"מאוד התאכזבתי מהתוצאה, רציתי יותר, ציפיתי ליותר. לא חשבתי שאזכה, אבל בשל אהדת המעריצים חשבתי שנגיע למקום גבוה, ואז, כשהגיעו התוצאות, קיבלתי בום. עדיין היינו בגרין רום, ואני מבין שאין עוד הצבעות ואין יותר כלום, וזה היה שוק", מספר אימרי זיו, נציג ישראל לאירוויזיון 2017, שהזיכרון של הרגע ההוא בקייב, אוקראינה, לפני חצי שנה, עדיין מעלה בו תחושת כעס והחמצה. זיו, שביצע על במת המוזיקה הגדולה באירופה את "I Feel Alive", הגיע עם השיר למקום ה־23 מתוך 26 המדינות שהשתתפו בגמר התחרות. "הייתי מכונס בעצמי, וכל מה שרציתי באותו רגע זה ללכת לחדר שלי במלון ושיעזבו אותי בשקט, שלא יראיינו אותי, שלא ידברו איתי".

מה עשית כשהגעת לארץ?
"איך שנכנסתי לדירה שלי פרצתי בבכי, הכל יצא החוצה. הייתי לבד ולא יכולתי להפסיק לבכות, ממש כמו בסרט. כשנסגרה הדלת כל הברזים נפתחו, בגלל האכזבה, כל מה שהיה שם, המון מתח, העבודה הקשה שהגיעה לסיומה. שלושה חודשים זה היה כל עולמי, חשבתי אירוויזיון, חלמתי אירוויזיון, להקליט, לצלם, תוכניות, הופעות בחו"ל, ופתאום זה לא קורה בצורה שתכננת. זה באמת היה רגע נמוך".

"הלכתי לישון ויום למחרת קמתי וידעתי שאני צריך לעשות סוויץ' במוח", מוסיף זיו. "התחלתי לחשוב מה אני עושה עם הקריירה שלי, הרי לא באתי להיות רק 'אימרי זיו מהאירוויזיון', ואני עובד קשה כדי להוכיח את זה, אם זה ב'עלובי החיים' ואם זה ב'מותק הטרול הקסום', שאני עושה בחנוכה הקרוב".

יוצא לך לחשוב לפעמים מה הביא לתוצאה המאכזבת?
"אני משתדל לא לחשוב על זה, אבל ברור שקופצת לראש העובדה שאני פתחתי את התחרות עם השיר הראשון, וכשאתה מגיע לתוצאות כביכול לא זוכרים אותך, אלא זוכרים רק את מי שהיה בסוף. הקהל אומר 'אנטישמים', וברור שזה משפיע וגורם לך לחשוב. אבל באותו רגע אני תופס את עצמי ושואל: 'מה זה יעזור לחשוב על זה, זה ישנה את התוצאה?' נתתי את ההופעה הכי טובה שיכולתי, ואני לא מצטער על שום דבר".


אימרי זיו באירוויזיון. Getty images אימרי זיו באירוויזיון. Getty images


הפכת לגיי אייקון?
"ידעתי שהשאלה הזאת תגיע, הרי בכל ראיון היא מגיעה. היום אי אפשר להכחיש, רוב קהל האירוויזיון זה קהל מהקהילה הגאה. כמות ההצעות שאני מקבל ביום מבנים ומבנות היא מטורפת".

עם כל הסיפורים שנחשפים היום על הטרדות מיניות, יצא לך לעבור משהו כזה?
"יש הצעות שהן לא בסדר; שולחים לי תמונות מיניות, זו הטרדה מינית לכל דבר, סנאפצ'אט וכאלה אני כבר לא פותח ובשום פנים ואופן לא עונה. באינסטגרם ובפייסבוק הודעות מאנשים שהם לא חברים שלי מגיעות לתיבה מיוחדת, ואני מרגיש שזו חומה".

היו הצעות קונקרטיות?
"קיבלתי הצעה מאיזה בחור שהיה מוכן לשלם לי 50 אלף דולר אם אני רק אשב איתו 'ליין, שיחה טובה, ואולי קצת יותר מזה'. לא הגבתי".

הכוכב הבא: אימרי זיו. צילום יונתן זינדל פלאש 90 הכוכב הבא: אימרי זיו. צילום יונתן זינדל פלאש 90
איזה תגובות קיבלת?
"רוב התגובות מעולות. במשך כל התקופה של האירוויזיון קיבלתי תגובות מאסיה, מארצות הברית, מדרום אמריקה, ממרוקו ואפילו מאיראן. יום אחרי האירוויזיון הלכתי להופעה של הראל סקעת, ובמשך שעה וחצי לא ראיתי את ההופעה. אנשים רק עצרו אותי והצטלמו איתי. זה מאוד ריגש אותי".

היו גם תגובות שליליות?
"עד עכשיו, כל כמה זמן מעלים תמונה שלי באיזה בלוג של האירוויזיון וכותבים: 'וואו, מקום 23, איזה גרוע אתה'. המון אנשים עושים את זה בכוונה, אנשים שרוצים לעשות רע. אם אתה מרגיש צורך לכתוב בתגובה 'איזה גרוע הבן אדם הזה', בלי שום היכרות איתו, בלי שום ידע על מה שהוא עבר ועל העבודה הקשה שהוא עשה, אין לי דרך אחרת להסביר את זה חוץ מרוע. בתקופת 'הכוכב הבא לאירוויזיון' הייתי הכי קורא טוקבקים, הייתי סופר כמה תגובות טובות יש על היריבים שלי וכמה תגובות רעות יש עלי. בגלל זה עד הרגע שלא עלה לדיאנה (גולבי – ק"ב) המסך בביצוע שלה והתברר שאני ניצחתי, הייתי משוכנע שהיא תזכה".

אימרי זיו. רונן אקרמן אימרי זיו. רונן אקרמן



לא חי בסרט

 


חרף גילו הצעיר, 26, הספיק זיו לצבור ניסיון מקצועי מרשים למדי. את שירותו הצבאי העביר בלהקת חיל החינוך. בשנת 2012 התמודד בעונה הראשונה של "דה וויס", שבמסגרתה השתייך לנבחרת של רמי קלינשטיין, אך הפסיד, בשלב הדו־קרב, לאורית שלום. ב־2015 הופיע באירוויזיון כזמר ליווי של נדב גדג', וב־2016 הוא ליווה בתחרות האירופית את חובי סטאר. כאמור, בשנת 2017 ניצח בגמר העונה הרביעית של "הכוכב הבא לאירוויזיון".

אימרי זיו. צילום: רונן אקרמן אימרי זיו. צילום: רונן אקרמן


איך זה לצפות בעונה החדשה של התוכנית?
"לא קל לראות את זה, זה עוקץ קצת. כשאתה שם אתה הכי בטופ, וכשאתה רואה את זה מבחוץ, זה מקומו של מישהו אחר ש'מחליף אותך', קצת כמו מלכת היופי שמעבירה את הכתר. זה לא כיף. יש לי פינה רכושנית ל'כוכב הבא' ולאירוויזיון".

סיפרת שעברת חרם. איך זה השפיע עליך?
"הייתי ילד בכיתה ג'. ילדים יכולים להיות מאוד אכזריים. לא באתי טוב בעין לכל מיני אנשים. אמרו לי דברים מעליבים שפגעו בי, התנכלו לי, ואני מאוד לוקח דברים ללב. הדחקתי את כל התקופה הזו. החלטתי על דעת עצמי שאני עובר בית ספר. זה קצת נוגד את השילוב שלי במקצוע, שדורש עור של פיל לביקורת ומילים לא יפות. לאט־לאט אנשים מתבגרים. גם אתה מתבגר. זה גרם לי להיות פחות 'מאמי חמודי' ולשלוף ציפורניים מדי פעם, לא להיות פראייר. אם משהו מפריע לי אז אני אומר, ולפעמים אני מופתע מעצמי כשאני יוצא על מישהו".



אתה חושב שיש לזה קשר לעובדה שהלכת למקום של במה, רצון להוכיח?
"בהרבה מובנים כן. יש איזה צורך להוכיח את עצמי, גם לעצמי מהעבר. אני היום משהו, עשיתי כמה דברים, זה לא שאני חי בסרט שאני סופרסטאר, אבל עבור עצמי אין ספק שזה סוג של ניצחון".

יצא לך לדמיין את הילדים שהציקו לך רואים אותך באירוויזיון?
"יכול להיות שהיה איזה רגע קטן, אבל אני במקום אחר היום ואני לא סופר אותם".

אימרי זיו. צילום: רונן אקרמן אימרי זיו. צילום: רונן אקרמן


איך קרה שכמעט שנה אחרי שפרצת עוד לא הוצאת אלבום או אפילו סינגל?
"בוער בי להוציא משהו לרדיו ולא להיות זמר של שיר אחד. אני מאוד פרפקציוניסט, אני רוצה לעשות דברים שמתאימים לי, ומצד שני אני רוצה לעשות דברים שיצליחו בארץ. אני אוסף חומרים וכותב ומחפש את הדבר המדויק הזה שיוציא אותי בצורה טובה. אם זה ייקח חודש, זה ייקח חודש, אם זה ייקח חצי שנה, זה ייקח חצי שנה, אם זה ייקח שנתיים, אז זה ייקח שנתיים. אני לא אעשה את זה בלחץ. לא רוצה לעשות דברים שיצאו גרוע. בעונות הראשונות של 'הכוכב הבא לאירוויזיון' הפיקו לאמנים אלבום. היום יש המון תוכנות, זה סוג של פיצ'פקעס".


אימרי זיו, מותק הטרול הקסום: צילום עדי אורני אימרי זיו, מותק הטרול הקסום: צילום עדי אורני


חרד לפרטיות


החל מלפני חודשיים, זיו משמש כמחליפו של הראל סקעת במחזמר "עלובי החיים" שמועלה בהבימה. זהו תפקידו הראשון בתיאטרון. "אני משחק את מריוס, התפקיד השני בגודלו בהצגה, וזה אחד הדברים היותר משמעותיים שעשיתי בחיים שלי", הוא אומר. "זה מאוד מרגש להיות במשהו ששווה לאמן מסוג כזה. כל הילדות שלי הסתכלתי על הראל כמין איידול, לזה שאפתי. הוא היה בעדי, ויצא לנו לדבר מאחורי הקלעים. הוא היה שם ועזר מאוד. זה שאני עושה את התפקיד הזה - זה מעל ומעבר. אני לא יודע אם אפשר לתאר את זה למישהו שקורא את זה, אבל זה אדיר בשבילי".

אימרי זיו. אינסטגרם אימרי זיו. אינסטגרם


בחנוכה הקרוב יעלה זיו על הבמה במסגרת "מותק של פסטיבל" שחוגג עשור, שלמעשה יהווה את דריסת הרגל שלו בעולם הילדים. השנה קוראים להצגה "מותק הטרול הקסום", ומשתתפים בה כמעט כל כוכבי הילדים הגדולים: מיכל הקטנה, מני ממטרה, ציפי שביט ומיכל ינאי. "העלילה היא שמיכל הקטנה חוגגת יומולדת, והיא מאוד אוהבת טרולים ויש לה טרול שקרוב ללבה, אלעד צפני מ'האח הגדול'", מספר זיו. "היא מתאהבת בי, ילד מהכיתה שלה, אימרי, ויש לה יומולדת ולא מעניין אותה אף אחד. היא לא רוצה להזמין את החברות והחברים שלה, היא רוצה רק שאני אגיע. יום אחד הטרול שלה מתעורר לחיים ומסביר לה שכולם שונים, יש גדולים ויש קטנים, וצריך לקבל את כולם, ושזה לא נכון שרק אימרי יגיע למסיבה. כל החברים צריכים להגיע למסיבה. משהו תמים ופשוט וקבלת האחר בצורה יפה, תמימה וילדותית".

אתה מוכן לאינטנסיביות של הצגות חנוכה?
"כל החיים חיכיתי לזה, לקום בבוקר ולעשות את מה שאני אוהב. זה לא מובן מאליו במקצוע שלנו, זה לא קורה כל הזמן. מעטים האנשים שעובדים כל יום במשך תקופה ארוכה. היום אני מנסה להגיע למקום שבו אקום כל בוקר ואעשה את זה. זו התחלה מאוד טובה. זה באמת מאוד אינטנסיבי כי מדובר ב־3־4 הצגות ביום, ועוברים שלוש ערים שונות והמון סוגי קהל".

אימרי זיו, מותק הטרול הקסום: צילום עדי אורני גרפיקה אינה קפציץ אימרי זיו, מותק הטרול הקסום: צילום עדי אורני גרפיקה אינה קפציץ


אתה שוב משחק את החתיך, בדיוק מה שאמרו לך ב"הכוכב הבא". אתה לא חושש מטייפקאסט?
"יש לי טייפקאסט מסוים, ואני לא חושב שזה פועל לרעתי כרגע. אני חושב שהוכחתי שאני לא רק פנים יפות. צדי צרפתי, הבמאי של ההצגה, אמר לי: 'רצינו מישהו שיהיה החתיך של בית הספר וחשבנו עליך'. אם צדי צרפתי חושב עלי, אני לא רואה את זה כמשהו שלילי".

איך התחברת לתפקיד?
"אני משחק את אימרי, מלך הכיתה, ספורטאי ושוויצר. הוא שולט בהכל, הוא יודע הכל ולא אכפת לו להראות את זה. אני לא שוויצר כל כך. כשצופים בזה ילדים, הם לוקחים את זה כמשהו אמיתי. הם משליכים את מה שהם רואים על הבן אדם. בתוך הדמות הזאת יש ילד טוב עם לב רחב, ולזה אני יכול להתחבר. מתחת לכל ענייני האירוויזיון אני בן אדם פשוט. אני לא כוכב במובן של לעשות הכל מול מצלמות, אני ילד טוב הוד השרון שרוצה לעשות מה שהוא עושה. אני לא שותה ולא מעשן, אין לי דרמות בחיים ואני מקווה שגם לא יהיו. אני מאוד חרד לפרטיות שלי, ורוצה לשמור על זה כך. אם זה לא יביא שער בעיתון, אז לא".