הזמר האגדי וכותב השירים לאונרד כהן הלך הלילה (שישי) לעולמו. כהן, שהשפיע בתרומתו לעולם המוזיקה המסתכמת בחמישה עשורים, מת בגיל 82. בדף הפייסבוק של הזמר פורסם: "בצער עמוק אנו מדווחים כי המשורר האגדי, פזמונאי והאמן לאונרד כהן הלך לעולמו", נמסר בהודעה. "איבדנו אחד מבעלי חזון המוזיקה הנערץ ביותר והפורה ביותר. אזכרה תתקיים בלוס אנג'לס במועד מאוחר יותר. משפחתו מבקשת לכבד את פרטיותה בזמנם הקשה". סיבת המוות לא נמסרה. 

בנו אדם אמר למגזין "רולינג סטון" כי "אבי נפטר בשלווה בביתו בלוס אנג'לס כשהוא יודע שהוא השלים את מה שהוא החשיב כאחד מאלבומיו הטובים. הוא כתב עד לרגעיו האחרונים בהומור הייחודי לו".



כהן נולד למשפחה יהודית ממוצא פולני וליטאי ממעמד הביניים במונטריאול במחוז קוויבק שבקנדה. הוא גדל בווסטמאונט, צפונית-מזרחית למונטריאול. אביו, נתן, היה חייט ובעל חנות בגדים, ונפטר כשהיה לאונרד בן 9 בלבד ועל חינוכו הופקד סבו מצד אמו מאשה, הרב שלמה זלמן קלוניצקי. בגיל העשרה הקים כהן את להקתו הראשונה, "The Buckskin Boys", שניגנה בעיקר שירי פולק אמריקאיים.

כהן מעולם לא נישא. הוא היה אב לשני ילדים מהרקדנית סוזאן אלרוד, שעמה היה במערכת יחסים עד 1979: בנו אדם (נולד ב-1972), משורר, מלחין וזמר בעצמו; ובתו לורקה (נולדה ב-1974; קרויה על שם המשורר והמחזאי הספרדי פדריקו גארסיה לורקה). האמונה הרווחת היא כי שירו המפורסם של כהן "Suzanne", נכתב על אם ילדיו, אך למעשה השם נלקח משמה של סוזאן ורדאל, אשת ידידו של כהן. כהן ייטמן בעיר לוס אנג'לס, קליפורניה.

בשנת 1951 החל כהן את לימודיו באוניברסיטת מקגיל, שם החל את קריירת כתיבת השירה שלו, כשהוא נתמך בקרן שהוריש לו אביו. ספר שיריו הראשון, Let Us Compare Mythologies ("בואו ונשווה מיתולוגיות"), יצא לאור ב-1956. 

בשנת 1967 עבר כהן להתגורר בארצות הברית במטרה להפוך לזמר ולמלחין. שירו "Suzanne" הפך ללהיט, ולאחר הופעות בכמה פסטיבלי זמר נתגלה כהן על ידי מאתר הכשרונות של קולומביה רקורדס - ג'ון האמונד. אותו האמונד "גילה" בין היתר גם את בוב דילן וברוס ספרינגסטין.

אלבומו הראשון, Songs of Leonard Cohen, יצא בשנת 1967. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית גדולה בארצות הברית בשל כבדותו והמלנכוליות שלו, אך זכה לשבחים מקהל מאזיני הפולק. לעומת זאת, באירופה זכה האלבום להצלחה ונשאר בטבלת המצעדים האנגלית במשך כשנה. 



בין שיריו הבולטים והמוכרים ביותר של כהן ניתן למצוא להיטים רבים כמו "הללויה", "רקדי אותי עד סוף האהבה", "אני הגבר שלך". קולו העבה וייחודי פרץ לחיינו בשנות ה-60 ותחילת ה-70. שיריו, מעוררים רגשות שלמים של אהבה שנאה, סקס ורוחניות, מלחמה ושלום, אקסטזה ודיכאון. הוא היה אמן נדיר בדורו שנהנה מעשייה מוזיקלית מוצלחת. 


בשנות ה-80 וה-90 זכה כהן להצלחה, עם האלבום "I'm Your Man", שכלל את שיר הנושא, את השיר "first we take manhattan" ואת "every body knows".





למרות ההצלחה, ב-1994 החליט כהן לפרוש מעולם המוזיקה ועבר להתגורר במנזר זן בודיהסטי קרוב ללוס אנג'לס שבקליפורניה. בשנת 1996 אף הוסמך כנזיר וקיבל על עצמו את השם ההודי ג'יקאן (שקט). כהן התבודד במנזר במשך חמש שנים עד שבשנת 1999 מאס בעבודות השחורות במנזר ועזב אותו.

כהן הוציא 14 אלבומים, כשהאחרון, "you want it darker" יצא רק בחודש שעבר. במרץ 2008 התווסף שמו להיכל התהילה של הרוקנרול. כמו כן, לראשונה לאחר היעדרות של יותר מ-15 שנה מהבמה, יצא כהן ב-2008 לסיבוב הופעות עולמי[4], במהלכו קיים הופעה אחת בישראל, באצטדיון רמת גן, ב-24 בספטמבר. בסיום המופע ברך כהן את חמישים אלף הצופים הישראלים בברכת כהנים. הוא גם פנה לפלסטינים, והציע להופיע ברמאללה, אך אלו סירבו בתוקף משום שהתנאי שלהם היה אי-הופעה בישראל.

זיקתו הגדולה של כהן ליהדות ולמדינת ישראל הביאה אותו לישראל בסוף שנת 1973, למשך חודשיים, בזמן מלחמת יום הכיפורים. כהן הופיע בפני חיילים במוצבים בחצי האי סיני. עם שובו של כהן לאולפן ההקלטות בשנת 1974 הוציא את האלבום New Skin for the Old Ceremony שהושפע מחוויותיו של כהן בחזית מלחמת יום הכיפורים ממנה שב. ניתן לראות השפעה זו בשירים Who by Fire ("מי באש") המבוסס על קטע מתוך "ונתנה תוקף", אחד מפיוטי הימים הנוראים, הנאמר ביום הכיפורים, וכן בשירים There Is a War ו-Lover Lover Lover (שנכתב במהלך סדרת הופעות בחזית הקרבות כשהוא מלווה על ידי מתי כספי).



אחד השירים המפורסמים ביותר באלבום זה הוא Chelsea Hotel #2. דווקא שיר זה אינו קשור למלחמה, אלא נכתב בעקבות מותה של הזמרת ג'ניס ג'ופלין. בשיר מתאר כהן פגישה עם ג'ופלין במלון צ'לסי, מקום מפגש ידוע לאומנים בתקופה, כיצד התרשם מאופיה ומהתנהגותה. השיר מתאר יחסי מין ארעיים וחסרי חשיבות בין ג'ופלין לכהן כדוגמה לאופן ההתייחסות של האמנים המפורסמים לאהבה.


מתי כספי, שכאמור ליווה את כהן בביקורו בישראל במהלך מלחמת יום הכיפורים, סיפר הבוקר בראיון לגלי צה"ל על היכרותו עם הזמר. "אני זוכר בן אדם נחמד שהסכים שאקרא לו אליעזר (שמו היהודי של כהן) כי זה השם שלו", אמר. 

"פגשתי את לאונרד כהן יום לפני ההופעה שלנו ביחד במלחמת יום כיפור" סיפר עוד כספי. הייתי באזור דיזנגוף ופגשתי את אושיק לוי ודיברנו על להקים קבוצה ולרדת לסיני להופיע בפני חיילים. ואז כהן, שהגיע לארץ וחיפש להופיע בפני חיילים, הצטרף אלינו. ההופעה הראשונה הייתה בבסיס תל נוף של חיל האוויר. שמעתי אותו מנגן כשאני לומד באוזניי את השירים".

כספי סיפר על רגע אחד מהמלחמה שהוא לא שוכח: "היינו ברפידים, הגיע מטוס של חיילים שנחת והושיבו אותם אחד אחד בפקודה על המסלול לשמוע את ההופעה. אחרי ההופעה הם טסו לתעלה. בסוף היום מצאנו את עצמנו עוזרים לפצועים אחרי הצליחה של התעלה".

הקשר היהודי שלו היה נוכח מאוד גם בשיריו. אתה גם ראית לפניך קודם כל יהודי שבא להיות עם אחיו במלחמה?
"ראיתי את זה להרף עין. אח"כ פשוט נהיינו חברים טובים. כעבור שנים, באמצע שנות ה-90, כשהתגוררתי בקליפורניה, היה לנו קשר טלפוני אבל לא מעבר לזה".