא מעט הופעות, שבהן בקושי קוששנו מניין. אני זוכר שיחה איתו ב־95', ארבע שנים לפני מותו, שבה אמר שהיה מדוכא מאיך שלא הלך לו, וחשב להרים ידיים בכל הנוגע להוצאת אלבומים. 'לא ראיתי מזה גרוש', הוא התלונן והלך לעשות עם הגיטרה שלו את האלבום 'רישומי פחם'".

מדוע מאיר אריאל התגלה רק אחרי מותו?

"כי המוזיקה המזרחית והמוזיקה הדתית של הפיוטים כבשו את הארץ, וכמעט לא השאירו מקום לאחרים. אבל מה אני מתלונן כשיש אלפי אמנים ישראלים בברלין, בשעה שראש הממשלה לא עושה שלום עם הפלסטינים, כשהשלום המיוחל יכול להיות הדבר הכי חשוב במדינה הזאת".

על הרקע הזה אתה בא לשיר בלוז.

"זה מה שאני יודע לעשות. אני מביא בלוז מכוורת הצער והשמחה".

יכולה להיות שמחה בבלוז, המזוהה בעיקר עם צער ועצב?

"הבלוז התחיל דווקא משמחה, כשאנשים היו מתאספים יחד ושרו מהלב. אולי כי הבלוז הוא בעצם המצאה יהודית. תשמע את הבלוז שלייזר לויד ואלי מגן שרים ומנגנים - ותבין".

אבנר שטראוס, 15.7, שישי, 21:30, בית היוצר, האנגר 22, נמל תל אביב