חג פורים עוד לא הגיע, אבל באופן נדיר יתחפש בחמישי השבוע אחד מאולמות קולנוע "לב", בתל-אביב, ל...אולם קונצרטים. זאת, כשבאולם שהתגלה כבעל אקוסטיקה מפתיעה באיכותה, יתמקמו נגני תזמורת "המהפכה", שוחרת האתגרים, בהנהגת המלחין זהר שרון והמנצח רועי אופנהיים וילוו בחי סרטי אנימציה זוכי פרסים מרחבי העולם. שם המופע, "התזמורת חיה בסרט", הוא בדיוק כשם מופע קודם של "המהפכנים", בפסטיבל ישראל לפני 12 שנים, שגם הוא נע על ציר מוזיקה ואנימציה.

"השילוב ביו אנימציה לבין מוזיקה מתבקש מאליו", אומרת האנימטורית ובמאית האנימציה תמי ברנשטיין, שמנהלת אמנותית את המופע עם שרון את אופנהיים. "בניגוד לסרט קולנוע שיכול לרוץ בלי מוזיקה, בסרט אנימציה היא חלק בלתי נפרד ממנו ובין השאר מחליפה את המילים. אמנם לא כיוונו לכך, אבל יש כאן גם מחווה לסרט האילם, שאותו ליוותה הרבה פעמים מוזיקה חיה".

לדברי ברנשטיין, המופע משלב בין 11 סרטי אנימציה בינלאומיים, העוסקים באמנות, לבין מוזיקה, שלרובם הולחנה מוזיקה במיוחד על-ידי מלחינים ישראלים, בלי צורך לדווח על כך ליוצרי הסרטים שבמופע. אחת מהם, האנימטורית המוערכת ג'ואן גרץ, יוצרת "מונה ליזה יורדת במדרגות", סרט האנימציה זוכה האוסקר מ-92', שהייתה רגילה למוזיקה שליוותה את סרטה, נדהמה, לטובה יש לומר, מהמוזיקה שהלחין אריאל בלומנטל לסרטה.

"הסרטים במופע הם על יוצרים בסוגות שונות של אמנות פלסטית", מדווחת ברנשטיין. "ביניהם דאלי, דה וינצ'י, ואן גוך, וורהול, מונק, מירו, פיקאסו ועוד. אחד הסרטים, 'צופן דה וינצ'י', נוצר על-ידי גיל אלקבץ, אנימטור ישראלי, היושב בגרמניה".

לצד בלומנטל, המלחינים הישראלים שגויסו להלחנת סרטי האנימציה הם יונתן אלבלק, אופיר בר-און, נדב ויקינסקי, אמיר לקנר, רע מאיר, חיים מזר וסיון שנהב-שב, המלחינה היחידה כאן. דניאל קרוגלוב עיבד את המוזיקה מתוך סימפוניה מס' 7 של שוסטקוביץ', המלווה את "גלוריה ויקטוריה" סרטו עטור הפרסים של הבמאי הבולגרי תאודור אושב. כל המלחינים המוזכרים כאן הם צעירים, מה שמאפיין מופע רענן שכזה.

ברנשטיין מספרת עוד, שהיא בחרה את הסרטים הנכללים במופע מתוך למעלה מ-160 סרטי אנימציה, העוסקים באמנות פלסטית ויכולים לספר סיפור מוזיקלי. לדבריה, עזרה לה בכך העובדה שהיא באה למופע עם רקע בתולדות האמנות.

ומשהו אחר. אי אפשר שלא לשאול את ברנשטיין איך למרות שלא חסרות יוצרות בתחום האנימציה, מעטות מביניהן בולטות בחלון הראווה שלו. והא הראיה - בפסטיבל "אנימיקס" 2016, כשהיא הוכתרה כ"יקירת הפסטיבל", שברה מונופול גברי בתואר הזה.


תמי ברנשטיין. צלם : תומי הרפזתמי ברנשטיין. צלם : תומי הרפז


"אין סיבה מובהקת לכך", היא משיבה. "לדעתי, זה משהו שהוא כבר נחלת העבר. כך, למשל, בקולנוע המצולם לקח שנים עד שקם גל של במאיות ששטף את הארץ ועדיין יש מעט צלמות סרטים. כך בסרטי אנימציה, כשיוצרות צעירות מגיעות לשלב של אמהות, הן נעצרות כשבעיסוק שלהן הן נדרשות לעבוד בשעות לא הגיוניות מבחינתן".

ברנשטיין (43) היא הרצליינית במקור, בוגרת תלמה ילין ובצלאל. "מאז ומעולם אני זוכרת את עצמי מציירת, משרבטת ואפילו מקשקשת על ספרי הלימוד של 'מקראות ישראל'", היא מספרת. "כבר בזמן התיכון שלחתי קומיקס לעיתוני ילדים. כשהייתי שולייתו של האמן דני קרמן, היה כיף לעבוד איתו ואצלו למדתי מהי סובלנות תרבותית. תוך כדי לימודי האנימציה עשיתי פרומואים לשידורי הטלוויזיה של 'טלעד'. במקביל פתחתי סטודיו לאנימציה ויצרתי הרבה סדרות לגיל הרך, שמהן מוקרנות ברחבי העולם. כמו כן אני מנהלת את פסטיבל האנימציה הבינלאומי ירושלים".

ולסיום? - "אני מזמינה את הקהל לשמוע את 'המהפכה' עם ...פופקורן".